"באיירן מינכן? סירבתי לשחק כדורגל עם הגרמנים"
משה הנדלר, ניצול שואה מפולין, היה אחד מכוכבי הפועל חיפה בשנות ה-50. מי שכונה "פושקאש הישראלי" השיב בשלילה לאחת הקבוצות הגדולות באירופה, לאחר ששרד את התופת: "ראיתי את המוות עשר פעמים ביום, מי חשב על כדורגל?"
"כל האחים היו מגיעים לראות אותי משחק כדורגל", סיפר לנו הנדלר כיום בדירתו אשר בקריית חיים. מאוחר יותר, כשעלה לארץ והפך לכוכב הגדול ביותר של הפועל חיפה בשנות ה-50, לא נותר מהם מי שיגיע למשחקים. כולם נספו במלחמה.
בימי מלחמת העולם השניה, בערך באמצע 1943, הכדורגל כמעט עלה בחיים: "אני וחבר רצינו לברוח בחזרה לברוסלב ועלינו על הרכבת, מכוסים במעילים וצעיפים. פתאום ניגש ילד בן 15 ואמר לפני כולם: 'הוא יהודי, ראיתי אותו משחק כדורגל בקבוצה הנוער של 'קדימה''. ואז ניגש אליו גוי שני, נתן לו סטירה ואמר לו: 'מה אכפת לך? תעזוב אותו'. מזל שהיו גויים שגם הצילו יהודים בשואה".
משה הנדלר (מימין) בצעירותו בפולין (מתוך האלבום המשפחתי)
כמובן שבין מחנה אחד לשני, ובין ניסיון בריחה לאחר, משה הנדלר כלל לא העלה בדעתו אז לחזור ולשחק: "מי חשב על כדורגל אז? ראיתי את המוות עשר פעמים ביום, אז איך אפשר לחשוב על אפשרות לשחק?".
בתום המלחמה, כשחזר ללהטט בכדור במחנה המשוחררים, הוא צד את עיניהם של אנשי באיירן מינכן, אחת מקבוצות הכדורגל המפוארות בתולדות גרמניה, שהציעו לו חוזה תמורת 1,600 דולר לחודש. "החלטתי לא להצטרף", סיפר לנו הנדלר, "לא רציתי לשחק עם גרמנים, פחדתי מהם".
הנדלר ויתר על חלומו של כל כדורגלן לשחק כמקצוען באירופה ועלה לישראל. כיום, כשכל משחק עונה מקבל הגדרה של "על החיים ועל המוות", מגיע סיפורו של משה הנדלר ומזכיר כי לפעמים כדורגל, הוא בסך הכל משחק.