עימות רפובליקני? אחרי שאובמה יחגוג ניצחון

בניגוד לנשיא ארצות הברית ברק אובמה שהכריז כבר על פתיחת קמפיין הבחירות שלו לנשיאות, המפלגה הרפובליקנית רחוקה עדיין מלבחור מועמד שיעמוד בראשה ויתמודד נגד הנשיא המכהן. אך הניצנים הרשונים כבר כאן. היום (יום ה') ייערך העימות הטלוויזיוני הראשון בין הרפובליקנים שרוצים להיות מועמדי המפלגה לנשיאות.

יש להם סיכוי? דעתכם בפייסבוק של ynet

"מועמדים לנשיאות" הן שתי מילים גדולות מדי עבור רבים מהאנשים שישתתפו בעימות בדרום קרולינה, שיועבר ברשת החדשות "פוקס".

אובמה, שהפופולריות שלו זינקה בכ-10 אחוזים בערך ל-57 אחוזים, על פי סקר חדש של ה"ניו יורק טיימס", יבוא לגראונד זירו זמן מה לפני העימות הטלוויזיוני שיערכו יריביו

וביקורו עטור הניצחון יאפיל ככל הנראה על האירוע הרפובליקני.

העבר מלמד כי בשלב זה של הגישושים אין לסקרי דעת הקהל חשיבות רבה. הוא גם מלמד כי הנתונים שמתפרסמים בימים ושבועות האחרונים משקפים בסך הכל תמונת מצב שבה דמויות מוכרות זוכות לתמיכה גדולה יותר - פרט אולי לפוליטיקאים כמו שרה פיילין, מושלת אלסקה לשעבר, שהציבור מכיר אולי יותר מדי טוב וכבר גיבש עמדה לגביהם.

מיט רומני, מושל מסצ'וסטס לשעבר ואחד המועמדים היותר רציניים בקרב הרפובליקנים, החליט שלא להשתתף בעימות הטלוויזיוני בעקבות פעולת החיסול של אוסמה בן-לאדן. המשתתפים בעימות הם: מושל מינסוטה לשעבר,טים פולנטי. לצדו יופיעו הסנטור לשעבר מפנסילבניה, ריק סנטורום, נציג טקסס בבית הנבחרים, רון פול, איש העסקים הרמן קיין והמושל לשעבר של ניו-מקסיקו, גארי ג'ונסון.

קשה מאוד להאמין שאיש העסקים דונלד טראמפ יהיה מועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, על אף שכרגע הוא נמצא במקום הראשון בסקר של הרפובליקנים וזוכה ל-26 אחוזי תמיכה, לפני מייק האקבי (17 אחוזים), מושל ארקנסו לשעבר, ורומני (15 אחוזים). סיבה אחת טובה שלא להתייחס ברצינות יתרה לסקר הזה היא שניסיון העבר מוכיח שסקרים שנערכים בשלב הזה של המרוץ אינם תורמים הרבה להבנת המציאות.

קלינטון מול מי?

האם מישהו זוכר מי היו, על פי הסקרים, מועמדי שתי המפלגות הגדולות לנשיאות בשלב זה של המירוץ האחרון לבית הלבן? במפלגה הדמוקרטית הובילה בבטחה הסנטורית המפורסמת מניו יורק, הילרי קלינטון, שזכת ל-40 אחוזי תמיכה, בעוד שמתמודד לא ידוע בשם אובמה, סנטור מאילינוי, השתרך מאחורי הגברת הראשונה לשעבר בפיגור של 19 אחוזים ונהנה מ-21 אחוזי תמיכה בלבד. באותה עת, לא היה לכאורה לאובמה כל סיכוי לנצח במרוץ, אבל ההיסטוריה החליטה אחרת.

במפלגה הרפובליקנית הוביל באותה תקופה, בפער גדול לא פחות, ראש העיר ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני עם 40-50 אחוזי תמיכה לעומת 18-21 אחוזים שקיבל הסנטור הוותיק מאריזונה ג'ון מקיין, שלבסוף זכה במועמדות מפלגתו לנשיאות. ג'וליאני ניצח ב-66 מתוך 68 סקרים שנערכו בחלק הראשון של שנת 2007, אך נמוג מיד עם תחילתן של הבחירות המקדימות במפלגתו (הפריימריז).

מי שיחזור עוד קצת אחורה בזמן, למרוץ לבחירות לנשיאות ב-2004, יוכל לראות תופעה דומה. בקרב הדמוקרטים, המועמד המוביל לנשיאות, על פי סקר שנערך ב-29 באפריל 2003, היה הסנטור היהודי מקונטיקט ג'ו ליברמן שזכה ל-23 אחוזי תמיכה. אך בסופו של דבר, היה זה הסנטור ג'ון קרי ממסצ'וסטס, שנבחר למועמד הדמוקרטי לנשיאות. ומה אצל הרפובליקנים? התמזל מזלו של נשיא המכהן ג'ורג' בוש הבן, שלא היה צריך לכתת את רגליו בפריימריז של מפלגתו.

בתחתית הרשימה - ביל קלינטון

בחודש מאי 1991 ערך מכון הסקרים "מייסון-דיקסון" סקר בקרב המועמדים הדמוקרטים לנשיאות בבחירות של 1992. מושל ניו יורק דאז מריו קומו הוביל עם 16 אחוזים, הכומר ג'סי ג'קסון ניצב במקום השני עם 10 אחוזים ואחריהם השתרכו שורה ארוכה של מועמדים.

במקום ה-12, בתחתית הרשימה, הופיע שמו של מושל אלמוני מהמדינה חסרת החשיבות ארקנסו - ביל קלינטון שמו. קלינטון קיבל אחוז בלבד ומי שהסתכל בזמנו על הסקר, ודאי חשב לעצמו: "חבל על הזמן של הקלינטון הזה". בסופו של דבר בילה קלינטון שתי קדנציות בבית הלבן.

ובחצי הראשון של שנת 1975, דשדש פוליטיקאי אחד בשם ג'ימי קרטר (אז קראו לו בזלזול "ג'ימי מי?") עם אחוז אחד של תמיכה. קרטר היה מדורג, כמו קלינטון, במקום ה-12 ברשימת המועמדים הדמוקרטים שכללה אז את ג'ורג' וולאס, יוברט האמפרי וסקופ ג'קסון. גם במקרה זה מיותר להזכיר שקרטר נבחר למועמד הדמוקרטים ונבחר לנשיא ארה"ב.