חישוב מס משותף לבני הזוג: לרוב האישה תפסיד
כניסה לנישואים יוצרת בדרך כלל פגיעה לרעה באישה בחישוב המס בצורה משותפת. בפועל, ברוב המקרים ניתן לבצע חישוב נפרד, אולם כאשר בני זוג עובדים יחד באותו עסק, זה כבר הרבה יותר מורכב. האם הצעת חוק חדשה תשנה את המצב?
העיקרון הקבוע בשיטת המס בישראל למיסוי בני זוג נשואים הוא חישוב המס המאוחד. בהתאם לעיקרון זה, רואים בבני הזוג יחידה כלכלית אחת, ולפיכך רואים את הכנסתם המשותפת כהכנסה אחת שיש להטיל עליה מס בהתאם למדרגות המס הרגילות כאילו היתה הכנסתו של אדם אחד.
כך למשל, נניח שארז משתכר 150 אלף שקל בשנה ומיכל משתכרת 90 אלף שקל בשנה, ולמען הפשטות נניח, כי מדרגות המס הן 20% עד 100 אלף שקל ו-50% על כל שקל נוסף.
יוצא, כי מעצם כניסתם של בני זוג למערכת יחסים זוגית של נישואים, מוטל עליהם נטל מס כבד יותר לעומת מצבם טרם נישאו, כאשר היו במעמד של יחידים. שכן, עם איחוד הכנסותיהם מגיעים בני הזוג מהר יותר למדרגות המס הגבוהות, וחלק גדול של הכנסותיהם ממוסה על פי המדרגות הגבוהות.
במילים אחרות, עקב האיחוד וההתייחסות להכנסת בני הזוג כהכנסה אחת, הם נהנים מהמדרגות הנמוכות פעם אחת בלבד, ולא פעמיים, כפי שהיה מצבם טרם האיחוד.
ההכבדה העיקרית - על האשה
לכאורה, יוצא שהחישוב המאוחד מכביד את נטל המס על שני בני הזוג. עם זאת, אין ספק, כי הכבדת נטל המס על בני הזוג היא בסופו של דבר הכבדת הנטל על האשה דווקא ולא על הגבר, ובכך נוצרת הפלייה בין נשים וגברים. ההכבדה רובצת על האשה דווקא, מכיוון שהיא העובדת המשנית בתא המשפחתי, בדרך כלל, וכן לאור קיום פערי שכר במשק בין נשים וגברים, ולאור קיום תפיסות חברתיות שרואות את "המקום הטבעי" של האשה במשק הבית ולא במשק הכללי.
עם זאת, לעיקרון החישוב המאוחד נקבע בחוק חריג לפיו קיימת לבני זוג האפשרות לבקש כי ייעשה להם חישוב נפרד, כאילו היו לא נשואים, לצורך קביעת החבות שלהם במס.
למרות הדוגמה שהבאנו, יצוין, כי מרבית הזוגות נישומים על פי חישוב נפרד ורק מקצתם בחישוב מאוחד, כך שברמה המעשית החריג נפוץ יותר מהעיקרון, ומכאן שלכאורה, נמנעת הפליית האשה האמורה.
עבודה משותפת - תלויים זה בזה
אלא שהמציאות שונה כאשר בני הזוג עובדים באותו מקום עבודה. באותם המקרים שבהם עובדים בני הזוג יחד באותו מקום עבודה, קובע החוק כי חזקה שמקורות ההכנסה שלהם תלויים זה בזה, ולפיכך יש לערוך להם חישוב מאוחד בכל מקרה.
מצב זה פוגע בעשרות אלפי זוגות שעובדים יחד בעסק אחד, למשל, זוג עורכי דין שעובדים יחד באותו משרד עורכי דין, בני זוג המפעילים חנות יחד בקניון, בעל נגרייה שאשתו עוזרת בניהול האדמיניסטרטיבי של הנגרייה וכו'.
רשות המיסים מעריכה כי המדובר בהפרש של כחצי מיליארד שקל בשנה.
נזכיר, כי בית המשפט העליון קבע כי "חזקת התלות" של בני הזוג, הינה חזקה הניתנת לסתירה, ואם בני הזוג יוכיחו אי תלות בקשר למקור הכנסותיהם, ייערך להם חישוב נפרד.
אולם, נטל ההוכחה המוטל על בני הזוג הינו נטל כבד שלעיתים קרובות קשה לעמוד בו, ולפיכך במקרים רבים פקיד השומה לא מקבל את טענות בני הזוג. לצערנו, הנפגעת מכך, כאמור, היא בעיקר האשה, הנאלצת להסתפק, לעיתים, אף בשכר הנמוך משכר המינימום.
בימים אלה נדונה בכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת מס הכנסה. בהתאם להצעה, יתאפשר לבני זוג חישוב נפרד עד למדרגת המס הגבוהה ביותר (עומדת כיום על 454,680 שקל לשנה שהם 37,890 שקל לחודש), ללא צורך בהוכחה מצידם של אי תלות מקורות הכנסותיהם.
מסכום זה והלאה יצטרכו בני הזוג להוכיח כרגיל לפקיד השומה כי הכנסותיהם אכן אינן תלויות זו בזו, על מנת ליהנות מחישוב נפרד.
הצעת החוק באה על רקע הדיון המתקיים בבית המשפט העליון בסוגיה זו. לטענת בני הזוג, כאשר המדובר בבן זוג שעזרתו לעסק נחוצה כך שאילולא עבד בעסק היה צורך בשכירת עובד חיצוני, וכאשר שכרו של בן הזוג נאות כך שמשולם לו הסכום שהיה משולם לאותו עובד חיצוני, ניתן לבצע חישוב נפרד אף אם מקורות ההכנסה תלויים זה בזה.
נראה שאם תתקבל הצעת החוק, לא ייאלצו עוד נשים העובדות יחד עם בני זוגן ומהוות נדבך מרכזי בפעילות העסק, להסתפק בשכר נמוך מאוד שאינו מהווה תגמול ראוי על עבודתן, וכך יתוקנו במעט האפלייה והעוול ההיסטורי המתמשכים.
הכותב הוא עו"ד, מנהל באשכול המיסים של פירמת BDO זיו האפט
לפנייה לכתב/ת 
