האם ניתן למכור קצבת פנסיה לאדם אחר?
כיצד מאזנים בין אינטרס המדינה, שלכל אזרח תהיה קצבת פנסיה שתבטיח את עתידו, לבין זכות החוסך לעשות כרצונו בחיסכון שלו? בית המשפט פסק נגד המדינה, אך קבע כי העניין אינו בהיר כלל. אילו השלכות יש לכך על החיסכון שלנו?
האם אפשר למכור את קצבת הפנסיה שלנו למישהו אחר? אדם שהיה עובד מדינה שנים רבות הגיע לגיל פרישה והחל לקבל קצבת פנסיה ממדינת ישראל. הגמלאי פנה אל חברת ביטוח וביקש הלוואה. בתמורה להלוואה התחייב הגמלאי להעביר מידי חודש בהוראת קבע סכום מקצבת מהפנסיה המגיעה לו, ישירות לחברת הביטוח. המדינה התנגדה להסכם זה ואילצה את הגמלאי לתבוע את המדינה בבית משפט.
בית המשפט השלום פסק לטובת הגמלאי וקבע, כי יש לכבד את שאיפתו של אדם להשתמש במשאביו כפי שהוא רואה לנכון. אך ראוי שיעשה זאת בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) המאזן באופן מידתי בין אינטרס המדינה להגן על הגמלאי מפני שיקולים כלכליים מוטעים, לבין זכותו של הגמלאי לעשות בקניינו כבשלו.
המדינה, לא קבלה את פסק הדין של בית המשפט השלום ובערעורה לבית המשפט המחוזי טענה בין היתר, כי מדובר בעסקת היוון, כלומר, באמצעות הלוואה שלקח מחברת הביטוח, החוסך ניסה להפוך את קבלת הקצבה החודשית לקבלת כסף בסכום גדול באופן חד פעמי. זאת בשונה מהלוואה המותרת על פי דין רק במקרים מיוחדים הקבועים בחוק הגמלאות ולא חלים במקרה הנוכחי.
בית המשפט המחוזי דחה את טענת המדינה. המדינה לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (תיק ברע"א 9667/07). בין היתר טענה המדינה, שאין מקום לקבוע שהזכות לקצבה הינה זכות מוחלטת באופן שרק החוסך הוא זה שיחליט כיצד לקבל את קצבתו באופן שיחפוץ.
האינטרס של המדינה מול האינטרס של החוסך
המדינה טענה שהזכות למכור קצבה היא אמנם זכות חשובה מאוד, אבל לא בדרגה גבוהה עד כדי כך שתגבר על הסייגים בחוק הגמלאות. לטענת המדינה, בהתאם לסעיף 49 לחוק הגמלאות, על הגמלה להיות משולמת אך ורק לאדם לו היא מגיעה, ואין להרחיב את המקרים בהם תשולם גמלה גם לאדם אחר חוץ מלחוסך עצמו.
בית המשפט העליון פסק בסופו של יום לטובת החוסך, ולא התיר את בקשת רשות הערעור, כלומר אישר את מכירת הזכות לקבלת קצבה לאחר. ואולם, החלטת בית המשפט העליון נבעה משיקולים של חוסר תשתית משפטית. "המצב הנורמטיבי אינו בהיר, ויש עירוב של סוגיות חברתיות כלכליות עם תחום המשפט האזרחי", אמר כבוד השופט רובינשטיין.
בית המשפט אף אמר שמדובר בקניינו של האדם, ונקודת האיזון בין האינטרס של המדינה לקבלת קצבה לבין זכותו של החוסך לא בהיר דיו. ועל כן, השאיר בית המשפט העליון את פסק דינו של בית המשפט המחוזי המאשר את ההסכם.
החלטה של החוסך? יש לזה השלכות
ניתן ללמוד מפסק הדין המעניין הזה מספר דברים חשובים הקשורים בתקנות קופות גמל ובדיני משפחה. האחד, שייתכן, כי תיקון 3 לתקנות קופות גמל מינואר 2008 האוסר לקבל הפקדות בתוכניות הוניות כסכום חד פעמי פגע בזכות יסוד - "זכות הקניין". כלומר שזכות הקניין יכולה לגבור על תיקון 3 שלדעת מומחים פנסיונים פגע במערך הפנסיוני של חוסכים רבים.
הפגיעה באה לידי ביטוי בכך שתיקון 3 למעשה שינה את תכליתן של קופות הגמל מינואר 2008. עד מועד זה היה ניתן למשוך את כספי החיסכון כסכום חד פעמי ולהשתמש בו לכל מטרה שיחפוץ בה החוסך ולאחר ינואר 2008 ניתן לקבל את כספי החיסכון באופן של קבלת קצבה בלבד ובהתאם להוראות התיקון.
הדבר השני שניתן ללמוד, הוא שניתן למכור זכויות פנסיוניות בקרנות הפנסיה החדשות לכל אדם אחר.
השלישי: ייתכן ונמצא פתרון לחלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין, מאחר ובני זוג לא צריכים לערוך חישובים אקטואריים מורכבים לצורך חלוקת משאבים מאוזנת בעת גירושין, אלא מספיק שימכרו זה לזו סכום מוסכם מהקצבה המתקבלת.
הדבר הרביעי הוא, שנפתח אפיק נוסף שבעזרתו ניתן לקבל החלטות פנסיוניות במסגרת הערכות כוללת בעת פרישה. שכן בנוסף לתוכניות החדשות הקיימות בחברות הביטוח, נפתחה אפשרות לקבל הלוואות או לקנות נכס באמצעות מכירת הקצבה.
הכותב הוא עו"ד בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני פנסיה ורגולציה
לפנייה לכתב/ת 
