בגדי המלכה החדשה
כולם חיכו לחתונה המלכותית כדי לראות מה תלבש הכלה. גם המעצב(נ)ת חיכתה, אבל לא לשמלה, שהיה לה ברור שתראה כמו קציפה אחת גדולה, אלא לבגדי הנספחים. היא לא תיארה לעצמה שדווקא הכובעים יעשו לה פריחה
המעצב(נ)ת שונאת חתונות, לכן החליטה לוותר על ההזמנה האישית שקיבלה לחתונת הנסיך והליידי, והעדיפה להעביר את הזמן בצפייה בטקס בטלוויזיה בליווי קערת פופוקרון ובקבוק יין לבן. ככה אף אחד לא יסתיר לה את הדברים החשובים.
המפורסמים
המעצב(נ)ת חייבת לציין שהרימה גבה כשראתה ברשימת המוזמנים את דיוויד וויקטוריה בקהאם, שכן היא לא זכרה שהמלכה כל כך אוהבת כדורגל או לחילופין מאזינה לדיסקים של ויקטוריה, לבד או עם הספייס גירלז, או לובשת משהו מעיצוביה המזוויעים. אבל מיד אחרי הרמת הגבה הגיע ההלם: הפעם מהאנדרטה שהקימה ויקטוריה על ראשה. נכון, אומרים שככל שאת נראית גבוהה יותר כך גם נוצרת האשליה שאת רזה יותר, אבל באמת שאין צורך ללכת כל כך רחוק, ואחרי ההריון את בטוח תחזרי לגזרה שלך.
ואולי הכובע נועד לעזור לדיוויד החמוד לאתר את אשתו היקרה, או לראות עד כמה היא רחוקה ממנו (וכך הוא יכול לנשום לרווחה עוד כמה רגעים). גם הזווית בה מונח הכובע מעלה תהייה האם זה חצ'קון שהיא מנסה להסתיר על המצח, או שאלו קרני השטן. לא ברור. בכל מקרה, הכובע מושך את תשומת הלב מהשמלה והבטן וזו, מן הסתם, מטרתה של ויקטוריה.
מר בקהאם, לעומת זאת, נראה מצוין כתמיד, אם כי לא ברור למה היה צריך להשוויץ עם המדליה. זה היום של החתן והכלה, אתה קיבלת מספיק. המעצב(נ)ת מחבבת מאוד את העניבה שלו, שמזכירה לה את הימים העתיקים והולמת חתונת בוהריים מלכותית, כמו גם הז'קט המאורך באווירה של אולד בריטן. את כובע הצילינדר אפשר היה להשאיר בבית, מספיק יש כובענית מטורפת אחת במשפחה.
תמיד את חייבת לבלוט כמה שיותר, הא? הבקהאמים והכובעים
אלטון ג'ון, משום מה, נראה למעצב(נ)ת בחירה קצת יותר נורמלית כמוזמן לחתונה, אולי בגלל השיר ששר לדיאנה זכרונה לברכה, או משום שהוא מביא קצת צבעוניות לבית המלוכה החיוור. עם זאת, יש דרך להיות צבעוני ויש דרך להיראות טוב, ואלטון היקר לא מספק את הסחורה כרגע. נכון שזה נורא מגניב ללכת עם פראק פסנתרנים ארוך מאחור, אבל אתה גם ככה לא ממש גבוה, וזה הופך אותך לעוד יותר גוץ. הצבעים שבחרת חביבים - הווסט המוזהב שהולך יופי עם העניבה הסגולה ואפילו המכנסיים האפורים מתאימים, רק קצרים מדי באורך. אבל העטיפה הכוללת הופכת אותך לגמד השמיני של שלגיה ועד כמה שאתה חמוד (כשאתה רוצה), רשמי לא-רשמי, המעצב(נ)ת מבקשת שתיקח את הנושא לתשומת לבך, עד החתונה הבאה.
מערבב באלגנטיות, אלטון מנופף לשלום
המשפחה
כיאה למשפחות פולניות רגילות, שמרגע לידתם של הילדים כבר מתכננים את החתונה שלהם, ההכנות והתפירות התחילו שנים קודם. קרול מידלטון, אם הכלה, בחרה בשמלת שמעליה מעיל בגזרה מותאמת לשמלה, בגוון כחול בהיר כמו השמיים (ביום קייצי בלי עננים לונדוניים) - שניהם של המעצבת קת'רין ווקר, והוסיפה כובע מעוצב למשעי של המעצבת ג'יין קורבט (אם מישהי אי פעם תחשוב בכיוון).
המעיל מעוטר בקישוטים תואמים באזור השרוולים והמותניים והשמלה עשויה ממשי ובעלת שרוולים קצרים - לא מעניין, אם כי הצבע חביב מאוד ומשתלב מצוין עם השיזוף המושפרץ. אבל הכובע הוא גולת הכותרת, שלא לומר הראש - צלחת לוויינית קולטת פחות מהמיצג המונח על ראשה, וכמות הטישו שכאילו נשפכת החוצה מהכובע על פדחתה של הנ"ל יוצרים מראה של ביצה שהתפוצצה וניסיון לא מוצלח לנגב אותה.
מה לכל הרוחות קרה לך על הראש, גברת מידלטון?
אחיה של קייט, ג'יימס מידלטון, בחר בחליפה בשילוב חולצה בגוון כחול בהיר ועניבה ורדרדה - יש לומר שהמעצב(נ)ת מחבבת. אבל מוצלחת ביותר (אפילו יותר מהכלה, ולזה עוד נגיע) היא האחות פיפה, שגם קיבלה את תפקיד המלווה, כלומר "זאת שמסדרת את השובל של השמלה כל חמש דקות, שייראה מושלם". פיפה לבשה שמלה של שרה בורטון לבית אלכסנדר מק'ווין בגוון שנהב עם מחשוף וי וגזרה צמודה וחובקת בדיוק מושלם את גופה. יתרה מזאת, פיפה ויתרה על כובע ובחרה בקישוט נאה לשערה - בקיצור, אין ספק שהיא הבחירה של המעצב(נ)ת ליום זה עם קליעה מדויקת למטרה.
הכי הכי מוצלחת מכולם - פיפה מידלטון עם השושבינים הזעירים
ונעבור למשפחת המלוכה, עם הילולת הכובעים המשוגעים של המעצב פיליפ טרייסי - הראשונות הן הנסיכה ביאטריס והנסיכה יוז'ני - ביאטריס בחרה בגוון ורוד בהיר שמתאים מאוד לשיערה האדמוני (אותו ירשה מאימא פרגי), המעיל מצויד בתחרה בצבע תואם שיוצרת קישוט נאה למראה בחזית וכן תיק וכפפות בצבעים תואמים. אבל שוב, הכובע הוא זה שגונב את ההצגה, או אולי אחראי למופע המרכזי של הערב, שכן הוא נראה כמו הצעצוע ההוא שנושפים דרכו בועות של סבון. המונומנט הוורוד בקצהה של כרית הסיכות שדבוקה לה למצח פשוט מגוחכת והמעצב(נ)ת בטוחה שמי שישב מאחוריה בטקס לפחות לא השתעמם, כי היה לו עם מה לשחק.
כן, כן, זה כדי שלא יהיו לנו משעמם בטקס - כובעים למשחק
יוז'ני, לעומת זאת, החליטה שהיא לא מעוניינת להיפרד משפן המחמד שלה וצירפה אותו כקישוט לכובע, או שאולי היא חשבה שזנב של פקינז הוא אביזר שישלים בצורה מושלמת את תחפושת הטווס שלבשה. כך או כך, שתיהן מוקצות מהאר(מ)ון של המעצב(נ)ת.
הארי, האח השובב של החתן, לבש את המדים המקובלים ונראה כאילו הכריחו אותו לבוא, אם כי הוא דאג להתבדח עם הנסיך בזמן שזה חיכה לקייט בכנסייה. קשה לתת ביקורת בונה לבגדי צבא מסורתיים. אמנם הצבע השחור מחמיא לג'ינג'ים, אבל הארי נראה סובל קשות בז'קט שנדמה היה שקטן עליו בכמה מידות, או שאלו פשוט השרירים המשורגים שהוא עובד עליהם בחדר הכושר המלכותי.
ג'ינג'י בשחור - הארי נושם לרווחה שלא הוא מתחתן
הנסיך צ'ארלס, אביו של וויליאם, לבש גם הוא את המדים הקבועים ודאג להוסיף את המדליות הראויות, כדי שיחשבו שהוא באמת משהו מיוחד. אם כי, המעצב(נ)ת חושבת שלמדליות היתה מטרה אחרת, והיא קשורה יותר בדוכסית קמילה שבחרה במעיל בשני צבעים - שנהב וורוד עתיק ועיטורים מוזהבים. אבל שוב הכובע, או יותר נכון, המפרשית שנחה על ראשה, גם פרי עיצובו של טרייסי, גנבה את ההצגה וגם יצרה אפשרות ציפה ורחיפה, ולכן המדליות שענד צ'ארלס היוו משקולת ראויה עבור השניים.
תיזהרו שלא להתעופף - הנסיך צ'ארלס והדוכסית קמילה
ההפתעה הגדולה ביותר באה בדמותה של אליזבת המלכה, שבחרה בשמלה בגוון של גלידת בננה - צהוב שמש בוהק (שהולך נהדר עם התכלת של אם הכלה) ובכובע שנראה כמו עוגת טורט בציפוי בננה, אם כי זה הכובע הסולידי ביותר שהגיע לחתונה. בגזרה אין הפתעות, וגם לא ציפינו למחשוף חלילה, אבל הצבע בהחלט האיר את יומה של המעצב(נ)ת, שלא מתה עליו, אבל בהחלט מחשיבה עכשיו את המלכה ליותר שיקית.
הכי קולית - המלכה אליזבת בצבע צהוב
הכלה והחתן
כיאה לגברים הבריטים הלבנבנים שהמעצב(נ)ת הו-כה מחבבת, הנסיך וויליאם יצא מגדרו והעלה חצי-חיוך על פניו. בזאת, למעשה, הסתיים האיבזור המיוחד שלו - הבעת רגשות. באשר לבגדים, המעצב(נ)ת לא ציפתה לגיבוביה כזו של צבעים, אבל כשאתה נסיך אין לך הרבה ברירות ואתה מחויב למעמד. המעצב(נ)ת רוצה לציין לשבח את הבחירה בכובע, שמסתיר אי אילו אי סדרים מצערים בפדחת וכן את הסרט הכחול שמבליט את העיניים שקיבל מאמא די. על פניו, וויליאם היקר נראה כמו חייל בדיל שנחנט בחליפה.
תעשה טובה ותחייך עוד קצת - הנסיך וויליאם בדרך לכנסייה
ועכשיו לבחורה הכי חשובה - הכלה. המעצב(נ)ת חשה רגשות מעורבים, משום שעד כמה שהיא שונאת חתונות, שמלות כלה יכולות להוציא ממנה דמעה או שתיים, בעיקר כשהן מוצלחות. יעזור אם היא תאמר שכאן לא ברחה אפילו טיפת דמעה אחת? השמלה של קייט היתה מכובדת ביותר, תוצרת מדויקת של שרה בורטון, שעבדה קשה על שתי בנות מידלטון. אבל בעוד שאצל פיפה היא קלעה בול, דווקא השמלה של קייט היתה מאוד מאכזבת.
המעצב(נ)ת כבר סיפרה כמה היא לא מעודדת שימוש בתחרה. ואכן, החלק העליון של השמלה, שהיה עטוף בתחרה והזכיר את שמלת החתונה של הנסיכה גרייס קלי, היה נאה ביותר. הבעיה היתה במחוך שמתחת לתחרה, שנראה כאילו העבודה עליו לא הושלמה. באופן כללי, מחוך לא מצריך חזייה ולכן, אחד שיוצר תחושה שעוד שניה יברחו ממנו הפטמות מרוב קור הוא מחוך לא טוב, וכך בדיוק נראה המחוך של קייט. יחד עם זאת, שמלה מלכותית צריכה להיראות קצת כמו עוגת קצפת וכאן אין ספק שיש הצלחה יתרה, קייט נראית כאילו היא שוחה בשמנת 38% מקוצפת היטב. אולי, אם הייתה לוקחת סיכון ובוחרת בשמלה צרה יותר, זה היה עובד, מצד שני, אף אחד לא רוצה להסתבך עם המלכה.
קר לך? רואים. קייט מידלטון מתחתנת
(תמונות: AP, gettyimages imagebank, MCT)