הכי ישראלי: מאוהל בדואי ועד הבית של פיסטוק

ההיסטוריה הקצרה יחסית של ישראל מאז הקמתה ושל הארכיטקטורה שלה מעלה שאלות רבות: מה הופך מבנה לישראלי? האם יש דבר כזה ארכיטקטורה ישראלית בכלל? האם ניתן להפריד בין היצירות הארכיטקטוניות שנוצרו לפני תחילת הציונות לבין אלה שנוצרו בזמן העתיק? אף שקשה לענות על השאלות האלה, ניסינו לתת תשובה באמצעות בחירה של המבנים הישראליים הטיפוסיים בישראל.

משכן הכנסת בירושלים

אדריכל: יוסף קלרויין

כשהוא צופה על ירושלים ממרומי גבעת רם, הפך משכן הכנסת בירושלים מאז הקמתו בשנת 1966, לאחד מסמלי המדינה החשובים ביותר. לצורך הקמת הבניין הוכרזה תחרות, בה זכה האדריכל יוסף קלרויין ז"ל, אולם היישום בפועל של התוכנית ניתן לאדריכלים נוספים בהם דב ורם כרמי, ונערכו בו שינויים.

משכן הכנסת (צילום: יצחק הררי, באדיבות הכנסת)

הצריף של בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר

אדריכל: לא ידוע 

בחרנו במבנה זה בזכות הצניעות, הפשטות, החזון והימים בהם מילים כאלה לא נשמעו כמו מילים גסות. הצריף בו התגורר דוד בן גוריון אחרי פרישתו מהפוליטיקה, הוא צריף עץ שבדי פשוט, שנבנה עבור קיבוץ שדה בוקר על ידי חברת "סולל בונה", ממש כמו שאר מבני הקיבוץ של אותו זמן. הפשטות החיצונית אינה מלמדת על יושבו, אבל הספרייה העצומה יחד עם אוסף המזכרות שאסף בן גוריון בחייו, מלמדת על אישיותו המרשימה.

צריף בן גוריון (צילום: חנן אפשטיין)

בית המשפט העליון נבחר בזכות הקשר עם העבר ועם ירושלים, ובזכות המסדרונות הארוכים ואולמות המשפט המרשימים בגודלם.

עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "בית המשפט העליון הוא פנינת אדריכלות שדיברו עליה בכל העולם. אחד הדברים שהכי מדהימים במבנה הוא, שעל אף המודרניזם והגודל שלו - התכנון שלו נותן תשומת לב לאור ונוצר מבנה שמואר באופן טבעי בצורה נפלאה". 

בית המשפט העליון (צילום: אתר הרשות השופטת)

בית האונייה בתל אביב

אדריכל: שמעון חמדי-לוי 

מבנה זה נבחר בזכות סגנון הבאוהאוס המרשים של המבנה, הצורה המקורית וההתאמה המושלמת של המבנה לתוואי השטח עליו הוא קיים. בית האונייה הוא סמל לסגנון הבנייה שיפיין את שנותיה הראשונות של העיר הלבנה והפך אותה לאתר מורשת עולמי המוכר על ידי אונסק"ו.

המקדש הבהאי במושבה הגרמנית, חיפה

אדריכל: לא ידוע

בחרנו במקדש הבהאי בזכות ההדר והיופי, שמעודנים על ידי הגנים המטופחים, בזכות הנוף שנשקף מהמקדש ובזכות העובדה הפשוטה שהמקדש הבהאי מייפה עוד יותר את חיפה היפה ממילא.

האדריכל ישראל גודוביץ': "הבית, שבנוי כמוקד יווני עם הכיפה הזוהרת שלו הם עונג צרוף, במיוחד בלילה. זה כמו זיקוקי דינור אי אפשר להסביר את היופי אלא רק ליהנות ממנו".

המקדש הבהאי (צילום: יח"צ)

מגדלי עזריאלי בתל אביב

אדריכל: דוד עזריאלי

למרות שבשנותיו הראשונות נדמה היה שמדובר בנטע זר בנוף העירוני התל אביבי, הפך עם השנים לציון דרך ולסמל עירוני. השם המקורי "מרכז השלום" הוחלף בשמו של היזם עם השנים, עוד אחד מסימני הזמן.

מגדלי עזריאלי (צילום: יח"צ)

אוהל בדווי בפזורה הבדווית, רחבי ישראל

האוהל הבדואי הוא מבנה מגורים שהכי קרוב במאפייניו לימי התנ"ך והכי קרוב לאדמה. ככל הנראה, מדובר בצורת הבנייה והמגורים הקדומה ביותר שהתקיימה בישראל, ולמרות פשטותה - אפשר ללמוד ממנה הרבה.

האדריכל ישראל גודוביץ': "האוהלים של הבדואים הם אחד מפלאי הארכיטקטורה של כל הזמנים. כמה מקלות, כמה יריעות בד או עור, ויש לך בית. זוהי צורת הבנייה הכי מקומית ויש בה את כל מה שהרבה מהאדריכלים שלנו שכחו - התייחסות השתלבות בסביבה, התייחסות לקו הרקיע וחן. זו הסיבה שאוהלי הבדואים מופיעים בכל ספר אדריכלות".

מאהל בדואי (צילום: נתי הרניק, לע"מ)

היכל הספורט ביד אליהו, תל אביב

אדריכלים: זאב פורת ואשר מילשטיין 

היכל הספורט ביד אליהו הופך עם השנים לסמל ישראלי. חוץ מנצחונותיה של מכבי תל אביב, נחגג בו בשנים האחרונות גם הניצחון של המוזיקה המזרחית, מה שחיזק את מעמדו כסמל כל ישראלי.

עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "זה בית הכנסת של הספורטאים ונדמה שבגלל העובדה ששם נופל גורלם של מי שעוסקים או צופים בספורט נוספה למקום מעין חרדת קודש שמושאלת גם לעניינים אחרים".

היכל הספורט ביד אליהו (צילום: עמית גירון)

בית ביאליק בתל אביב

אדריכל: שמואל ברקאי

בית ביאליק הוא אחד המבנים שמסמלים יותר מכל את הסגנון האקלקטי ששלט בארץ בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. הסגנון ניסה לשלב אלמנטים ארכיטקטוניים מכל העולם, לטובת יצירה של ארכיטקטורה ישראלית - חלונות מזרחיים מחד ופיתוחים אירופיים מאידך. למרות שהסגנון סופג היום ביקורת קשה, בית ביאליק הוא דוגמה ליישום מוצלח שלו.

עורכת בניין ודיור, חדווה אלמוז: "אחד הדברים שחסר מאוד בארץ הוא הכרת העבר והמסורת. בזכות אנשים כמו ניצה סמוק, שהנהיגה את השימור של בניינים בתל אביב, אנחנו יכולים ליהנות גם מבתים כמו בית ביאליק. חשוב לשים לב גם לעיצוב הפנים של הבית שהוא אולי דוגמה אחרונה לאיך עיצבו פה פעם בתים".

בית ביאליק (צילום: יח"צ)

בית האח הגדול בנווה אילן

אדריכל: לא ידוע. מעצב הבית: מיכאל ששון

בבית האח הגדול אין יופי או הדר, ומעטים מאיתנו יודעים איך הוא נראה מבחוץ. ובכל זאת כשמדברים על בתים בישראל קשה להתעלם מהאפקט שיש לבית הזה על הישראליות, אולי בגלל שהוא נכנס באמצעות הטלוויזיה כמעט לכל בית ואולי בגלל מטבעות הלשון שחדרו לשפה. ייתכן שהיינו מסתדרים גם בלעדי,. אבל אי אפשר להתעלם מנוכחותו החזקה בחיינו.

בית האח הגדול (צילום: עמית גירון)

בפינת הנוסטלגיה: הבית של פיסטוק

הוא לא בית אמיתי, כנראה שאין לו אדריכל ויש סיכוי שהוא נרקב אי שם במחסני הטלוויזיה החינוכית, אבל הבית של פיסטוק עם ספי ריבלין וציפי מור, הוא אחד מהבתים שילדים בני 30 ו-40 עדיין מתגעגעים אליו.

הבית של פיסטוק (צילום: צילום מסך יו טיוב)

הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטלעיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור