קצב: "מזועזע מהפרסום, מנהלים נגדי קמפיין"
מקורביו של הנשיא לשעבר שהורשע באונס מספרים כי הוא חש כאילו בית המשפט רודף אותו. דווקא לקראת הדיון בבקשתו לדחות את הכניסה לכלא, פורסמו עדויות ממשפטו - אך רק של עדי התביעה. פרקליטיו מתלוננים: "נמנעת זכות הציבור לדעת ובעיקר להבין"
"אני חש כמי שבית המשפט מנהל נגדו קמפיין באופן אישי", סיפר הנשיא לשעבר משה קצב למקורביו, בעקבות פרסום חלק מהפרוטוקולים ממשפטו היום (ד'). "אני מזועזע, מתוסכל, מיואש וזועם מהתנהלות בית המשפט, שפרסם באופן מפתיע וסלקטיבי את ראיות התביעה, ואילו מנע כרגע את פרסומן של ראיות ההגנה".
לדברי מקורביו של הנשיא לשעבר שהורשע באונס, קצב חש כאילו בית המשפט המחוזי רודף אחריו ומנסה למנוע ממנו בכוח את זכויותיו המגיעות לו. פרקליטו של קצב, עו"ד ציון אמיר, ציין כי "בית המשפט המחוזי היה צריך לנהוג באופן שונה לחלוטין ממה שנהג, ברגישות ובזהירות כפי שמתחייב מנסיבות העניין".
הפרוטוקולים נחשפים - הסיקור המלא ב-ynet:
פרסום הפרוטוקלים היום תפס את פרקליטיו של קצב בהפתעה. יותר מכל תמוה בעיניהם התזמון: ימים ספורים לפני בית המשפט העליון ידון בבקשתו לדחות את ביצוע עונשו עד ההכרעה בערעור שהגיש. "צריך לזכור ולהדגיש כי הכרעת הדין ניתנה לפני קרוב לחמישה חודשים וגזר הדין ניתן לפני כחודש וחצי", המשיך עו"ד אמיר, "ועיתוי הפרסום של חלק מראיות התביעה בשלב זה, מספר ימים לפני הדיון, מעורר תחושות קשות בלבנו. מהרגע שבית המשפט התיר את פרסום ראיות התביעה היה מקום גם לפרסם את ראיות ההגנה.
"תמוה בעיניי מדוע בית המשפט החליט למרות בקשותינו שכל הפרוטוקולים יפורסמו, לפרסם רק את עדי התביעה בפרשה ולא את עדי ההגנה", הלין עו"ד אברהם לביא, שגם נמנה עם צוות ההגנה. לדבריו, הפרסום המוטה מונע מהציבור להבין לפרטי פרטים את הפרשה, דווקא בזמן קריטי שכזה. "אין ספק שבכך נמנעת זכות הציבור לדעת ובעיקר להבין את כל ההליך המשפטי. עם כל הכבוד הראוי, אנו טוענים כי נעשה עוול למר משה קצב".
גם יועץ התקשורת של קצב, אמנון שומרון, הלין על התזמון: "תמוה שימים ספורים לפני שאלת עיכוב הביצוע מחליט בית המשפט לפרסם באופן סלקטיבי רק את עדויות עדי התביעה ולהמשיך לאסור את עדויות עדי ההגנה". עם זאת, בדוברת בתי המשפט דחו מכל וכל את הטענות: "הדברים מופרכים וחסרי שחר".
פרקליטי קצב ליד ביתו. "אוסרים פרסום עדויות ההגנה" (צילום: אליעד לוי)
עוד במהלך המשפט העלה צוות הסניגורים של קצב, המונה גם את עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד ציון אמיר, טענות נגד ניהול התביעה את התיק. באחד הפרוטוקולים שפורסמו היום רמז עו"ד אמיר כי למתלוננות הרבות בתיק הייתה אפשרות לתאם ביניהן את גרסאותיהן. לדבריו, מחומר הראיות עולה כי היו שיחות טלפון, בין היתר, "בין א' ממשרד התיירות לבין א.כ בתקופה הרלוונטית, בין עיתונאים, עיתונאיות, לבין העדות האלה, לפוליטיקאים שהתערבו.
"הייתה עורכת דין, או מלוות ממרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית... שליוותה מתלוננות שונות לחקירות שונות והייתה נפגשת איתן. היא שמעה את החקירה של א', ואחר כך את החקירה של ב', היא נפגשה עם א' ו-ב', והיה פה זיהום בהיקף חסר תקדים של העדויות הללו", טען הסנגור. הוא הוסיף כי מדובר "בהיקף מדהים ומטורף של הצפת דעת הציבור, דעת הקהל ואולי גם את דעתם של בתי משפט ושל שופטים, שלא יכלו להימנע מזליגת המידע".
הסנגור: המתלוננות יכלו לתאם גרסאות
פרקליטיו של קצב יצאו גם נגד הצגת עדותן של נשים שהותקפו לדבריהן בידי קצב, אולם על תלונותיהן חל חוק ההתיישנות. לטענת עורכי הדין, אחת מהן אף הודתה בפני ידידתה, אשת שר המשפטים הקנדי, כי שיקרה בחקירתה בבית המשפט. "שתי חברות טובות שלה מכחישות את הטענות שלה", אמר עו"ד פלדמן בדיון. "אשתו של שר המשפטים הקנדי הייתה ידידה של המתלוננת א.כ, וביקשה ביוזמתה לשוחח איתי או איתנו. פגשתי אותה, והיא אמרה לי ש-א.כ אמרה לה שכל מה שהיא אמרה במשטרה בעניין קצב, זה עלילת שווא ולא היו דברים מעולם. אז נביא גם אותה מקנדה אם יש צורך, ונביא אחרות".
התובע נסים מרום שלל טענות אלה, וניסה להסביר למה העדויות מהעבר כן יכולות לסייע. הוא ציטט מעדותה של א.כ: "לאחר שהודעתי לו באוגוסט 90' שנכנסתי להריון, הייתי מוחרמת. לא מוזמנת לאף ישיבה או מסיבה. לא הוכנסתי יותר לחדרו, גם כאשר היו עניינים מקצועיים דחופים. הייתי פרסונה נון גרטה, בחרם מוחלט ממנו ומסביבתו. כשנסענו לתל אביב, אף אחד לא נתן לי טרמפ ברכבו. באותה התקופה הוא החרים גם אנשים אחרים. שיטת ההחרמות של קצב, היא לייבש אותך ולהשפיל אותך".
א.כ סיפרה עוד בעדותה: "בערך בשבוע הראשון לאחר שחזרתי לעבודה, הוא אמר לי במשרד שלו בבית מאיה, כאשר היינו בחדרו, שהוא משתגע. הוא פתח את מכנסיו, הוציא את איבר מינו והתחנן שאני אגע. 'תעשי טובה, תיגעי לי, תיגעי לי', התחנן על נפשו. צחקתי, אבל זו הייתה אפיזודה שארכה המון זמן. משהו כמו 20 דקות. הוא ויתר ואני לא הסכמתי".
התובע מרום הקריא גם את עדותה של המתלוננת נ' שסיפרה כי הותקפה בחדר מלון: "קצב היה עם גופייה, באיזשהו שלב באורח פלא, כולם התאיידו מהחדר. הוא ביקש ממני להישאר כדי
 |
להעביר הודעה לעיתונות... כשכולם יצאו, קצב משך אותי בחוזקה, אני ישבתי על הספה, והוא הפיל אותי לתוך המיטה. אז לראשונה במערכת היחסים בינינו, הוא דחף בכוח את ידיו לחזה ולמפשעה שלי. לבשתי גרביונים ואני זוכרת שאמרתי 'איזה מזל יש לי גרביונים'.
"הוא הכניס את ידו מתחת לחלק התחתון של השמלה ונגע לי במפשעה, אז ממש התנגדתי", ציטט התובע מעדותה של נ'. "עד אז זה היה ברמה מגוחכת, אבל עכשיו זה היה נגד רצוני. אמרתי לו 'רד ממני, אני לא רוצה'. הוא לא עזב מיד, זה לקח זמן".
עו"ד מרום הסביר אז בדיון כי העדויות האלו רלוונטיות על מנת להוכיח דפוסי התנהגות ושיטתיות. "הפרבולה הזאת, של העלייה בתקופת החיזור, הניסיונות לקיים יחסי מין לא מוצלחים וההשפלה, זה דפוס שחוזר שחוזר באופן ברור אצל א' ממשרד התיירות בכתב האישום".
לפנייה לכתב/ת 
