לאסוף רסיסי חיים
באמצעות איסוף חפצים, מסמכים ותצלומים מתקופת השואה נוסיף אבנים יקרות לפסיפס זהותנו. משימור העבר ניבנה ונעצם
"את הסידור הזה רכשתי באושוויץ תמורת חלק ממנת הלחם היומית שלי. עם הסידור הזה עברתי את כל מסע הייסורים במחנות הריכוז וההשמדה בגרמניה. את הסידור הזה אני תורם היום ליד ושם - למזכרת לדורות הבאים" (ניצול השואה צבי קופולוביץ').
היסטוריה היא סיפורם של בני אנוש, לא כל שכן פרק השואה הכאוב והבלתי נתפש. ככל שחולף הזמן מאז סיומה של מלחמת העולם השניה, גובר הצורך שלנו לחבק את האנשים שחוו את השואה, ורק מעטים שרדו אותה. הרצון הזה מפעם כיום בקרב בני הדור הצעיר, המבקשים להתחבר לסיפור הגדול, אך חשים, באינטואיציה חדה וקולעת, כי הנתיב אליו עובר דרך הסיפור האישי.
חובה היסטורית: חיילים בהיכל השמות ב"יד ושם" (צילום: רויטרס)
אנו מוצאים עצמנו במרדף אחר מקורות, פיסות מידע, עדויות ותיאורים מ"שם". אנו מבקשים מהניצולים את פרטי זיכרונותיהם ומאזינים בדממה וברגשי כבוד לדבריהם.
המתחרה העיקרי במרדף זה הוא הזמן עצמו, ומולו אנו נדרשים לגלות יוזמה ותושייה. טכנולוגיות מתקדמות - מחשוב, תקשוב, רשתות חברתיות - משמשות לנו לעזר חיוני, אך לא די בהן.
בשעה זו, לנוכח ההתמעטות המכאיבה אך הבלתי-נמנעת של דור הניצולים, אנו יכולים וצריכים להסתייע במה שאולי נראה כפרדוקס: אל בני אנוש ואל מצבי אנוש ניתן להתקרב ולהתחבר, לעתים קרובות, דווקא באמצעות העצם הדומם והפריט היומיומי. לפרדוקס זה תוקף מיוחד בהנצחת זכרון השואה.
ברכה ליום הולדת מאחות אוהבת. יומן מסע. סידור תפילה ובו הקדשה אישית. בובה. גלויה. ציור. פריט לבוש. אפילו זוג כרטיסים לקונצרט. כולם עשויים לשאת מטען אנושי אותנטי ורב-עוצמה, בפרט אם הם מגובים בידע ובהבנה היסטורית. לא אחת נשמרו התעודות והחפצים דווקא בשל כך - כמזכרות כמעט איקוניות של קרובים שנרצחו, משפחות וקהילות שהושמדו. לעתים, מתוך רצון של הניצולים לשקם את חייהם, הפריטים הללו הושמו הצדה וכמעט נשכחו.
למען הדורות הבאים
כאשר האוצרות האישיים הללו מתגלים מחדש על-ידי צעירים המבקשים ללמוד על השואה, להכיר את דמויות קורבנותיה ולהנציח את זכרן, מתממש פוטנציאל חיובי, לפרט ולחברה. חברה המשכילה לזהות ולשמר כיאות את הסממנים המשמעותיים של חוויותיה המעצבות, לקבצן יחד ולהרכיב מהן גנזך של רסיסי חיים, היא חברה מתחזקת ומתעשרת. פעולות של גילוי העבר, טרגי ככל שיהיה, ועשייה משותפת לשימורו, בונות ומעצימות אותנו.
לכן יש להמשיך במאמצים לאסוף את השברים ולחברם להקשרם ההיסטורי, לתעד מפי הניצולים ובני משפחותיהם את הסיפור האישי שמלווה כל חפץ. בימים אלו החל "יד ושם" במבצע לאומי לאיסוף מסמכים, תעודות, יומנים, תצלומים, חפצים ויצירות אמנות מתקופת השואה.
הפריטים שייאספו יסייעו בשחזור גורלם של היהודים בתקופת השואה. בעזרתם נמלא את החובה ההיסטורית לשמר ולהנציח את קורות היהודים בשואה עבור הדורות הבאים. בכך גם נוסיף אבנים יקרות ערך אל פסיפס זהותנו הפרטית והקולקטיבית.
אבנר שלו הוא יו"ר יד ושם
לפנייה לכתב/ת 
