בטוחים שלא ביצעתם עבירה? אל תחששו להישפט

מאבקו של שר התחבורה ב"זכאים מחמת הספק". משרד התחבורה, בתמיכת משרד המשפטים, מקדם מזה יותר משנה רפורמה שמטרתה החמרה משמעותית בענישת עברייני תנועה. על-פי אחד מסעיפי הרפורמה, שאושרה בתחילת השנה בממשלה, מי שייבחר להישפט בעבירות מסוג "ברירת קנס" ויימצא אשם, יידרש לשלם קנס כפול. כך מקווה שר התחבורה להקל על העומס הרב בבתי משפט לתעבורה.

אלא שמספר הכרעות דין שפורסמו בשבוע האחרון, מלמדות עד כמה מסוכנת רפורמה שכזו. נאשמים נמצאו זכאים מחמת הספק עקב ליקויים בגרסת המשטרה - אם מכיוון שהואשמו ללא ראיות מספיקות, או לאחר שהתברר כי הראיות היו לקויות. אם תיושם הרפורמה, עלולים נאשמים להודות באשמה ללא משפט, תוך שהם נושאים בתשלום קנסות כבדים, וזאת למרות שייתכן כי כלל אינם אשמים.

המשטרה תמיד צודקת? (צילום: ירון ברנר)

שבעה נאשמים, שבעה זיכויים 

"דרך המעבר בבתי-המשפט הוא (הנאשם, ש.ה) גם מושך את זמנם של בתי-המשפט, וגם יש לו תמריץ, כי סטטיסטית הוא משלם פחות", כך הסביר בשנה שעברה שר התחבורה, ישראל כץ, בפני במליאת הכנסת. "אנחנו הולכים לשנות את זה ולהגיד - אדם זכאי לכפור באשמה או בעובדות, אבל שידע שאם הוא עושה את זה בלי בסיס אמיתי, מה שהוא ישלם אחרי זה (יהיה) פי-שלושה ופי-ארבעה".

דבריו של השר תואמים כנראה את דעת אנשי משרד המשפטים, המכירים אף הם בעובדה כי איום דרקוני בהכפלת הקנס, ימנע מנהגים רבים מלבחור במשפט. ומכך בדיוק מתריעים מומחי משפט, הסבורים כי לכל נאשם זכות בלתי-ניתנת לערעור להציג את טענותיו בפני בית משפט. כך עשו שבעת הנאשמים במקרים שלפניכם - חלקם בתיקים מסוג "ברירת קנס", וחלקם זומנו לבית המשפט. קראו ושמרו:

גרסת המשטרה: בדרך למשרדו בת"א, הגיע א' למחסום שהקימה המשטרה לרגל קיום מירוץ אופניים בעיר, והמשיך בנסיעה בניגוד להוראת השוטרים.

גרסת הנאשם: אחד השוטרים התיר לא' - בעל תו נכה - לעבור את המחסום כדי שיוכל להגיע למשרדו, אך לאחר שרכב אחר ניסה לנסוע בעקבותיו התערבו שוטרים אחרים, וניסו למנוע ממנו מלהמשיך.

הזיכוי: "הראיות צריכות להיות נחרצות וחד-משמעיות, ולא זה המקרה כאן. אני מזכה את הנאשם מחמת הספק".

גרסת המשטרה: שוטרים עצרו את ר' במכונית לא מונעת, אך לאחר שזוהה נוסע לפני-כן ונחשד בשכרות.

גרסת הנאשם: ר' ועד הגנה טענו כי כלל לא נסעו, וכי המתינו למונית. לטענתם, המשטרה תיארה את המכונית באופן חלקי ולקוי. עוד הוכח כי השוטרים לא שמרו על קשר עין רצוף עם הנאשמים.

הזיכוי: "נותר בלב בית המשפט ספק סביר לגבי עצם הנהיגה של הנאשם, (ו)מן הדין לזכות אותו".

גרסת המשטרה: שוטרת עצרה מכונית בכביש מספר 444, לאחר שהבחינה בנוסע (א') לא חגור. "הנוסע חגר את עצמו בזמן העצירה", טענה השוטרת. כתב אישום הוגש גם נגד הנהג, מאחר "שהניח לנוסע לנסוע כשהוא לא חגור".

גרסת הנאשם: א' טען גם בפני השוטרת וגם בבית המשפט כי היה חגור לכל אורך הנסיעה. בנוסף, פער בגובה בין הרכב המסחרי שבו נסע א' וניידת המשטרה, העמיד בספק את גרסת השוטרת.

הזיכוי: "נותר בלב בית המשפט ספק סביר, והואיל ובמשפט פלילי עסקינן - מן הדין לזכות את הנאמר".

גרסת המשטרה: פ' נעצר בת"א על-ידי שוטרת שנסעה בנתיב נגדי, והבחינה בו אוחז בטלפון ביד שמאל ובצמוד לאוזן שמאל.

גרסת הנאשם: פ' טען כי יש לו דיבורית "בלו-טות'", וממילא השוטרת לא יכלה להבחין בו - מאחר שבין הנתיבים "גדלה צמחייה המתנשאת לגובה של מטר וחצי".

הזיכוי: "לא ניתן לקבוע בוודאות כיצד ראתה השוטרת את הנאשם מבצע את העבירה... כיוון שהספק נותר - אני מזכה את הנאשם מחמת הספק".

גרסת המשטרה: נ' נהג בכביש מספר 20 ("נתיבי איילון") לכיוון דרום, ובמחלף קיבוץ גלויות סטה ימינה ועבר על שטח הפרדה.

גרסת הנאשם: "אני לא עברתי, אני בהלם, אני לא מסכים. אני בטוח שעברתי במקום הנכון, בקו הנכון".

הזיכוי: "הספק שנוצר בלבי מקורו בתגובה הספונטאנית של הנאשם... עוד יש להביא בחשבון כי האירוע לא היה באור יום מלא... בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול טעות המצד השוטר. לפיכך אזכה את הנאשם מחמת הספק".

גרסת המשטרה: א' עצר את רכבו במקום אסור בת"א, ויצר הפרעה לתנועה.

גרסת הנאשם: א' כפר האשמה, וטען כי נאלץ לעצור מאחר שהנתיב שבו נסע היה חסום על-ידי משאית. לדבריו, במהלך ניסיונו לעקוף את המשאית, עצרה אותו השוטרת.

הזיכוי: "לא אוכל לשלול כליל את האפשרות שיתכן אולי שהשוטרת אולי נקלעה לטעות, וכי הנאשם נכח במקום ואולי נעצר בשל חסימת נתיב נסיעתו... הנאשם מזוכה אם כך מחמת הספק".

גרסת המשטרה: שוטרת הורתה לו' לעצור בתחנת אוטובוס, אך זה המשיך בנסיעה ועצר במקום אחר.

גרסת הנאשם: "עצרתי איפה שיכולתי... אם הייתי עוצר באמצע הכביש (התחנה נמצאת בנתיב הנסיעה, ש.ה) הייתי גורם לתאונה, או סוגר את הכביש".

הזיכוי: "בנסיבות, פנייה לפני התחנה ועצירה לאחר מספר מטרים היא סבירה והגיונית יותר... בנסיבות אלה, איני יכול לשלול את גרסת הנאשם... אני מזכה את הנאשם מחמת הספק".