סיכום סיבוב: המסר של קובי, ההגנה של מיאמי
הסיבוב הראשון בפלייאוף ה-NBA הסתיים עם כמה סדרות מרתקות וכמה מאכזבות. מה עבר על בראיינט, מה חושב נוביצקי והאם רוז הוא הדבר האמיתי? 10 הערות
1. "אף אחד לא משחק כדורסל גדול עד עכשיו. הכל פתוח". המשפט הזה שייך לדירק נוביצקי, שלא התבייש להכריז על אליפות אחרי שדאלאס עברה סופסוף סיבוב ולפני שהיא פוגשת את הלייקרס. את האמת, נוביצקי צודק, המערב פתוח לגמרי השנה וכל אחת מהשורדות יכולה לראות עצמה כמועמדת (ממפיס, שמוליכה 2:3 על סן אנטוניו, מקבלת כוכבית במקרה הזה).
2. כתר המזרח. כשחושבים על זה, גם המזרח פתוח. שלוש המדורגות ראשונות נראות שוות פחות או יותר. למיאמי יש הכי הרבה כשרון, לבוסטון הכי הרבה נסיון ולשיקגו הכי הרבה אנרגיות. אטלנטה תנסה להפתיע כאנדרדוגית, אבל קשה להאמין שיש ביכולתה לעשות משהו מול שלוש הענקיות שסיפקו עונה מצויינת, כל אחת בדרכה.
אחרי ההורנטס, קובי והלייקרס מחכים לדאלאס (צילום: AP)
3. המאכזבת. גם אחרי ניצחון הירואי על ממפיס שהשאיר אותה בסדרה (3:2), קשה שלא להתפתות ולומר שסופה של האימפריה הנקראת סן אנטוניו ספרס, קרוב. למרות עונה אדירה שהיתה שווה עבורה מקום ראשון במערב, קשה לחבורה המזדקנת של גרג פופוביץ' למצוא אנרגיות להמשיך ולהילחם כל פעם. טוני פארקר, מאנו ג'ינובילי וטים דאנקן נראים פצועים, עייפים ובעיקר ניתנים להכנעה הרבה יותר מבעבר.
מצד שני, אורלנדו היא המאכזבת האמיתית בפלייאוף הזה. התקוות מהמג'יק, לפחות מבחינתי, היו גדולות. סטן ואן גנדי אמור היה להכין את הקבוצה למפגש מול יריבה שניצחה את אורלנדו שלוש פעמים במהלך העונה הרגילה - הוא לא עשה את זה. דווייט האוורד נותר השחקן היחיד ששווה משהו בפרנצ'ייז הזה, למרות הנסיונות לארגן סביבו סגל חזק.
סטן ואן גנדי. לא עשה את עבודתו (צילום: AP)
אחרי העונה הבאה יוכל הווארד לבחור אם ברצונו להישאר ולהפוך לאגדה מקומית ואולי אולי, גם לזכות בתואר עם אורלנדו בעתיד הרחוק, כפי שעשו לפניו כוכבי עבר כמו האקים אולג'ואן או דייויד רובינסון וכפי שדירק נוביצקי מקווה לעשות. האפשרות השניה היא להפסיק לסמוך על האנשים שמסביב, ולהפוך ללברון ג'יימס מספר 2. את האמת, האפשרות השניה נראית כסבירה יותר כרגע. תודו.
4. ביג זי. אם צריך לבחור בהפתעת הסיבוב הראשון, לא צריך להתאמץ לפני שהשם ממפיס גריזליס עולה. שיתוף הפעולה בין הגבוהים מארק גאסול וזאק רנדולף הוא אדיר. מייק קונלי מקרין מנהיגות של שחקן ותיק וטוני אלן מחבר בין כולם. כבונוס, ביג זי או זכריה רנדולף בשבילכם, הפך בפלייאוף הזה לסופרסטאר אמיתי. כיאה לאחד כזה, הוא מקבל כינוי לכל פעולה. כדור חוזר שלו למשל, נקרא זי-באונד.
זי-הנפת יד. כל פעולה של רנדולף זוכה לכינוי (צילום: רויטרס)
5. הסיפור שהתפספס. עד לא מזמן ברנדון רוי היה אחד הגארדים הטובים במערב, לא רחוק מקובי בראיינט. בעצם, אפילו קובי עצמו העיד עליו לא מזמן כי "לרוי אין חולשות" והודה כי מדובר בשחקן שהכי קשה היה לו לשמור עליו. אחרי שלוש הופעות אולסטאר והרבה דיבורים על הפוטנציאל שלו, רוי סבל מפציעות ומפיחות חד במעמדו העונה.
במשחק מספר 2 מול דאלאס, רוי שיחק רק 8 דקות והחטיא את הזריקה היחידה שלקח. האולסטאר לשעבר לא נשאר חייב והתלונן על מספר הדקות. הנהלת הבלייזרס חייבה אותו להתנצל באופן פומבי והודעת טקסט ששלח לו צ'ארלס בארקלי, הרימה את מצב רוחו. "הוא ביקש ממני להרים את הראש ולא להישבר", אמר רוי, "זה מעודד לדעת שאנשים חושבים עליך ודואגים לך".
ברנדון רוי. עלייתו ונפילתו בסדרה מול דאלאס (צילום: AP)
במשחק הבא רוי שוב עלה מהספסל ולקח הרבה יותר אחריות. הוא סיים עם 16 נקודות שהביאו לפורטלנד את הניצחון הראשון בסדרה. למה שקרה אחר כך, אף אחד כבר לא היה מוכן. דאלאס הובילה ב-23 נקודות הפרש 14 דקות לסיום, עד שרוי התעורר. עם 18 נקודות ברבע האחרון (יותר מסך הנקודות של המאבריקס ברבע), הוא היה זה שהישווה את התוצאה ובסופו של דבר גם זה שניצח את המשחק עם סל חשוב, 39 שניות לסיום.
"כשזרקתי חשבתי, 'זה הולך להיות אחד המשחקים האלה', זריקות המשיכו להיכנס והמשכתי לקחת אותן". נייט מקמילן, המאמן שכבר נואש מרוי כל כך הרבה פעמים העונה, חשב שהוא עלה על משהו והשאיר את הכוכב שלו על המגרש גם ברגעי הסיום של משחקים 5 ו-6. רוי החזיר בהיעלמות מחודשת ומנע מאיתנו וואחד סיפור סינדרלה.
ההגנה המפחידה תספיק מול בוסטון? ווייד ולברון (צילום: רויטרס)
6. הגנה מפני החום. מי ששם לב להגנה של מיאמי בסדרה מול פילדלפיה, לא יכול להגיד שהיא לא מפחידה. מתי שהשלישייה הגדולה מחליטה לעשות סטופים, היא פשוט משיגה אותם בלי בעיה. זה אמנם מצריך לא מעט אנרגיות, אבל זה עובד. האם זה יספיק מול בוסטון? הכל תלוי באנרגיות שלברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש יביאו עימם. בינתיים הם נראים רעבים מאוד.
7. קובי שולח מסר. הדאנק המפורסם של קובי בראיינט במשחק החמישי מול ניו אורלינס הזכיר את קובי של פעם. כשרואים כל מני כוכבים צעירים מתעופפים, שוכחים שגם מספר 24 בצהוב יכול לעשות דברים כאלה. בשנים האחרונות ראינו אותו בעיקר קולע מחצי מרחק, בג'אמפ שוט שהפך לסמלו המסחרי, אבל עד לא מזמן קובי זכה להשוואות שונות למייקל ג'ורדן בזכות היכולת האתלטית האדירה, כמו גם בזכות הווינריות.
קובי יסדר לו טבעת אחרונה? פיל ג'קסון (צילום: EPA)
כמו מייקל, גם קובי זנח את המהלכים הנוצצים עם השנים, על מנת להתאים את המשחק למצב גופו ובאותו ערב קובי הרי עלה 'פצוע'. עם דאנק אחד מול ההורנטס קובי לא רק שלח מסר לחבריו, אלא לליגה כולה. הלייקרס, שהתרגלו לקחת את העונה הסדירה בקלות ולהתעורר בפלייאוף עוד מהימים של שאקיל אוניל, טעו כשחשבו שגם הסדרה מול ההורנטס היא טיול קליל שרק צריך לעבור במינימום תקלות.
רק במצב של 2:2 מול כריס פול וחבורה בינונית יחסית, התעוררה האלופה וזה קרה לא מעט בזכות קובי. אותה הטבעה כאילו סימנה 'אם אני מסכן את עצמי וממריא על עקב פצוע, גם אתם צריכים להתעלות'. עדיין לא ברור אם מדובר היה בפציעה אמיתית, אבל מה שבטוח זה שהאפקט שלה עבד והלייקרס שייטו לניצחון גם במשחק השישי.
בעצם, למעט נוביצקי, נראה שגם הליגה הבינה את המסר - קובי הגיע כדי לקחת עוד טבעת - אולי אחרונה. פיל ג'קסון הרי פורש בקיץ.
איבקה ואוקלהומה בכל מקרה פייבוריטים בחצי הגמר (צילום: EPA)
8. הכל בסדר באוקלהומה. לא משנה אם היריבה תהיה סן אנטוניו או ממפיס, OKC תגיע לסדרה כפייבוריטית. אחרי מה שהם עשו לדנבר, נראה שהשילוב הזה בין קווין דוראנט לראסל ווסטברוק הוא פשוט מפחיד. זה כאילו לרעמים יש את לברון ג'יימס ודרק רוז באותה קבוצה. במערב פתוח כמו השנה, חייבים לקחת בחשבון אפשרות שהת'אנדר יגיעו עד לגמר.
דוראנט מתגלה כמנהיג אמיתי, עם 16 נקודות מתוך 20 האחרונות של קבוצתו במשחק החמישי מול הנאגטס. צריך לזכור שמדובר במי שלקח את נבחרת ארה"ב על גבו, בדרך לזכייה באליפות העולם. הפעם יש לו צוות מסייע מצויין, שהולך אחריו. זה לא רק ווסטברוק האדיר, זה גם סרג' איבקה ששיחק בספרד עד לא מזמן וזה גם קנדריק פרקינס. תארו לכם תסריט בו קנדריק פוגש את האקסית בעוד מספר שבועות.
כמו האקסית? דרק רוז מככב בציטוט השבוע (צילום: AP)
9. ציטוט הסיבוב. "הוא כמו אקסית משוגעת שעוקבת אחריך. בכל פעם שאתה אומר לה שאתה לא רוצה לראות אותה, היא מופיעה על מפתן דלתך". אולי מנסיון אישי, דני גריינג'ר בוחר השוואה מעניינת לתצוגה של דריק רוז במשחק מספר 1 מול אינדיאנה.
10. גאנז אנד רוז. ואם כבר רוז, אז למה לא לסיים עם הכוכב הענק של שיקגו, שהוכיח בסיבוב הזה שהוא יותר מראוי לתואר ה-MVP. רוז קולע, מוסר, מנהיג ובעיקר ווינר והוא מכונת נקודות. לדעת רבים מדובר בשחקן העתיד של הליגה, שהמצ'אפ בינו לבין דוראנט יימשך עוד שנים ארוכות.
התכנית 'מדעי ספורט' של ESPN בדקה ומצאה כי רוז יכול לכדרר מגרש שלם ב-3.8 שניות, מהר יותר בעשירית השניה מהשיא שרשום כעת בספר גינס. כמו כן נקבע כי הגארד שמתבסס על קרוס-אוברים, ספינים וסיבובים בלתי אפשריים, הוא אולי השחקן שהכי מסתכן בפציעה. כל קרוס אופייני שלו מכביד על העקב בשלוש פעמים ממשקל גופו - חומר למחשבה עבור הרכז הצעיר.
אגב, מבחינת דיוק, בשנתיים האחרונות רוז שיפר את הקליעות שלו מעבר לקשת ביותר מ-50 אחוז. העונה הוא קלע 128 שלשות, יותר מבכל עונה רגילה של מייקל ג'ורדן, האליל הקודם ששלט ביונייטד סנטר. ואם כבר בהשוואות למייקל עסקינן, אז כדאי לזכור שלרוז לקח שלוש שנים בלבד עד שהוא תפס את המקום הראשון במזרח, למייקל לקח שבע.
לפנייה לכתב/ת 
