לכל עץ יש שם: יערות הנצחה לקורבנות השואה

היערות היו סמל החופש וההישרדות עבור אותם יהודים שהצליחו להימלט מהגטו ולהצטרף ללוחמים הפרטיזנים. קק"ל יצרה את השילוב של הנצחת הגבורה והזיכרון לזכר קהילות יהודיות שונות בלב היערות, ורובן מתרכזות באזור הרי ירושלים. אנדרטאות מרשימות ומצמררות מוקפות בעצי היער וניצבות בין אפלוליות לאור יום, בין חדלון לתקומה, בין ייאוש לתקווה. עדויות חקוקות באבן ועץ לזיכרון עד.

יער הקדושים

בהרי פרוזדור ירושלים הגולשים לנחל כסלון, נטעה קק"ל את "יער הקדושים" - גלעד לקורבנות השואה. ביער ניטעו ששה מיליון עצים, כל עץ לזכר אחד מתוך ששת מיליוני היהודים שנספו. נרות נשמה ירוקי עד שלכל אחד מהם יש שם.  

בינות העצים הוצבה אנדרטה בצורת ספר תורה בעל שני גווילים. גוויל אחד מתעד את תולדות עם ישראל מן החורבן בימי המרד הרומאי ועד תקופת השואה. הגוויל השני מתאר את התקומה, העלייה, מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל. לאורך דרכי היער ניצבים שלטים לזכרן של קהילות יהודיות שונות, שחלקן הוכחדו כליל במחנות ההשמדה.

אנדרטה "גווילי האש" נוצקה מברונזה על ידי הפסל נתן רפפורט, כדי לסמל את הישרדות הברונזה אחרי לכתם של החיים. היא מתנשאת לגובה של 8.5 מטרים ומשקלה כ-12 טונות. במבט אווירי היא יוצרת את סימן האינסוף (הדומה לספרה 8 שוכבת). המגילה מובילה את המתבוננים בה משואה לתקומה.

בחלקו התחתון של הגליל הימני נראים אנשים ההולכים למחנה ריכוז ומצטופפים בבתי הגטו. בין האנשים נראית דמותו של המחנך יאנוש קורצ'אק ההולך עם תלמידיו למחנה ההשמדה, כשהוא נושא בידיו ילדה קטנה ולפניו צועדות מספר נשים. מעליהם, מתוארים מורדי הגטאות, הנלחמים באויב הנאצי.

עץ לזכר כל אחד מהנספים. יער הקדושים (צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל)

הגליל השני מתחיל עם קום המדינה ומלחמת העצמאות עד שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים. תיאור אווירת המלחמה על ידי חייל שנפרד מדמות אישה ויוצא לקרב, עולה חדש מקבל נשק ונפרד מתרמיל נדודיו. בהשראת הצילום הידוע מופיעה דמות הצנחן הבוכה ליד הכותל. הגליל השני מסתיים בתיאור המנורה שנשדדה מהר הבית כשהיא נישאת בתהלוכת ניצחון וחוזרת לארץ. מעין "תשובה" לסצנה שמופיעה על שער טיטוס המתארת את נטילת המנורה על ידי החיילים הרומיים. מעל אבני הכותל מרחפות דמויותיהם של דוד המלך ואליהו הנביא. ניתן למצוא שלל סמלים שקשורים בתהליך יישוב הארץ: מגדל מים, עצי תפוז, עץ זית וילד שאוחז באשכול ענבים.

יצירות נוספות של האמן נתן רפפורט ניצבות בשני מקומות אחרים בארץ. פסלו של מרדכי אנילביץ', מפקד מרד גטו וארשה ניצב על גבעת מגדל המים ההרוס בקיבוץ יד מרדכי. היצירה השנייה היא אנדרטה המסמלת את שילוב המגינים – חיילים ואזרחים בבית הקברות הצבאי בנגבה.

איך מגיעים: לבאים מכביש מס' 1 (תל אביב-ירושלים), במחלף שער הגיא פונים דרומה לכביש 38 (שער הגיא-בית שמש). מעט לפני צומת אשתאול יש פנייה שמאלה לדרך עפר מסודרת ליער הקדושים. כדי להגיע לאנדרטת "גווילי האש", ממשיכים ופונים שמאלה (מזרחה) בצומת אשתאול לכביש 395 (אל יישובי רמת רזיאל), ממשיכים עד לשילוט שמוביל ימינה לכסלון. בנקודה מסוימת השביל מתפצל לאנדרטת גווילי האש בהתאם לשילוט.

יד זיכרון לקהילת זגלמביה

אתר ההנצחה המרשים לקהילת קדושי זגלמביה הוקם ביער בן שמן בסיוע יוצאי קהילות פולין, בני הדור השני וקק"ל. זגלמביה בדרום מערב פולין, היא אזור גיאוגרפי-היסטורי, שמהווה חלק ממה שכונה "פולין הקטנה". הוא היה אזור תעשייתי מיושב בצפיפות בחלק הגובל בשלזיה.

לפני מלחמת העולם השנייה ישבו באזור כ-50 אלף יהודים שנרצחו בשואה. ב-12 באוגוסט 1942 רוכזו כל יהודי האזור ולאחר מיון המוני נשלחו למעלה מעשרת-אלפים מתוכם למחנה ההשמדה אושוויץ.

האנדרטה הוצבה במקומה בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. ליד המילה "יזכור" ניצב לפיד ובו אש התמיד. בסמוך הוקם תיאטרון פתוח מוקף בעצי נוי. מדי שנה מתכנסים במקום ביום הזיכרון לשואה ולגבורה רבים מבני הדור השני שנותרו בחיים ותלמידי תיכון על שם ברל כצנלסון מכפר סבא, שאימצו את האתר לטקס משותף לזכר הנספים.

איך מגיעים: לבאים ממערב, ממחלף בן שמן על כביש תל אביב-ירושלים. נוסעים למבוא מודיעים בכביש 443 חולפים על פני מתקן אדם ונאות קדומים. מצד ימין ישנו שלט חום המורה על הכניסה לאנדרטת קדושי זגלמביה. פונים בכביש אספלט במקביל לכביש 443 המוביל אל הכניסה ליישוב ואל האנדרטה.

אתר יהדות פולין

אתר הנצחה לקהילות יהדות פולין בהר הרוח שבנווה אילן, הוא מצבה ליהדות מפוארת שרבים ממנה נספו בשואה. האנדרטה הוצבה במקום ב-1995, בסיוע קק"ל והפדרציה של יוצאי פולין והסביבה, במלאת 50 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה. באתר, תיאטרון פתוח המאפשר התכנסות, גלעד לזכרם של הקהילות שהושמדו ואנדרטה לזכרו של המחנך יאנוש קורצ'ק.

איך מגיעים: פונים שמאלה מאבו גוש בכביש 425 המוביל לנטף, נוסעים כ-3 ק"מ עד אתר הנצחה והתייחדות ליהדות פולין.

יער זיכרון ליהדות פולין (צילומים: חוה בראון, קק"ל)

יער המגינים

יער המגינים מסמל יותר מכל את החוט המקשר בין שואה לתקומת המדינה. היער הוא אחד מאתרי ההנצחה המיוחדים שהוקדש לאלה שמסרו את נפשם למען המדינה. בנקודה מרכזית ביער נמצא גלעד המנציח את זכרם של 436 ניצולי השואה שהגיעו היישר מהתופת לארץ, ללא קרוב או חבר.

הם ירדו מאניות המעפילים ונשלחו להגן על המדינה בשדה הקרב. הם שילמו בחייהם על הגנת המדינה ולא זכו לראות אותה בהקמתה. הגלעד, שנקרא "ממשבר לתקומה" עוצב על ידי האמן, ד"ר נתן סאס. הוא בנוי משלושה סלעים גדולים, שעוטפים עץ זית שניטע כשתיל זעיר והיום הוא עץ חסון ונישא.

איך מגיעים: לבאים מירושלים או מת"א (כביש מס' 1) יורדים במחלף לטרון לכביש מס' 3, בצומת נחשון פונים ימינה לכביש 44. לפני היישוב כרמי-יוסף פונים ימינה לדרך היער. אפשרות נוספת – מכיוון מערב, נוסעים על כביש 44 מרמלה לכיוון צומת נחשון, לפני היישוב כרמי יוסף, משמאל לכביש, יש כניסה ליער.

הפסל "משבר לתקומה" מאת נתן סאס ביער המגינים

לזכר יהדות צרפת

האנדרטה להנצחת קהילת יוצאי צרפת שנספו בשואה הוקמה על ידי קק"ל ביער רוגלית שבעמק האלה. 80 אלף עצים ניטעו לזכרם של יהודי צרפת שנספו בשואה, עץ לכל אדם. ביוני 1981, ביוזמתו של סרג' קלרספלד, מי שהיה אז נשיא העמותה של ארגון "בני ובנות היהודים שנשלחו למחנות ההשמדה מצרפת" ובסיוע קק"ל, נחנכה אנדרטת ההנצחה ל- 80,000 היהודים שנספו בשואה. ממשלת צרפת תרמה כ-24 אלף עצים, ממשלת גרמניה 7,000 עצים (יהודים צרפתים ממוצא גרמני), וממשלת אוסטריה 3,000 עצים כמניין אזרחיה שנשלחו למחנות ההשמדה מאוסטריה.

האנדרטה בנויה כקיר עצום בצורת חצי גורן ורק כשמתקרבים אליו העין קולטת את הפרטים.

הקיר מכוסה בדפי נייר שנושאים את רשימות היהודים שנשלחו אל מותם: שֵם, תאריך המשלוח, מחנה הריכוז, 80 אלף שמות בסדר המופתי המצמרר שמאפיין את תעשיית המוות הרצחנית.

איך מגיעים: הבאים מכביש ירושלים-תל אביב (כביש מס' 1), יורדים במחלף שער הגיא לכביש 38 (בית שמש-בית גוברין). נוסעים עד לצומת האלה ופונים ימינה (מזרחה) בכביש 375 לכיוון צור הדסה. בצומת עציונה ליד קיבוץ נתיב הל"ה בכיוון גוש עציון, פונים ימינה (מזרחה ודרומה) לכביש 367 אל המושב נווה מיכאל (רוגלית לשעבר). מעט לפני המושב יש שילוט לאנדרטה.