מהפכה בחינוך? "ללמוד אזרחות והיסטוריה יחד"

ביקורת על אופן לימוד האזרחות וההיסטוריה מתוך משרד החינוך: האחראי על תוכניות הלימוד במשרד החינוך, ד"ר צבי צמרת, אמר אתמול (ג') כי "התלמידים לא מכירים מושגי יסוד במדינת ישראל ולכן יש לאחד את לימודי האזרחות עם ההיסטוריה של מדינת ישראל".

• מה דעתכם על התוכנית? הגיבו בפייסבוק
  

ד"ר צמרת השתתף ביום עיון שערך מכון מופ"ת, החוקר תוכניות הוראה. בדבריו הוא טען, כי תלמידי ישראל סובלים מבורות קשה בכל הקשור למושגי יסוד בתקומת

 מדינת ישראל. לדבריו, כדי לפתור את הבעיה יש לשלב את לימודי ההיסטוריה של מדינת ישראל עם תוכנית הלימודים של מקצוע האזרחות.

"לא ניתן לפתוח את ספר האזרחות במגילת העצמאות ולצפות שהתלמידים יבינו במה מדובר, שכן קודם לכן יש להתמקד בבסיס למגילת העצמאות והוא בדיון איך בכלל הגענו, כאומה, להכרזת העצמאות", אמר ד"ר צמרת. "רוב תלמידי התיכון כיום נולדו בתקופה שבה נחתמו הסכמי אוסלו ובמהלך לימודי האזרחות הם דנים בהרבה סוגיות הקשורות לגבולות הקו הירוק, התנחלויות וערביי ישראל. אבל האמת שהתשתית של הדיון חסרה להם מאוד והם לא יודעים על מה מדובר".

"סובלים מבורות"

על חשיבות לימודי האזרחות הוא אמר: "אנחנו מקדישים למקצוע האזרחות שעתיים שבועיות, אך הלימודים ברובם עוסקים באופייה הדמוקרטי של המדינה ולא בזהותה היהודית וההיסטורית. התוצאה היא שרוב תלמידי ישראל סובלים מבורות בנושא ולכן יש ללמד אותם באזרחות גם על העליות שלפני קום המדינה, על מלחמות ישראל, עיירות הפיתוח, הסכמי השלום ורצח רבין שהם מאוד רלוונטיים לתקומתה של מדינת ישראל".

ים המלח. מה יותר צפוני, הוא או הכנרת? (צילום: lowshot, אילן ארד)

כדוגמה לדבריו סיפר ד"ר צמרת, כי במפגש שערך בשבוע שעבר עם תלמידי תיכון הוא ביקש מהם להצביע היכן נמצאות ערים בארץ. הוא סיפר, כי למעט אילת שכולם דייקו במיקומה, הרבו התלמידים להתבלבל בין הכנרת וים המלח, תל אביב וירושלים. הם גם אמרו כי חברון נמצאת צפונית לקריית שמונה.

הוא הוסיף, כי בשנה שעברה עשה שינוי בתוכנית הלימודים ודאג לכך שילמדו על תוכנית החלוקה (כ"ט בנובמבר) גם בשעורי האזרחות שכן זה הבסיס להיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. "כיום לימודי האזרחות מלמדים את התלמידים להיות דמוקרטיים, אבל חינוך עם דגש רק על זכויות והפרת זכויות, הוא חינוך ללא עומק. כמו עץ שאין לו זכות חיים ללא שורשיו, כך לימודי

 אזרחות ללא הבסיס של היותנו מדינה יהודית ודמוקרטית הם בגדר של סיסמאות ריקות מתוכן ורק הכניסה לעומק העניין מאפשרת הבנה הרבה יותר רחבה של פירוש הדבר - מהו להיות אזרח בישראל".

בסיכום דבריו דיבר ד"ר צמרת על איחוד המקצועות: "הגיע הזמן לבחון האם לימודי האזרחות, במתכונת של היום, מלכדים את החברה או שמא רק מגבירים את הניכור, הריב והפילוג, שכן לא פעם השיעורים עוסקים בשטחיות מדאיגה על כותרות חולפות בעיתונים ולא עניינים מהותיים לתקומתה של מדינת ישראל".