תערוכה שמיימית: אסטרונומיה ואמנות
במוצאי שבת תפתח במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל, תערוכה ראשונה מסוגה בישראל של אסטרונומיה ואמנות: "שנות אור במרחק נגיעה". התערוכה כוללת תיעוד פעילות של אסטרונומים ישראליים כמו תצפיות, צילום אסטרונומי, רישום של גרמי שמים ואף תכנון ובניית טלסקופים
האסטרונומיה והאמנות הולכות שלובות ידיים עוד משחר ימי ההיסטוריה האנושית. בני האדם הקדמונים צפו בשמי הלילה והבינו עד מהרה את הקשר בין שינויי עונות השנה ומופע הכוכבים בשמיים.
את רישומי קבוצות הכוכבים, חקקו תחילה על סלעים ואבנים גדולות ומאוחר יותר תיעדו אותם בליווי ציורים מפותחים בהתאם למיתולוגיות העממיות. כל אלה נעשו ביד האסטרונומים שעסקו בדרך כלל גם באמנות או על ידי אמנים אומנים, שידעו את המלאכה ונחנו בחוש אסטטי אמנותי לרישום הדברים. בתחילה היה הדבר למטרות פרקטיות, של ידע עונות השנה לצרכי זריעה וקציר על פי מופע קבוצות הכוכבים השונות, מאוחר יותר התפתח הדבר להשלמת סיפורי מיתולוגיה ודת.
השמיים של ואן-גוך
לא חסרים מקרים של תיעוד אסטרונומי באמנות – אביא כדוגמא שניים: הראשון הוא של הצייר ג'וטו, שפעל בראשית תקופת הרנסאנס. בציורו "הערצת הרועים" הקשור בסיפור לידתו של ישו, מצויר שביט גדול ככוכב בית-לחם. שביט זה הוא תיעוד של אירוע אסטרונומי של שביט גדול (יחסית) שחלף בשמים, עת צויר הציור. מאוחר יותר, שביט זה, נקרא על שמו של האסטרונום אדמונדהאלי.
ג'וטו, כמתעד האירוע האסטרונומי הזה, בציור אלמותי, זכה לכך שהחללית החוקרת את טיבם של השביטים תיקרא על שמו – ג'וטו. הצייר בן סוף המאה התשע-עשרה, וינסנט ואן גוך הושפע רבות מרישומי הערפיליות של לורד רוס.
רישומים אלה, הביאו את וינסנט ואן-גוך לצייר את סדרת ציורי השמיים המפורסמת שלו ובראשה את הציור הקרוי "ליל כוכבים", שבו מערבולות הכוכבים מיוחסות לרישומי גלקסיית המערבולת, אותה ניתן לראות היטב גם בצילום של כפיר סימון.
,
טלסקופ לכל חובב
השגשוג הכלכלי שהחל רווח לאחר מלחמת העולם השנייה במערב, הביא רבים לעסוק באסטרונומיה. טלסקופ איכותי ומצלמה טובה כבר לא נחשבו כציוד אסטרטגי, וחובבים רבים החלו לבצע תצפיות ולצלם את השמים. המהפכה הדיגיטלית בצילום, מאפשרת היום להגיע לתוצאות צילומיות איכותיות שבעבר ניתן היה להשיגם רק בטלסקופים מחקרים ענקיים ובתקציבי ענק.
כשמדובר על אסטרונומית חובבים, אין מדובר על עבודה חובבנית. המטרה לשמה נעשים צילומים אלה היא הבאת ההוד וההדר שבגרמי השמים לכדי חוויה אסטטית מעשירה – שהיא מעשה אמנות לכל דבר.
בצילום אסטרונומי משתתפים מספר גורמים: המערכת האופטית (העדשה, המראה או הטלסקופ כולו) הפוגשת ראשונה את קרני האור אשר מגיעות אלינו ממרחקים. מערכת זו ממקדת את האור אל החיישן, הרכיב במצלמה הקולט את גלי האור ומתרגם אותם למידע שיעובד מאוחר יותר לתמונה.
"ערפילית ראש הסוס". מאת ערן זגייר
מכיוון שהאור מגיע אלינו ממרחקים אדירים, מיליוני שנות אור עבור גלקסיות למשל, נדרשת חשיפה ארוכה מאוד, על מנת לקלוט מספיק אור שיוכל להיות מעובד לתמונה עשירה במידע. משכי החשיפות הכוללים הם לעיתים קרובות שעות ארוכות.
כאן נכנס גורם חשוב נוסף, והוא תנועת כדור הארץ סביב עצמו, וסביב השמש. עקב תנועה זו, השמים נראים לנו, היושבים על פני כדור הארץ, כנעים מסביבנו, ויש צורך במערכות עקיבה שיניעו את הטלסקופ ויעקבו אחר מהלך השמים בצורה מדויקת ככל האפשר במהלך החשיפות הארוכות שתוארו לעיל.
אמנות בין כוכבית
בסיכומו של לילה, או מספר לילות של צילומים במדבר, נאסף מספיק חומר שניתן לעבדו בעזרת תוכנות עיבוד תמונה, לכדי המראות המרהיבים הנשקפים לעינכם בתערוכה זו.
פעולות העיבוד, שבהם מחברים את המידע שנצבר בחיישני המצלמה, דורשות גם החלטות, בעיקר אסטטיות, באשר להרכבי הצבעים ובחירות אישיות של מה להבליט ומה לטשטש בתמונה שתיווצר. פעולות אלה שביסודן בחירה אישית של הצלם, הן שהופכות את הצילומים למעשה אמנות.
השיקולים המובילים את היוצרים בעיבוד המידע הנאסף בחיישני המצלמות, הם בראש ובראשונה הבאת מרב הפרטים כפי שהם באופן אישי חושבים שיש להציגם בפני הצופה על מנת לגרום לו להתפעל מיופי השמיים. שיקולים אלה הכרוכים גם בהחלטות אישיות, הופכים את הצילומים הללו לעבודות אמנות של ממש.
דוגמא ליוצרים אומנותיים שכאלו הוא מיכאל ולסוב, בוגר המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, העוסק ברישום אסטרונומי:
מיכאל ולסוב: גלקסיית אנדרומדה. רישום ועיבוד מקורי
ולסוב רושם בעפרון על גבי דף נייר את תצפיותיו דרך עינית הטלסקופ, מאוחר יותר סורק את הרישומים והופך אותם דיגיטלית ל"תשליל" של המקור בו הלובן של דף הנייר הופך לשחר הלילה ונקודות העיפרון השחורות מנצנצות ככוכבים. החוויה המתקבלת היא אינטימית וקרובה ביותר למראה הנגלה דרך עינית הטלסקופ ובכך מביאה את גרמי השמיים הרחוקים מעמנו שנות אור רבות עד כדי מרחק נגיעה.
בניית טלסקופים מעבר לתכנון ההנדסי, כוללת אלמנטים רבים של פיסול ותכנון ארכיטקטוני, למן תחילת ימי הטלסקופ לפני כארבע מאות שנים ועד לטלסקופי הענק של ימינו המעוצבים בחלקם על ידי פסלים וארכיטקטים.
כמה דוגמאות לכך יהיו פרושות בחלל הגלריה של התערוכה. יוסי חורי, מייסד וחבר צמד הפרברים, מתכנן, מעצב ובונה טלסקופים מתוחכמים ביותר זה עשרות שנים. אנו מקווים כי הבאתם של המראות הנגלים לעינינו בלילות הארוכים של התצפיות, תלהיב את הבאים לתערוכה ותוסיף חסידים נוספים לעיסוק מרתק ומרהיב זה.
הכותב הוא מיוזמי תערוכת "שנות אור במרחק נגיעה" ואוצר התערוכה בשיתוף עם שלומי שוורצברג. עוסק באסטרונומיה מזה 15 שנה.
התערוכה תפתח במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל במוצאי שבת. היא נערכת בשיתוף עם "המדעטק- המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה". הכניסה חופשית.
לפנייה לכתב/ת 
