פורצי דרך: מחממים את המנוע, הכיוון - נמיביה
100 גברים (וגם כמה נשים) לקחו חופש, ובאו ליום מיונים לקראת מסע השטח של סובארו דרייב בנמיביה. הם כיבו את הטלפונים, פגשו סולמות ונחשים, והשתדלו להשאיר את האגו בבית
אלה שכבר ראו הכל, אלה שחושבים שראו הכל, אלה שמקווים שעוד לא ראו הכל, אלה שרוצים לראות הכל, אלה שראו קצת ואלה שראו הרבה – מכל הסוגים הגיעו למיונים לסובארו דרייב - מסע השטח שיוצא השנה לנמיביה.
בתל חדיד, בצל העצים, התקבצו בני 70+, בני 20+ וכל הגילאים שביניהם, המון גברים ורק קומץ נשים,
ליום של הכרות ומשימות קבוצתיות, שלאחריו יוחלט מי ייצא למסע הפורץ.
הפורץ הוא המסע המקדים לאלה שיבואו אחריו, זה שבודק את המסלולים ראשון, ועובר את החוויות לפני כולם, ובלי שמישהו יספר למשתתפיו מה צפוי. הצידה לדרך היא הדמיון והפנטזיות בלבד.
100 הנרשמים שהגיעו חולקו לקבוצות, ובפני כל קבוצה עמדה שורה של תחנות עם משימות, שבמהלכן נבדקו בעיקר הכישורים החברתיים שלהם. תחשבו מה זה להיתקע עם עצלן, אנטיפת ונודניק, למשך שבועיים באותו ג'יפ. אף עדר פילים לא יכול לנחם על זה.
מי אמר "אומץ" ולא ניסה? אחת המשימות (צילומים: רוני סופר)
שועלי ג'יפ ותיקים, חובבי טבע, ו"זכרי אלפא"
בפתח היום, התכנסה כל קבוצה, וחבריה הציגו את עצמם. רובם שועלי שטח ותיקים, אוחזים בהגה הג'יפ כבר שנים, חצו את הסהרה, כבשו קרחונים, שטו באוקיינוסים, טחנו יבּשות וחובבי אקסטרים. אבל היו גם כאלה שנסעו על ג'יפ רק בצבא, אחרים שבסך הכל אוהבים טבע, ואחד שמכיר רק איילון-דרום איילון-צפון. ויש לו סיכוי טוב ליהנות יותר מכולם.
כבר בשלב הזה אפשר היה לזהות את זכרי האלפא – אלה שמחליטים באיזה סדר ידברו, שקובעים אילו פרטים כל אחד יספר על עצמו, וגם במשימות מנהלים את חבריהם לקבוצה, או לפחות מנסים.
באחת התחנות היתה המשימה להרכיב פאזל של כתריסר חלקים. עד כאן קלי קלות. אלא שהחלקים פוזרו בתוך ארגז חול גדול, שבו נחו להם שלושה נחשים ענקיים. כל חברי הקבוצה היו צריכים להיכנס, כל אחד בתורו. דווקא לא נרשמו דרמות.
רוצים להיות חיות שטח: גברים בעבודה
בתחנה אחרת, המשימה היתה להעביר את כל חברי הקבוצה – רזים כשמנים – מצד אחד של רשת גדולת-חורים לצדה השני. את הכיוון ההפוך הם עשו בשקט, אחרי שנאסר עליהם לדבר. משום מה, זה הפך אותם ליעילים וזריזים יותר.
אפילו נסיעת שטח הם טעמו. היא לא היתה ארוכה, לא מאוד מאתגרת, אבל בוודאי עשתה חשק לעוד. רצוי באפריקה. כדי לשמור על ערנות, הפתיעה אותם באמצע הדרך אומגה לבעלי לב חזק.
הקינוח היה על מחצלות, עם תופים (או תחליפי תופים) בין הרגליים, מקלות בידיים ונתי ניב המתופפת, שלימדה אותם מקצב או שניים. זה נגמר בריקודים, ארוחת ערב כיד המלך והרבה חיוכים וחילופי אימיילים.
בימים אלה מתקיימת ההרשמה למסעות סובארו דרייב שייצאו אחרי הפורץ. להרשמה - לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
