לאן צועד העתיד של תאי הגזע?
היישום של תאי גזע, אחת ההבטחות הגדולות של השנים האחרונות, נתקל באתגרים מדעיים ואתיים, אך עם קצת סבלנות עוד צפויות לתחום הצלחות כבירות
מותו הפתאומי של שחקן כדורגל אהוד והסירוב של משפחתו לתרום את איבריו למרות שהנפטר היה חתום על כרטיס אדי, העלה שוב לסדר היום הציבורי את המחסור החמור באיברים להשתלה. הקהילייה המדעית מנסה זה שנים רבות למצוא פתרונות למחסור ההולך וגדל באיברים להשתלה, ורבים תולים תקוות בתאי גזע כמקור לרקמות אנושיות שונות.
ב-1998 דיווחו ג'יימס תומסון ועמיתיו לראשונה שהצליחו לגדל תאי גזע עובריים אנושיים בתרביות. התגלית התקבלה בהתלהבות בקרב קהילת המדענים, בשל המחשבה שיהיה אפשר לגרום במכוון לתאים האלה להתמיין לכל תא בוגר, ואחת היא אם מדובר בתאי לבלב מייצרי אינסולין, תאי שריר לב, תאי עצב ואם בכל סוג תא אחר הנדרש כדי למלא את החסר באיברים להשתלה.
ואמנם, קשה למצוא פיתוח מדעי שעורר תהודה ציבורית רחבה כל כך כמו תאי הגזע העובריים, הן בגלל הפוטנציאל הכמעט דמיוני הטמון בהם, והן בגלל שאלות אתיות ודתיות הכרוכות בשימוש בתאים ממקור עוברי.
שימושים מגוונים
מדוע, בעצם, מעוררים תאי גזע עובריים תקוות כה גדולות? הרי בעת שפורסמה התגלית של תומסון, כבר ידעו מדענים לגדל בתרבית תאי גזע בוגרים שנלקחו מרקמות גוף שונות, ותאים אלו אף נמצאו בשימוש קליני.
אך תאי גזע בוגרים הם תאים שעברו כבר כמה שלבי התמיינות, ולכן יכולתם להפוך לתאים בשלים מוגבלת. לעומת זאת בכוחם של תאי הגזע העובריים לשמש מקור בלתי נדלה של תאים שיוכלו ליצור כל איבר, והדבר נראה מבטיח ביותר.
ואכן, בעשור שחלף התפרסמו יותר מ-20,000 מאמרים העוסקים בתאי גזע עובריים, ותנופת מחקר זו בשילוב הפוטנציאל המרפא של התאים קידמו את השימוש לא רק בתאי גזע עובריים אלא גם בתאי גזע ממקורות אחרים לצורך ריפוי. התחום הזה ידוע היום כרפואה רֶגֶנֶרַטיבית (מחדשת), ורפואה משקמת.
תחום מרתק זה מנסה להשתמש בתאי גזע ובתאים פלוריפוטנטיים (בעלי פוטנציאל התמיינות מוגבל מזה של תאי גזע) כדי לשקם איברים שנפגעו או אף להחליף אותם באיברים שגודלו בתרבית.
אתגרים גדולים
אחת הבעיות העומדות בפני התחום הזה היא הצורך לשחזר בתרבית את המבנה התלת ממדי והרב-רקמתי של האיבר המיועד, והפתרונות הנחקרים כעת כוללים שימוש במיני פיגומים ביולוגיים, מבנים ננומטריים ואף מדפסות תלת-ממד.
ובינתיים נעשו כבר טיפולים ניסיוניים המשתמשים בתאי גזע שהתמיינו בתרבית והמוזרקים באופן ישיר לרקמה הפגועה. עיקר השימוש הוא בהשתלת תאי עצב שמקורם ברקמות עובריות לחולים במחלות של מערכת העצבים. ואולם, על אף שחל שיפור במצבם של החולים התברר לאחר זמן שקצתם פיתחו גידולים סרטניים שמקורם בתאים שהושתלו להם.
הממצאים האלה מתריעים שעדיין לא בשלה הדרך לריפוי בטוח על ידי השתלה של תאי גזע. מתברר שאין די בגידול התאים ובהזרקתם למטופל.
יש לחקור לעומק את הביולוגיה של תאי הגזע ואת כל התהליכים המולקולריים שגורמים להם להתמיין ולרכוש את התכונות הבוגרות. כמו כן איננו יודעים עדיין כיצד לעצור אותם כדי שלא יתחמקו ממנגנוני הבקרה ויהפכו לתאים סרטניים.
ועם זאת, התבשרנו לפני כמה חדשים שרשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA), אישרה ניסוי קליני בתאי גזע עובריים אנושיים. הניסוי, שנערך על ידי חברת גרון (Geron), בודק את השימוש בתאי עצב שמקורם בתאי גזע עובריים לצורך ריפוי פגיעות טראומתיות בחוט השדרה. וממש בימים אלו אושר עוד ניסוי קליני, הפעם של חברת Advanced Cell Technology, שיבדוק שימוש בתאי גזע עובריים לצורך ריפוי של ניוון רשתית.
האם נשיג את המטרות שלשמם החוקרים משקיעים מאמצים רבים כל כך? התשובה היא כן. המלאכה עדיין רבה, אבל כבר יש אור בקצה המנהרה.
ברכה רגר, פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו"ר המועצה האקדמית של אורט. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.
הכתבה התפרסמה בגיליון אפריל-מאי של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.
לפנייה לכתב/ת 
