התעלומה נפתרה: ניצול השואה נהרג ביום הזיכרון
ב-1956, במהלך אימון לקראת מטס יום העצמאות, פגע דן שטאל עם מטוסו בחווה חקלאית במועצה האזורית שפיר. שנים בודדות לאחר מכן, קם שם הישוב מרכז שפירא וההתרסקות הפכה לזיכרון מעומעם. במועצה החלו לברר את הפרטים וגילו שבן דודו של הטייס, הקרוי על שמו, מתגורר במקום
במרכז שפירא, שקם רק כמה שנים אחרי האסון, לא ידעו פרטים על ההתרסקות ומבחינתם מדובר היה בשמועה בלבד. עבור ותיקי הישוב, שחלקם היו ילדים קטנים בעת ההתרסקות, היה זה רק זיכרון רחוק ומעומעם.
"מיד עם ההתרסקות יצאנו לראות המקום"
במועצה האזורית שפיר, שבה שוכן מרכז שפירא, החלו לפני כחצי שנה לחקור את העניין ולצורך כך הקימו צוות מיוחד שכלל את תושבי האזור ישראל זיסק, יובל נבו ומושקו רום. בתחילה, הם רק שלחו שאלות כלליות לתושבי האזור, כגון מי מכיר ומי יודע. אולם, התשובות שהתקבלו היו די עלומות והשלושה החלו להעמיק את מחקרם.
תוך כדי גילו החוקרים שבאותה שנה התרסקו 15 מטוסים, 11 מתוכם בגלל תאונה. בהמשך הם הגיעו לעמי גלעדי מבאר טוביה ושמואל שפירא ממשואות יצחק שרק ידעו לספר: "זה היה מטוס 'מוסקיטו'".
זמן קצר לאחר מכן, איתרו השלושה את משה בקלו שלמד בבית הספר "שפיר" והיה תלמיד בכיתה ב' כשמטוסו של דן שטאל פגע בקרקע, סמוך למקום. "מיד עם ההתרסקות, יצאנו ילדי הכיתה יחד המחנכת לחצר בית הספר לראות את מקום האירוע", נזכר בקלו.
הילד שניצל מהנאצים גדל להיות טייס
זיסק, נבו ורום, שבידיהם כבר החל להצטבר מידע מבוסס יותר, ביצעו חיפוש נוסף באתר "מרקיע שחקים – היסטוריה תעופתית בישראל" והצליחו לגלות את שמו של הטייס. אולם, השלושה לא הסתפקו בכך והחלו לחקור את עברו ומה
עלה בגורל משפחתו.
באתר "יזכור" של משרד הביטחון נכתב כי שטאל נולד בהולנד, עלה לארץ בשנת 1948 וגויס לצה"ל כשנתיים לאחר מכן. ב-1956, בד' באייר, התרסק עם מטוסו ליד החווה החקלאית במועצה האזורית שפיר.
במהלך המחקר התברר שכילד, על מנת להינצל מציפורני הנאצים, הסתתר שטאל במנזר. מיד לאחר קום המדינה, עלה עם משפחתו ואביו עסק ביהלומים וגם ייבא טרקטורים.
שלושת החוקרים החליטו ליצור קשר עם בני המשפחה ופנו למדור נפגעים במשרד הביטחון. אז התגלה ההפתעה שהדהימה אותם – דודו של שטאל, מתגורר בעצמו במרכז שפירא ובנו הבכור אף נקרא על שם הטייס ההרוג.
לא אהב את היהלומים וחזר לשמיים
"מספר חודשים לפני כן החלטתי שאני רוצה להשתתף בטקס יום הזיכרון בהר הטייסים כדי לכבד את זכר אחייני", סיפר הדוד יוסי שטאל על השתלשלות האירועים שהובילה ליצירת הקשר בינו לבין שלושת החוקרים.
ספר הטיסות. "זה היה מרגש"
"פניתי לקצינת נפגעים של חיל האוויר. היא ציינה כי צריך הזמנות לטקס, והדבר יתאפשר רק בשנה הבאה. כלומר, השנה. לפתע אחרי כחודש היא מתקשרת ומספרת לי שיש אנשים שרוצים לאתר את משפחת שטאל, וביקשה את רשותי לתת להם את הטלפון שלי. כמובן שנעתרתי בחיוב, ומה מתברר? אלו הם אנשים שאני גר אתם כבר למעלה מ-40 שנה באותה מועצה. זה היה מרגש ומעין סגירת מעגל לגבי העלאת זכרונו של האחיין שלי".
אחרי האסון שפקד את משפחת שטאל, עזב האח שאול את ישראל ועבר להתגורר בארצות הברית. כיום הוא משמש פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קנזס. הוריו נפרדו והלכו לעולמם. אולם, הדוד יוסי המשיך בכל שנה לפקוד את קבר אחיינו וגם הנציח את זכרו כשקרא לבנו על שמו של דן.
יוסי יצר קשר עם אחיינו שאול, שמאוד התרגש ושלח לו את ספר הטיסות של אחיו. כך התבררו פרטים נוספים אודות דן, כמו למשל, שסיים את קורס הטיס ה-9 של צה"ל ובתחילת שירותו טס במטוסים "סטירמן", "הרווארד" ו"קונסול". לאחר מכן כשעבר לטייסת 103 טס על מטוס "דקוטה". בהמשך שירותו עבר לטייסת 109 שכונתה "טייסת העמק" והגיע לדרגת סגן.
עוד התברר כי לאחר שדן סיים את שירותו, שלחו אותו הוריו לבלגיה כדי לעסוק ביהלומים. אולם, דן לא מצא את עצמו והחליט לשוב לשורות החיל. לפי אחת השמועות, הוא חזר לטוס ללא ידיעת הוריו, שדאגו מאוד לשלומו.
"מגיע לכל נופל את הכבוד שיחלקו לו"
דן אמור היה להשתתף במטס חיל האוויר ביום העצמאות ה-7 של מדינת ישראל. אולם במהלך אחד האימונים האחרונים מטוסו נכנס לסחרור והוא איבד שליטה והתרסק. באותה שנה, בשל האסון, בוטל המטס החגיגי.לאחר ההתרגשות והעבודה המאומצת הוחלט להנציח את זכרו של הטייס בזירת ההתרסקות. החוקרים נבו ורום ובן דודו של הטייס פנו לפסל גרשון היימן באר טוביה וביקשו ממנו להכין אנדרטת זיכרון שעליה יוצב דגם של מטוס "מוסקיטו" מיציקת אלומיניום ובמרכזה יישאר חור כדי שניתן יהיה לשתול שם פרחים. בימים אלה העבודה על האנדרטה נמצאת בעיצומה.
היום, 55 שנה לאחר האסון, נערך במקום ההתרסקות טקס מיוחד שבו סופרו קורות חייו של דן שטאל וכיצד מצא את מותו. "אני מאוד מתרגש", סיפר הדוד יוסי שכיום בן 69, "אנשים בישוב לא הכירו את הסיפר האישי שלי בפרשה, ובזכות האנשים המופלאים פה כולם ניגשים אליי בהתרגשות ולוחצים את ידי".
הוא הוסיף: "אחיו שאול בארצות הברית נרגש מאוד. הוא יגיע רק בשנה הבאה לארץ. התקבלו פה עשרות תגובות מרגשות שכולם הפכו לפאזל אחד אחרי שכל אחד נידב מידע שהיה בתוך זכרונו. מגיע לכל נופל את הכבוד שיחלקו לו".
לפנייה לכתב/ת 
