שתף קטע נבחר

 

בין גיגס למסי: על שני הגדולים של הצ'מפיונס

פלה עדיין נחשב לכדורגלן הגדול בכל הזמנים, אבל הארגנטיני צפוי לעבור אותו בקרוב. מתי נוכל להגיד שהוא הגדול מכולם? כאשר יגיע לגילו של הוולשי ויפגין יכולת דומה

ברבע המאה האחרונה מתחבט העולם בשאלה - מיהו שחקן הכדורגל ביותר בכל הזמנים, פלה או מראדונה? בשנים האחרונות פילס את דרכו לעבר הפסגה ליונל מסי.

 

  

שלוש העונות האחרונות, בייחוד הנוכחית, הציבו את מסי בין הגדולים ביותר. מ-52 שערים ב-51 משחקים (31 בליגה) לא ניתן להתעלם. זכייה שנייה בקריירה בליגת האלופות תקרב אותו עוד יותר לנקודת האין ספק, אבל גם אז עדיין תידרש זכייה במונדיאל בכדי לסתום את פיות המתנגדים. זוהי עדיין הזירה החשובה ביותר בכדורגל העולמי.


הנרי קיסינג'ר הגיע למשחק הפרישה שלו, פלה (גטי אימג'ס) 

 

לא פחות מהיכולת המדהימה שלו, מסי מרשים בהתנהלותו מחוץ למגרש. אוהדיו יכולים רק לברך על כך שלבחור יש ראש על הכתפיים והשתן אינו עולה לראשו. הארגנטיני אינו טיפוס שיפזר הצהרות שחצניות ומפוצצות, יהיה מעורב באירועים שנויים במחלוקת ויככב במדורי הרכילות. כוכבים רבים, דוגמת רונאלדיניו, נעצרים באמצע הדרך אחרי שהסתחררו מההצלחה. אצל מסי, כך מתקבל הרושם, זה לא יקרה.

 

ההשוואות למראדונה יימשכו, וכך גם לפלה. הטוקבקיסטים הישראלים נוהגים להשמיץ את הברזילאי, למרות שהוא עדיין הגדול ביותר. מדובר באותם אנשים שבעוד 25 שנה יתרגזו על טוקבקיסטים חדשים, שיהללו את הכוכב התורן ויפחיתו מערכו של מסי.

 

צריך להתייחס לפני הכל לשוני בקשיים בהם נתקל כדורגלן במהלך השנים. האינטנסיביות והמאמץ הגופני הנדרשים כיום גבוהים יותר, כשמאידך, בעבר היו עוברים השופטים בשתיקה על עבירות המזכות כסחנים בהרחקה מיידית. גם התנאים המשופרים מקלים. בשל כך, כל השוואה תיתפס כלא הוגנת, אבל בשום אופן לא ניתן להתייחס בביטול להישגים בעבר.


מסי. התנהלותו מחוץ למגרש מרשימה (AP)

 

אז למען הסדר הטוב: לפלה יש שלוש זכיות במונדיאל ואל תיתנו לאף אחד להטעות אתכם. ב-1962 הוא שיחק ואף הבקיע ב-0:2 על מכסיקו לפני שנפצע ב-0:0 עם צ'כוסלובקיה, כך שברזומה שלו שתי זכיות ככדורגלן הדומיננטי ביותר (58' ו-70) ועוד אחת לה היה שותף. אף כדורגלן בהיסטוריה לא יכול להתגאות בהישג דומה.

 

את הטענה האווילית לפיה פלה לא כיכב בליגות הגדולות של אירופה יש להסיר מסדר היום. בצעירותו הוא הוכרז על ידי המשטר הצבאי בברזיל כ"נכס שאינו ניתן למכירה" ולא הורשה לעבור ליובנטוס ומועדונים נוספים שרצו בו. מעבר חופשי של שחקנים לא היה נהוג באותה תקופה ופלה שיחק עד גיל מבוגר בסנטוס, עמה נטל פעמיים את גביע הליברטדורס (62' ו-63) ופעמיים את הגביע הביניבשתי (מדד אמיתי לגבי הכוח של הכדורגל הדרום אמריקני מול האירופי).

 

רק בגיל 34, כשהתקרב לפרישה, הורשה לעזוב ועבר תמורת סכום שיא (ארבעה מיליון דולר) לניו יורק קוסמוס. עד הגעת פלה לא היה מוכר הכדורגל בארה"ב, הוא תרם לקידום הענף לאין שיעור. תרומתו הביאה לכך שהנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה לשעבר, הגיע למשחק הפרישה שלו (1977). האם קיים סיכוי שהילארי קלינטון תגיע למשחק הפרישה של מסי? נחיה ונראה. לאחר פרישת פלה חלה ירידה בפופולריות של הכדורגל, עד שהליגה האמריקנית נסגרה סופית ב-1984 (ה-MLS נפתחה ב-96).


דייגו מראדונה ברגע הגדול ביותר שלו ושל ארגנטינה (AP)

 

גארינצ'ה, שלדעת רבים היה לא פחות גדול מפלה (ברזיל מעולם לא נוצחה במשחק בו השתתפו שניהם), הוביל את ברזיל לשתי זכיות במונדאלים (58' ו-62) וגם הוא לא זכה לשחק באירופה. למראדונה אין זכייה בגביע האלופות בשנותיו הרבות באירופה ורק זכייה בודדת במונדיאל (86'), כך שזכייה של מסי בגביע העולם תציב אותו בבירור לפני האליל הגדול של ארגנטינה.

 

אבל לא רק פלה ומראדונה, לא חסרו שחקנים שראויים להיכלל ברשימת הגדולים. תתעקשו שזכייה בצ'מפיונס לא פחות חשובה ממונדיאל? אז מה עם יוהאן קרויף, שהוליך את אייאקס לשלוש זכיות בתחילת שנות ה-70 וגביע ביניבשתי אחד, את ברצלונה לאליפות ספרד (74') ואת נבחרת הולנד לגמר גביע העולם?

 

ומה עם אלו שהלאום לא מאפשר להם לזכות במונדיאל? צפייה בקטעי וידאו של ג'ורג' בסט מותירה את ההרגשה שהוא היה לא פחות גדול מליונל מסי. שתי זכיות באליפות אנגליה ואחת בגביע האלופות עם מנצ'סטר יונייטד לא נופלות ממה שמסי עשה עד כה, רק שבסט היה צפון אירי, וככזה לא זכה להטביע את חותמו במונדיאל. בנוסף, אופיו והתמכרותו לשתייה גרמו להרס הקריירה שלו וסיום מוקדם לחייו.


גיגס חוגג את הזכייה השנייה שלו בליגת האלופות. ענק (רויטרס)

 

את גיגס לא סופרים

ואם כבר בסט, אי אפשר להתעלם ממי שנחשב ליורשו. 11 אליפויות, ארבעה גביעים אנגליים, ארבעה גביעי ליגה, שתי זכיות בליגת האלופות (99' ו-2008) ושתי זכיות באליפות העולם לקבוצות (הביניבשתי ב-99' ומונדיאל הקבוצות ב-2008) - כל אלו אינם מספיקים לראיין גיגס.

 

למרות שהדהים בכל פעם מחדש, על אף שכבש שערים מכריעים וסיפק אינספור רגעי קסם בקריירה יציבה שנמשכת כבר 20 שנה, אף אחד לא ממש סופר את הוולשי כשמעלים את שמות הגדולים ביותר. לעומת זאת, הוא מככב בכתבות הקבועות לפני מונדיאלים אודות הכוכבים הגדולים שייעדרו.

 

מתי נוכל להגיד בוודאות שמסי הגדול מכולם? כשיהיה בגיל של גיגס, אחרי ארבע או חמש זכיות בצ'מפיונס, אחת במונדיאל (יהיו לו לפחות עוד שתי הזדמנויות), שמונה אליפויות ספרד וכשיפגין יכולת גבוהה בדומה לוולשי בדמדומי הקריירה שלו. שניהם יתמודדו ככל הנראה זה מול זה בגמר, ועד שנכריע בסוגייה מיהו הגדול בכל הזמנים, לא נשכח שניתן ליהנות מבלי לשקוע בוויכוחים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים