מרגישים את המתח באוויר

אולם בכל זאת יש כאן מהלך מכוון של ההוצאה להצביע על ענקי הפרוזה של המאה העשרים ולהציע לקהל תרגומים עכשוויים, אשר מטרתם במידה רבה לקרב קוראים צעירים וחדשים אל סופרים אלו.

"ברייטון רוק". סוף סוף זמינה לחובבי גרין בעברית (עטיפת הספר)

"ברייטון רוק" ראה אור ב-1938, אך זהו תרגום ראשון של הספר לעברית. בשל כך, הבחירה בפרסום רומן זה כפתיחת פרויקט התרגום הינה מוצלחת ביותר. היא מספקת גם לאוהדיו של גרין (בפרט אלו שלא קראו את יצירותיו בשפת המקור) להתוודע ליצירה חשובה ומעניינת במיוחד, שעד כה לא היתה נגישה לקוראים בעברית, וכעת מוגשת בתרגום המזמין של יואב כ"ץ, ששומר על אפיונים סגנוניים בכתיבתו של גרין, מבלי להקהות את הברק המרשים של המקור.

מהות החטא

גרין מיקם את עלילות ספריו במקומות רבים בגלובוס, בעוד ההתרחשות האקטואלית של אותה מדינה מהווה אלמנט מרכזי בסיפור המעשה. הוא כתב ספרות מותחת, חריפה, קצבית ורוויה בהרפתקאות ואלימות, אולם בספריו תמיד ניכר מימד נוסף של עומק הפועל בשני מישורים: העלאת סוגיות חברתיות ובין-אישיות והתמקדות בשאלות מוסריות ותיאולוגיות.

כך הדין גם ביצירה מוקדמת יחסית כמו "ברייטון רוק". בעוד שברמה הבסיסית מוצג לפנינו סיפור בלשי מותח (על אף שזהותו של הרוצח ידועה מראש), ישנה רמה נוספת שעיקרה בחינה דתית-מוסרית של מהות החטא ושאלת קיומו של אלוהים.

ברייטון היא עיירת קיט אנגלית, אליה מגיע העיתונאי צ'רלס הייל, ובה גם נרצח. האקט האלים והמכונן, כמו גם זהות הרוצח, נמסרים בפתיחת הרומן ולא כנקודת השיא שלו. העלילה עוקבת אחרי המאבק הממושך שמנהלת אידה ארנולד בעלת המוסר וחוש הצדק נגד פינקי בראון, מנהיג כנופיה עלובה ופסיכופט, אשר ביצע לדעתה את הרצח.

גרין. לאורך חייו קיים קשרים סוערים עם נשים רבות 

אך העלילה הקצבית והמותחת משמשת כתפאורה (רבת חשיבות אמנם) לסוגיות דתיות ומוסריות, אותן מציג בעוז רב דווקא פינקי. עוצמת האלימות שבו, נובעת מהיותו קתולי אדוק, הסבור כי אין צורך לעשות מעשים טובים, שכן לכולם מחכה אותו גזר דין אחרי המוות.

פרופסור דפנה ארדינסט-וולקן מאוניברסיטת חיפה, מומחית ליצירותיו של גרין וחובבת מושבעת של כתביו, סבורה כי "ברייטון רוק" מרתק דווקא בגלל הבעייתיות הגלומה בו. "גרין יוצר כאן דמות של פסיכופט רצחני", היא מבארת, "בעל תודעה דתית מפותחת, ומעניק לו עומק ואפילו שיעור קומה פילוסופי. זאת לעומת נציגת הצדק הבסיסי - היודעת להבחין בין מותר ואסור - המצטיירת כדמות פשוטה וכמעט חד-מימדית".

לטענתה, הרומן הנידון יכול להוות מקרה מבחן ליחסים המורכבים בין ספרות לבין אתיקה. "הפער הזה בין אופן הייצוג של הדמויות, כאשר ה'רע' מצטייר כדמות טראגית כמעט, וה'טוב' מצטייר כדמות מגושמת ובנלית משהו, עורר ביקורת קשה כלפי גרין בשעתו".

אולם לא רק "ברייטון רוק" עורר ביקורת ופולמוס נרחב. לאורך חייו, הפרטיים והמקצועיים כאחד, היו למעשיו הדים רבים. גרין, שנולד ב-1904 בעיירה בדרום אנגליה בשם ברקהמסטד, נשא לאישה את בת דודתו, ועל אף שלשניים היו ילדים, הוא נהג לקיים קשרים רומנטיים ומיניים עם נשים אחרות, כמו גם עם פרוצות.

נדמה כי גרין עורר סערה בכל מקום בו הניח את כף רגלו. הוא עבד במשך ארבע שנים בעיתון ה"טיימס" ושימש כמבקר בכתב-עת שנסגר בעקבות תביעת דיבה שהוגשה נגדו, בגין הערה שפרסם בגנותה של שירלי טמפל האהובה. במשך שנים רבות עבד כעיתונאי וסייר במדינות רבות בעולם, כאשר במקביל פעל כסוכן של סוכנות הביון הבריטית.

אך יצירתו של גרין לא רק ששרדה את מבחן הזמן, גם צברה תהודה רבה והיא הקנתה לו מקום של כבוד בשורה הראשונה של סופרי המאה העשרים. הוא זכה בפרס ירושלים ב-1981, כתב עשרות יצירות בפרוזה, מחזות, סיפורים קצרים, רשימות ביקורת על קולנוע וספרות ואף תסריטים, שהמוכר ביותר היה עיבוד לספרו "האדם השלישי" מ-1949.

ספרו הראשון, "האיש שבפנים" ראה אור ב- 1929, אך קדם לו קובץ שירים שפורסם כמה שנים קודם לכן, בזמן לימודיו באוניברסיטת אוקספורד. בין ספריו המוכרים: "האמריקאי השקט", "העוז והתפארת", "האיש שלנו בהוואנה", "כמאכולת אש", "מסעותיי עם דודתי" ו"הגורם האנושי". ספריו תורגמו ללשונות רבות וחלקם עובדו לקולנוע (ביניהם "ברייטון רוק").

"האיכויות הקולנועיות של יצירתו", מסבירה פרופסור ארדינסט-וולקן, "שזכתה לעיבודים קולנועיים קלאסיים, הציבו אותו במקום חשוב בקרב הסופרים שמִענו את עבודתם באופן מודע למדיום הקולנוע. בנוסף, ראוי לציין כי בתחום הספרות הוא השפיע במובהק על יוצרים כגון לה-קארה וג'ון באנוויל".

את סגנונו של גרין היא מתארת כ"סגנון 'רזה' וחסכני. דווקא הפער בין האיפוק הסגנוני לבין העוצמה הרגשית יוצר אפקט עוצמתי במיוחד. אולם הרלוונטיות של עבודתו נובעת במידה רבה יותר מהעיסוק בשאלות של נאמנות, מחויבות, פוליטיקה ואידיאולוגיה. אלו שאלות על-זמניות שיש להן תהודה בכל עת".

עד לג'ונגלים של אפריקה

המרת דתו בגיל 22 לקתוליות היוותה עבורו נושא מרכזי וחשוב במיוחד, ובכל ספריו ניתן למצוא עיסוק מעמיק ומרתק בשאלות תיאולוגיות. כמו כן, בוחן גרין בחדות ובאומץ לב מהלכים פוליטיים וחברתיים שנויים במחלוקת, בין אם מדובר במלחמת ווייטנאם, מלחמת העולם השנייה או אפילו בסוכנות הביון אליה השתייך.

מתוך "האדם השלישי": התסריט של גרין

עלילותיו נעות מאנגליה לג'ונגלים של אפריקה ומגרמניה למזרח הרחוק, ובשל השילוב בין הדרמה המותחת והתזזית לבין הנושאים המורכבים והפילוסופים, הוא נודע כמי שהצליח להעניק לספרות המתח, שנחשבה לספרות "קלה", עושר ועומק נדירים, המזוהים יותר עם ספרות "גבוהה".

פרופסור ארדינסט-וולקן מציגה עמדה מעניינת בהקשר זה. "קשה להתייחס למונחים כמו 'גבוה'

ו'נמוך' כשחושבים על גרין", היא מסבירה, "זאת על אף שהוא עצמו הבחין בין ספריו לפי מפתח של פופולריות. מבחינה זאת גרין, כמו ז'ורז' סימנון הצרפתי, הלך בדרכו של ג'וזף קונראד. הוא השפיע על סופרים אחרים שניתן לשייך את עבודתם לסוגה של רומן מתח או ריגול רציני, ונדמה לי שהתיוג של 'פופולרי' או 'גבוה' פשוט לא עובד כאן".

ייתכן וכי אין טעם של ממש לנסות ולסווג את יצירותיו של גרין על פי קריטריונים סוגתיים. ספריו מדגימים מופת של כתיבה אינטליגנטית ומתוחכמת, לצד עיצוב חד ומשכנע של סיפור המעשה וסגנון בהיר וייחודי. מכאן ש"ברייטון רוק" הוא ספר מתח מצוין לא פחות משהוא ספר פילוסופי מרתק. הקריאה הכפולה הנמצאת בשורש החוויה של מפגש עם כתביו של גרין, עודנה אפקטיבית ומסעירה, ובמקרה הנידון: מתגלמת במלוא עוצמתה.

"ברייטון רוק", מאת גרהאם גרין. הוצאת ידיעות ספרים ופן. 367 עמ'