צונאמי משפטי: "פלסטין תגרום למשברים יום יום"
הפלסטינים מתקרבים להגשמת חלומם ולהשגת מדינה. בספטמבר צפוי אבו מאזן לבקש מהעצרת הכללית של האו"ם להכיר בפלסטין ובישראל כבר החלו להיערך להתמודדות עם ההשלכות. כיצד תשפיע פלסטין על מעמדה המשפטי של ישראל בעולם? "אנחנו נכנסים עמוק לבוץ", מתריע מומחה
המדינה הפלסטינית קורמת עור וגידים. כבר בספטמבר הקרוב, אם לא מוקדם יותר, עתיד הנשיא הפלסטיני אבו מאזן לפנות לעצרת האו"ם כדי שתכיר בפלסטין - ותשנה בכך את חוקי המשחק בזירת המזרח תיכונית. כיצד זה ישפיע על מעמדה המשפטי של ישראל בעולם? המומחים חלוקים בדעתם.
"אני בטוח שנתמודד עם משברים דיפלומטיים בוקר, צהריים וערב, על כל דבר ועניין", מזהיר עו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט בינלאומי בנושא זכויות האדם. לדבריו, אם פלסטין תוכר כמדינה ותהפוך לחברה באו"ם, עלולה ישראל להיקלע לתסבוכות משפטיות חוזרות ונשנות מול הקהילה הבינלאומית. "אנחנו נכנסים עמוק לבוץ", מתריע.
הפלסטינים ברמאללה חוגגים פיוס. בקרוב גם עצמאות? (צילום: AFP)
הוא מסביר: "היום למשל, אם בא שר אירופי לבקר ברמאללה, הוא מתאם את הביקור עם ישראל, ונכנס דרך מעברי גבול שישראל שולטת בהם. אחרי שפלסטין תהיה חברה באו"ם, לבקש אישור מישראל לביקור שר ברמאללה יהיה מקביל לכך
החשש המרכזי, לפי עו"ד ספרד, הוא השפעת הכינון של מדינה פלסטינית על מעמדה החוקי של ישראל ושליטתה בשטחים. "היום אנחנו בסטטוס של כובש וכך נישאר, אבל במקום להיות המנהל הלגיטימי של השטח עד שיקבע עתידו הסופי, נהיה כובש לא לגיטימי של מדינה ריבונית החברה באו"ם".
"זה בא לידי ביטוי בנוכחות שלנו ובכוח להחליט על דברים", מציין עו"ד ספרד, "כמו למשל כניסת סחורות אירופיות לפלסטין, או קביעה של גובה המע"מ או המכס שישולם. אם למשל ממשלת פלסטין משנה את גובה המע"מ מ-16 אחוז ל-12 אחוז, וישראל ממשיכה לגבות בפועל 16 אחוז כי זו מעטפת המכס שלנו, יגידו לנו שאנחנו גונבים ארבעה אחוזים. ואם פלסטין מחליטה לשנות את המטבע? מדובר במשברים על בסיס יומיומי".
"כל ירי של קסאם יוכל להישפט כפשע מלחמה"
ישראל צפויה להיתקל בקשיים משפטיים גם במקרה שמדינת פלסטין תצטרף לארגונים בינלאומיים. "המעמד של פלסטין כמדינה הופך אותה למייצגת ישירה של האינטרסים הפלסטיניים, גם במוסדות הבינלאומיים, שם עד היום ישראל היא זו שניהלה את העניינים, לפחות בצד הטכני", מבהיר עו"ד ספרד. "פלסטין תצטרף להמון ארגונים בינלאומיים, ובכל מקום כזה יושבת נציגה שמפרה את ריבונותה, כלומר ישראל, והיא תוכל לנסות ליצור אי-נעימויות עבורה".
העצרת הכללית של האו"ם. "צונאמי משפטי" (צילום: AFP)
"מה קורה למשל אם פלסטין מצטרפת לאיגוד ספורט בינלאומי, למשל פיפ"א, וישראל לא מאפשרת לספורטאים שלה לצאת תחרויות? זה ישר יגרור דרישה פלסטינית לסנקציות נגד ישראל", אומר עורך הדין. "הדוגמה הכי מפחידה היא אם פלסטין תחתום על אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, צעד שיוביל לכך שלבית הדין תהיה סמכות לחקור ולשפוט את החשודים בכל פשע מלחמה או חשד לפשע מלחמה המבוצע על אדמת פלסטין, בין אם האחראים פלסטיניים או זרים".
מאידך, מזכיר עו"ד ספרד, ההצטרפות לאמנות בינלאומיות תחייב גם את פלסטין לעמוד בתנאיהן. "צריך לזכור גם שאם תצטרף פלסטין לאמנת רומא, כל ירי של קסאם על שדרות יוכל להישפט כפשע מלחמה".
לדברי עו"ד ספרד, ההשלכות של הקמת מדינה פלסטינית על ישראל מדומות ל"צונאמי משפטי". "נראה שאנו מסתבכים בעניין הזה ונכנסים לבוץ יותר ויותר. וטו אמריקני יכול למנוע דברים מסוימים, אבל ישנם דברים לא תלויים. בסופו של דבר, למדינה ריבונית יש הרבה יותר יכולת תמרון, ויכולת לחייב גופים בינלאומיים לנקוט בפעולות כלפי מדינה אחרת שפוגעת בה".
"הפלסטינים יצטרכו לנהל איתנו מו"מ"
עם זאת, לא כל המומחים סבורים שישראל עומדת לפני תסבוכת משפטית עמוקה. "אני לא חושב שהדיבורים על צונאמי נכונים", קובע ד"ר רובי סייבל, מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטה העברית, ולשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ. ד"ר סייבל מטיל ספק בכך שארצות הברית, שבסמכותה להטיל וטו, תקבל את חברותה של פלסטין באו"ם, ומוסיף כי
להכרזה על מדינה פלסטינית לא צפויות משמעויות משפטיות, אלא רק פוליטיות.
"המפתח להקמת מדינה עצמאית הוא לא בידי העצרת הכללית של האו"ם, אשר החלטותיה אינן מחייבות", מבהיר סייבל. "יש לציין שכבר עכשיו ישנה החלטה בעצרת האו"ם הקוראת לכינון מדינה בגבולות קווי שביתת הנשק משנת 1949, כך שאין בזה חידוש. המפתח הוא בידי הפלסטינים עצמם. עם זאת, אם הם יכריזו על עצמם כמדינה, אזי מבחינה ריאלית ישראל חייבת לצאת מנקודת הנחה שרוב המדינות יכירו בהם, וכך גם העצרת הכללית".
החלטת העצרת, יש לציין, הינה דקלרטיבית בלבד ויכולה לשמש כהמלצה למועצת הביטחון של האו"ם, הגוף המוסמך לקבלת החלטות אופרטיביות ומחייבות. "גם אם יכירו במדינה פלסטינית, השאלה החשובה היא מהם גבולותיה", מדגיש ד"ר סיבל ומציין כי סוגיה זו אינה יכולה להיפתר באופן חד-צדדי. "הפלסטינים ינסו לקבוע כי הגבול הוא בקווי 67', אבל העצרת לא מוסמכת לקבוע גבולות. ישנו גם ספק רב אם תפקיד מועצת הביטחון הוא לקבוע גבולות".
לדבריו, הדרך היחידה לקבוע את גבולות המדינה הפלסטינית העתידית היא בהסכמה של שני הצדדים. "זהו כלל יסוד של המשפט הבינלאומי, לא האו"ם ולא מדינה לבדה, יכולים לקבוע גבולות. הם יצטרכו לשבת איתנו ולנהל משא ומתן".
בנוגע לשאלת הסנקציות האפשריות על ישראל, פונה ד"ר סייבל לפרק 7 במגילת האו"ם, לפיו מועצת הביטחון מוסמכת להטילן במקרים של "איום לשלום, הפרות שלום או פעולות של תוקפנות". "מועצת הביטחון מעולם לא קיבלה החלטה כזו בנושא ישראל-ערב. מה גם שהעניין כפוף לזכות וטו, ואין סיכוי להערכתי שיקבלו את זה".
לפנייה לכתב/ת 
