קרבי זה הכי מגזרי

הסבל של חייל דתי שפנה אל קב"ן, או שוחרר מהצבא בשל "סעיף" נפשי, לא מסתכם בצבא. זה ממשיך הלאה. גם אביו של החייל בספר מזהיר אותו: "למצוא אישה זה לא פשוט... איזה הורים ירצו שהבת שלהם תתחתן עם מישהו שיש לו פרופיל נפשי".

נוכח זאת, הדימוי העצמי של דתיים המשרתים בשירות עורפי מבחירה, או מפסיקים את שירותם בשל אי-התאמה לשירות. המחיר שנגזר על רבים וטובים לשלם בשל השתייכותם לחברה שהחליטה לקדש את השירות הצבאי, ומחנכת את רוב מניין ובניין בניה לשרת בתפקידי חי"ר משמעותיים בצה"ל - לא פרופורציונאלי.

רצוי להעריך כל אדם הבוחר להניע את חייו באמצעות דלק אידיאליסטי. אבל יש אנשים נטולי דלק כזה, בגלל המחיר האישי היקר שלו, וההשפעה על אישיותם. לא צריך להיות מאובחן כסובל מהפרעות נפשיות כדי לא להתאים לשירות קרבי. מדובר באנשים רגישים שהצבא כותש באיטיות ובהחלטיות את חדוות החיים שלהם.

איך חמישה "איקסים" עוזרים בחיים?

אין שום קשר בין הצלחה בשירות הצבאי למה שקורה לאחר מכן. הכוח הפיזי והמנטלי הדרוש כדי להתמודד עם הצבא, לא מנבא שום

דבר הקשור לחיים. אותו בחור שאינו מתאים לצבא, יכול להיות סטודנט לפיזיקה או ספרות, או תלמיד ישיבה מחונן. מצד שני, זה שהגיע לסיירת ויש לו חמישה "איקסים" על נשקו עלול להיות כזה שלא מסוגל להבין את אריסטו או את מכניקת הקוונטים, ועם אינטיליגנציה רגשית שכדאי שתופנה לתשאול מחבלים ולא כנגד בנות המגזר. 

רק השקפת עולם של אי-אלו בחורות דתיות שחושבות שתפקיד הגבר להביא ציד בפיו יכולה להסביר את פולחן "הלוחם" של בנות המגזר. הן, לא פחות מאשר החייל הג'ובניק,  קורבנות של אותה שטיפת מוח חברתית-מגזרית.