חולים מזדהים עם השובתים: מגיע להם כל שקל

מיכאל לנקרי מעכו היה אמור לעבור היום (ג') צנתור בבית החולים בנהריה, וייאלץ להמשיך לחכות בשל השביתה. ניתוחים וטיפולים בוטלו לעוד עשרות מטופלים. "אתמול בערב בישרו לי שלמרות ההמתנה, הצנתור נדחה בשל השביתה. אני רואה כמה הרופאים מתאמצים והעובדה שאני מדבר איתך עכשיו זה הרבה בזכות הטיפול הרפואי המצוין שקיבלתי בשלושת השבועות האחרונים. מגיע להם כל שקל שהם מבקשים. זה אחד המאבקים המוצדקים שידענו בתקופה האחרונה".

לראשונה מאז פסח, פועלים היום בתי החולים במתכונת שבת. בשבועיים הקרובים מתוכננות עוד שורת השבתות. מנהל המחלקה הקרדיולוגית בבית החולים נהריה, ד"ר שאול עטר, סיפר על המצוקה. למרות תקן של 20 מיטות בתפוסה מלאה, מגיעה מחלקתו ל-27 חולים. מדי שבוע מצונתרים במחלקה 35 אנשים, והיום בוטל הטיפול בשבעה: "רק חולים במצב של התקף לב חריף או הפרעות קצב מנותחים. לצערי, רבים שהמתינו בימים האחרונים לניתוחים לא ינותחו היום. אנשים מבינים שמדובר לא רק במאבק אישי שלנו על המשכורת אלא בשביתה שמטרתה לחזק את הרפואה בפריפריה".

יום של שביתה בנהריה (צילום: אבישג שאר ישוב)

ד"ר עטר דיבר על הפערים בין הרפואה בצפון לזו שבמרכז, מבחינת כוח-אדם, תנאי עבודה ותקנים. "קשה לשכנע מתמחים להגיע לצפון. אלו שמגיעים לכאן עושים זאת מתוך ציונות. כיום חסרים לנו שלושה מתמחים ושני רופאים בכירים. אני מזמין את אותם פקידי אוצר להצטרף אלינו ליום עבודה, שמתחיל ב-6:00 בבוקר ומסתיים ב-20:00 בערב. אני לא מאחל לאף אחד לעבוד בתנאים הקשים, בהם עובדים הרופאים בישראל. אולי אחרי שיראו זאת מקרוב הם יבינו".

"רק מי ששובת מקבל משהו"

במחלקת העיניים של בית החולים בוטלו 10 ניתוחים של פלסטיקה וקטרקט, אבל יוסף אדרי מנהריה נותח לנוכח הדחיפות: "אני מרגיש שמאבקם מוצדק. מגיע להם כל תגמול, גם לבכירים וגם לזוטרים. אם הייתי מתבקש לדחות את הניתוח כדי שיקבלו את מבוקשם, הייתי עושה זאת. אני מבטיח לסייע להם כשאשתחרר מבית החולים. הממשלה צריכה להבין שעתיד הרפואה זה חלק מעתיד המדינה ואסור להפקיר את הרופאים".

מנהל המחלקה, ד"ר צבי סגל: "25 שנים אני רופא בפריפריה, ורואה מדי יום את המצוקה של חבריי ושלי. אנחנו קורסים תחת הנטל בחדרי המיון, חדרי הניתוח ובמחלקות השונות. רופאים מסיימים משמרות גמורים ולא מצליחים להגיע לזמן איכות עם בני משפחותיהם, או להקדיש זמן לאקדמיה ומחקר, שחשובים ביותר בחייו של רופא. רופא רץ היום מחולה לחולה. מי שחושב שהרופאים במשמרות הלילה ישנים, טועה, הרופאים עובדים קשה מאוד, בתורנויות ללא הפסקה. לשמחתי, קהל המאושפזים מבין את מצוקתנו. לא קל לקבל בשורה על דחיית ניתוח שחיכית לו, אבל יש אמפתיה למצבנו".

"המאבק מוצדק". יוסף אדרי, לאחר הניתוח (צילום: אבישג שאר ישוב)

דוד אלפסי מכרמיאל הגיע עם בנו לחדר המיון בנהריה, ונאלץ לחכות יותר זמן, "אבל אין בי כעס. אני יודע שהם נאבקים לא רק למען עתידם, אלא גם למען מתן רפואה טובה יותר עבורנו. לכולם ברור שלא ניתן לפתור את זה בלי שביתה. רק מי ששובת במדינה הזו מקבל משהו. הבעיה של אלו היושבים בממשלה היא שאינם מחוברים לעם. הם מסתייעים ברפואה פרטית ולא ציבורית. לכן קל להם להתעלם מהציבור וממצוקת הרופאים. אני בטוח שגם אם המאבק יימשך יותר מכמה ימים עדיין תהיה הבנה של החולים ותמיכה במאבק המוצדק הזה".  

המתמחים נוטשים את הפריפריה

גם בבית החולים ברזילי שבתו הבוקר והעומס ניכר היטב. רופאים סיפרו כי חולים רבים העדיפו לא להגיע מחשש שלא יקבלו שירות. חן בן-דהן שהגיעה למחלקת נשים ויולדות תומכת במאבק: "הם צריכים לשבות. הם עושים עבודה מדהימה. אתמול המתנתי חמש שעות לטיפול, למרות שהייתי זקוקה לטיפול מיידי. קשה לומר שאנחנו מרגישים את השביתה היום, אך בהחלט מרגישים את העומס על כתפי הרופאים".

מטופלת נוספת ממחלקת היולדות סיפרה שלא הרגישה את השפעות המאבק: "גם כשעקבתי אחרי מאבקם בתקשורת לא הרגשתי שהשביתה מתרוממת. לדעתי, הם לא מסוגלים לנטוש את החולים ולא להעניק טיפול רפואי. זה לפחות מה שאני מרגישה בברזילי".

ד"ר אברהם אלישע, אחד הרופאים המתמחים בברזילי, סיפר שהעומס במחלקת הנשים והיולדות בבית החולים הוביל לכך ששניים מעמיתיו עזבו: " כשמתחילה נטישה, נחצה קו אדום. המצוקה באמת קשה. עד עכשיו זו הייתה אחת המחלקות המבוקשות ביותר, אך העומס פה עצום. אני מוצא את עצמי במצב מתמיד של לאחר או לפני משמרת. היום למשל, יש נשים רבות שהגיעו, לדעתי, דווקא בגלל השביתה. כרגע חסרים לנו לפחות עוד 50% מהתקן שאמור להיות כאן. גם אשתי רופאה ויש לנו ילדים קטנים. אנחנו בקושי בבית. בסופו של דבר, השכר כל כך נמוך ואתה נשאר רק אם השליחות, אך עם זה בלבד קשה מאוד להמשיך".

גם יו"ר ועד הרופאים, ד"ר אפרים זוהב, מדגיש כי המאבק אינו רק על שכר, אלא בעיקר כדי למשוך מתמחים צעירים לפריפריה. "רבים מעדיפים להגיע לבתי חולים במרכז הארץ, כי הם יכולים לקבל תנאים הרבה יותר טובים. רופאים פה עובדים שעות מטורפות. לצערי הרב, באוצר עסוקים בעיקר בהשתלחויות ופחות במשא ומתן איתנו. המאבק שלנו לטובת בתי החולים הפריפריאליים, המחסור עצום במחלקות הפנימיות והכירורגיות. קשה לי להיות אופטימי, אנחנו מנסים למחות ולהביע את דעתנו, אבל זו שביתה 'חלבית', בעיקר כדי למנוע נזקים בחולים".

גם הליצנים הרפואיים שבתו היום בבית החולים ברזילי. אחת מהן, הגר חופש, סיפרה שהחליטה להגיע ללא לבוש הליצנית, "אני מזדהה עם מאבק הרופאים. רק כשהתחלתי ממש לעבוד פה נכנסתי לעובי הקורה, והבנתי כמה המצוקה שלהם קשה. לאות הזדהות, אפילו את האף האדום הורדתי היום".