ממשיכים לצעוד בדרכי נועם

נדמה כי אין מוות של חייל בצה"ל, שלא מתלווה אליו תחושת חוסר הצורך במותו. ובכל זאת, בסיפורו של רב סמל נועם ברנע ז"ל, שנפל בקרב על הבופור ב-12.4.1999, ערב יום השואה, התחושה הזו חזקה אף יותר.

"במקרה של נועם, תחושת המוות לשווא קיימת יכול להיות שזאת גם הרגשה שמכבידה על המשפחה עוד יותר", מספרים יוצרי הסרט "ברנע", עוז מרון (29) ולנה דיאצ'נקו (27). בסרט גם מתייחסת אמו של נועם לעניין. "המוות של נועם לא תרם כלום, הוא לא הציל חיים, במהלך שירותו הצבאי בהחלט כן, תרם הרבה, אבל המוות - לא".

צפו בסרטם של עוז מרון ולנה דיאצ'נקו, "ברנע"

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/0511/050520112024Oz.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-541.TVHP-620.TVarticles&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

מותו של נועם, לשווא או לא, התרחש במהלך המשימה המבצעית האחרונה שלו, חמישה ימים בלבד לפני שחרורו משירות קבע. ברנע כבר העביר את הפיקוד על הצוות לבחור חדש, והיה אמור רק להשגיח עליו בביצוע המשימה, אך ביקש לבצע אותה בכל זאת, בפעם האחרונה.

אל סיפורו של ברנע הגיעו מרון - כיום צלם ויוצר דוקומנטרי, ודיאצ'נקו - יוצרת דוקומנטרית ומפיקת חדשות בערוץ 9, במסגרת לימודיהם בסמינר הקיבוצים. "האתגר היה לספר את סיפורו של גיבור שאיננו בחיים עוד, שאי אפשר לצלם אותו ואת התהליך שהוא עובר כמו בכל סרט דוקומנטרי רגיל, אלא דרך עיני משפחתו. לספר את סיפורו של אותו חייל דרך הזיכרון של משפחתו", הם אומרים.

צלילה אל מעמקי הזיכרון

הסרט יובא היום (ב') במסגרת שידורי יום הזיכרון בערוץ 1. חומריו מהווים גם בסיס לסרט דוקומנטרי מלא שמצולם בימים אלה, ומבוים בשיתוף יהונתן ניר ("דולפין"). העבודה עליו החלה לפני שנתיים, עשר שנים לאחר מותו של נועם.

מוצב הבופור. ברנע היווה השראה לדמות בסרט (צילום: יוסי וייס)

"כשיצרנו קשר עם משפחת ברנע, נכנסו לביתם והתחלנו להכיר את נועם ואת סיפור חייו, הבנו למה הסרט לא נעשה כל השנים הארוכות האלה. זה תהליך שמצריך צלילה אל מעמקי הזיכרון של כל אחד מהמשתתפים.

"שוב ושוב להעלות זיכרונות ולספר לנו, אנשים שלא הכירו אותו כלל, מי הוא היה, איך התנהג במצבים שונים בחייו, להעביר את כל ספקטרום התכונות והרגשות שלו", אומרים היוצרים. "זה היה לא פשוט גם למשפחת ברנע וגם למשתתפים האחרים בסרט".

איזה אדם גיליתם?

"גם עשר שנים אחרי מותו, אנשים שהכירו אותו מספרים על העוצמה שהיתה טמונה בנועם, על זוהר שהוא הקרין על אחרים, על מרץ, אהבת חיים, כוח רב שמילאו אותו. לכל המשתתפים בסרט היה חשוב לזכור את נועם כמו שהוא היה באמת, עם יתרונות וחסרונות גם יחד, לא ליצור את אותה הירואיות שנוצרת סביב נופלים בדרך כלל, לא לייפות סיפורים, להיות כנים עד הסוף", אומר מרון.

התרפיה שפורצת מבפנים

אחת הדמויות המרכזיות ב"ברנע" היא דמות אביו של נועם, אהרון, המצייר פעם אחר פעם את דמותו של בנו שנפל על בד הקנבס, במה שנראה כתרפיה אישית. "כל אחד מבני המשפחה מתמודד עם האובדן בדרך שלו", מספרת דיאצ'נקו. "אלון, אחיו הגדול של נועם, התרחק למשך זמן מה מהארץ. הוא מתקשה לחיות קרוב לזיכרונות הכואבים שלו, ועדיין מחפש את דרכו בחיים.

"עדה, אמו של נועם, מטפלת בקבר של בנה ומקשטת אותו בפרחים בכל הצבעים, ואהרון מצייר את נועם שוב ושוב, מחפש מבטים נכונים, הבעות מדויקות, מחפש את בנו על הקנבס. כנראה שזו מעין תרפיה, שפשוט פורצת מבפנים.

דמותו של נועם על בד הקנבס של אביו, אהרון.  מחפש מבטים נכונים

דמותו של נועם, כפי שניתן לראות בסרט, מופיעה גם בספר "אם יש גן עדן" ובהמשך בסרט "בופור".

לנה ועוז חושבים שיוצר הספר, רון לשם, ובמאי "בופור" יוסף סידר, לא חיפשו ליצור דמות קולנועית או ספרותית זהה לזו של נועם. "היוצרים לקחו קווים עיקריים, המזוהים עם נועם כלוחם בבופור, והשתמשו בסיפור מותו כדי להעביר את הסיפור הכללי בצורה טובה יותר.

"החייל הזה הוא סוג של נועם ברנע מלוטש, מותאם לסיטואציה ספציפית. נועם עצמו בהחלט היה קצת אחר, אולי יותר שובב, אולי יותר חוצפן, או יותר קולני. אבל על זה - רק מי שהכיר אותו אישית ומקרוב יוכל להעיד, וגם פה, עדות של כל אחד תהיה שונה במקצת. לכל אחד היום יש את הנועם שלו".

נועם הפך לסמל היציאה מלבנון. הרגשתם שהסמל חזק אולי מסיפורו האישי?

"זה בהחלט משהו שאמו של נועם הרגישה. שהסמל חזק יותר מבנה. לכן היא התעקשה על עשיית סרט זיכרון שכולו נועם עצמו - ילד שמח, קורן, נער מיוחד. לא סמל. היא לא הסכימה עם הנצחה כזאת סמלית, רצתה לזכור אותו כמו שהוא היה בחיים: לא רק חייל, אלא גם בן, אח, חבר.

לדעתנו, סיפורו האישי חזק יותר מהסמל. לסמל אין ריח, אין צחוק, אין דעה או חיוך, אלה שהפכו את נועם ברנע לאדם ייחודי, אותו אחד שזוכרים היום, אחד ששווה סרט".

נועם היה צריך לחגוג בחודש הבא יום הולדת 34. מה הוא היה עושה בימינו?

"קשה לקבוע. אבל במה שלא היה בוחר לעסוק, ודאי היה הולך עם זה עד הסוף, כמו שתמיד נהג לעשות, משקיע את כולו בלי לוותר, מגיע ראשון למטרה, בולט כזה. לבטח היינו שומעים את שמו".