שתף קטע נבחר

 

"אלוהים בטח היה בחופש"

ידיעה חדשותית על שני הניצולים האחרונים שנותרו בחיים מטרבלינקה, הביאה את הבמאית ציפי ביידר, בת לניצול שואה, ללוותם במסע כואב, עם דמעות, זכרונות ואפילו הומור. התוצאה היא "האחרונים מטרבלינקה" שישודר בערוץ 10

הסיפור הזה מוכר, אולי אפילו מוכר מדי עבור משפחות ניצולי השואה. אביה של הבמאית ציפי ביידר מעולם לא הסכים לפתוח בפניה את פצעי המלחמה ההיא. לאורך כל השנים סירב לבקשתה לספר את שעבר באושוויץ ובהיותה תלמידת תיכון סירב גם לאפשר לה לצאת למסע לפולין.

 

שמואל וקלמן מדברים על אלוהים. מתוך "האחרונים מטרבלינקה" (צילום: רונן מאיו, הקלטה: חיים מאיר, הפקה: מור טרגר-דלריה, עורך: עדו בהט. הסרט ישודר הערב ב-21:15, ערוץ 10)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

אבל גם בהעדר סיפורי אביה, שהלך לעולמו כשהיתה רק בת 24, השואה היתה פרט היסטוריה משמעותי בחייה. עם זאת, עד היום, למרות עיסוקה הלא מועט בשכול הישראלי - בין היתר בסרט המדובר "להתראות מחר ילד שלי" - בשכול ההוא ביידר לא העזה לעסוק.

 

ההזדמנות לעשות כן בכל זאת, נקרתה בדרכה כאשר נתקלה בידיעה עיתונאית לפיה ממחנה המוות טרבלינקה, נותרו שני ניצולים אחרונים בחיים: שמואל ווילנברג וקלמן טייגמן, שניהם בני 88. עד מהרה הבינה ביידר שאת השניים האלה היא פשוט חייבת לתעד, מה שלא הספיקה לעשות עם אביה.

 

"החיבור איתם היה מיידי", היא משחזרת את המפגש הראשון עם ווילנברג וטייגמן. "שמואל חזר לטרבלינקה כבר 30 פעם, אבל הבעיה האמיתית היתה קלמן, שלא הסכים לחזור בכלל".

 

מה שכנע אותו בסוף?

 

"שני דברים: גם לאה, אשתו, וגם העובדה שהוא נוסע עם שמואל. השניים נפגשים פעם בשנה, ביום המרד בטרבלינקה. המפגש האחרון שלהם היה כשרק שניהם נותרו בחיים, והסכמתו של שמואל גם הובילה לזו של קלמן".

 

משחקים עם אלוהים

המסע של ציפי עם שמואל וקלמן לא עבר רק דרך טרבלינקה. במהלך ימי הצילום בפולין, הגיע הצוות גם למחנה ההשמדה מיידנק, גיהנום עלי אדמות העומד כמוכן לפעולה גם ב-2011. שם, על הדרגשים, החליטה ביידר לשחק עם שני המצולמים משחק אסוציאציות, שהוליד פתיחות מרגשת במיוחד.


מתוך "האחרונים מטרבלינקה". ביידר: "החלטה לא פשוטה לצאת למסע"

 

"שוחחנו על משפחה, אמא, הומור - ויש לחבורה הזו המון הומור - וגם על אלוהים". אלוהים, תוכלו לראות בקטע מהסרט בכתבה זו, לא היה שם - אם תשאלו את קלמן ושמואל. "הוא היה בטח בחופש", הם אומרים בהומור האופייני, זה שגם חיפה על שעות ארוכות של נסיעות ותנאים לא קלים כלל לצילום עבור בני גילם.

 

"בכלל, לנסוע עם שני בני 88 למסע שכזה, זו החלטה לא פשוטה", אומרת הבמאית. "קלמן לא אדם בריא, ודאגנו לו מאוד. ובכל זאת, גם בימים שבהם צילמנו 12 שעות, ימים שכללו נסיעות ארוכות והליכות, הם לא התלוננו אפילו פעם אחת. לא שקר להם, לא שהם רעבים, לא שקשה".

 

מה את לוקחת מהם הלאה כציפי, לאו דווקא כבמאית?

 

"שוב אני חוזרת להומור שלהם. בחלק מהימים, אחרי שחזרנו לבית המלון, צוות הצילום ואני נזכרנו במה שעברנו איתם ובצחוקים שלהם, ולא הצלחנו להפסיק לצחוק מכמה שהם מדהימים, כמה חוש הומור.

בנוסף, אלה באמת אנשים חכמים ונבונים ונדהמתי מאיך שהם מסתכלים על החיים ממרום גילם. למרות שהם מאוד שונים, לקחתי משהו משניהם".

 

וחזרת לדמותו של אביך?

 

"הוא כל הזמן היה שם ברקע, ריחף מעל העשייה הזו. אבל הוא לא היה אוהב את זה שבסופו של דבר נסעתי לפולין. בכלל לא".

 

הסרט "האחרונים מטרבלינקה" ישודר הערב (א', 21:15) בערוץ 10 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שמואל (מימין) וקלמן. על אלוהים, משפחה וחיים
צילום: ערוץ 10
ציפי ביידר. אבא לא הרשה לצאת למסע לפולין
לאתר ההטבות
מומלצים