הקבוצה שהפכה לאגרוף הברזל / מיקי ברקוביץ'
"שחקני מכבי ת"א טיפסו, מוטטו וניצחו קבוצות בכל שלב ושלב במעלה היורוליג, בדרך לרגע הנכסף - הגמר. זהו קרב של אחד על אחד בין שני המאמנים הטובים באירופה, ושתי הקבוצות שבאמת מגיע להן להגיע למעמד". מיקי ברקוביץ' כבר מוכן לגמר
הגענו עכשיו לרגע הכי יפה בכדורסל שלנו, לרגע השיא: הפיינל פור של הכדורסל האירופי, והרגע הזה כמו תמיד, מלווה בהרבה מאוד מתח, לחץ, אווירה טובה והרבה ציפיות.
- הצגת שחקנים: דייויד מול גוליית
- שחורציאניטיס בחמישיית העונה, דיאמנטידיס MVP
- מכבי סיימה את הכנותיה: "עבדנו כל הלילה, נמשיך באותה הדרך"
- יורוליג פוסט: בלאט הוא המצטיין האמיתי
- בלאט: "אם המשחק יגלוש ליום הזיכרון, אקח החלטה קשה"
- צפו באלבום התמונות מהפיינל פור
- חוזרת למעמד הבכיר: פנאתינייקוס בגמר היורוליג
- אוברדוביץ': מקווה להשלים את הצעד שחסר לגביע
מבחינתי, המשחק מול ריאל מדריד אפילו לא היה שווה כוחות, זאת למרות שמדובר במשחק חצי גמר. הרבע הראשון הוא נועד להתגוששות, הכרת היריב, הלמידה ב'איזה יום של משחק' נתונה הקבוצה שממול, ובאיזה כושר נמצאים השחקנים.
כפי שראינו, הרבע הראשון היה שקול עם תוצאה נמוכה, ממש כמעט בלי סלים. ברבע השני שתי הקבוצות החלו להעביר הילוך, אבל המשחק עדיין לא התעלה לרמה גבוהה וההפרש לא היה גבוה.
אני בטוח שבחדר ההלבשה שתי הקבוצות דיברו על מה שהן הספיקו, ראו ולמדו, ואני חושב שאנשי מכבי ת"א יצאו הרבה יותר מוכנים, ממוקדים, ומפוקסים, לבטח הצוות המקצועי בראשותו של דייויד בלאט, שעשה את העבודה על הצד הטוב ביותר.
בתחילת הרבע השלישי מכבי אט אט נכנסה לתלם, החלה לזרום ולחזור למשחק המוכר שלה: הרבה לחץ והגנה אגרסיבית על כל שחקני ריאל, וחזרה לשיטה ולסגנון המשחק שאפיין אותה לאורך רוב העונה במשחקים הטובים בעונה האירופאית. חזינו בפארגו, בלו, פניני ואידסון כשהם נכנסים לקצב וההפרש גדל וגדל. לקראת הסוף באמת כבר היה יתרון של מכבי בכל האלמנטים של המשחק.
האוהדים הטובים באירופה, אולי בעולם כולו
מעבר לנושא המקצועי, אני חושב שאוהדי מכבי הם הטובים באירופה, אולי אפילו בעולם כולו. ראיתי הרבה משחקים בארץ ובאירופה, השתתפתי בהרבה גמרים וראיתי גם משחקי NBA, אך אני מוריד את הכובע בפני האוהדים של מכבי.
הם מלווים את הקבוצה לכל גמר מ-77', באים באלפיהם והופכים את המשחק במגרש בחוץ למשחק ביתי כמו ביד אליהו. שם, תמיד יש לנו את השליטה, ולפני שריקת הפתיחה הגביע כבר בידי האוהדים שלנו. כך היה גם בחצי גמר מול ריאל, ולבטח יהיה גם מול פנאתינייקוס, בטח ובטח כשיתווספו עוד 1,500 אוהדים לקראת הגמר.
חשוב לי להדגיש את מחיאות הכפיים שמגיעות לצוות המקצועי, שיידע ויודע להכין את הקבוצה כדי שזו תגיע בזמן הנכון וברגע הנכון ליכולת המקסימלית של כל שחקן. כך היה בחצי הגמר, כשבלאט ועוזריו הוציאו את העוקץ מהקבוצה הספרדית, העלימו את ריאל ברבע השלישי והרביעי כשנצפתה רק קבוצה אחת על הפרקט.
במעמדים האלה יש גם הרבה מאוד נקודות זכות למועדון שנקרא מכבי ת"א, למסורת של הרבה שנים, ולניהול מקצועי בראשות שמעון מזרחי, דייויד פדרמן ואודי רקנאטי. זהו צוות שתמיד יודע להעביר את המסר לשחקנים ברגעים הנכונים, להבהיר להם שהם מייצגים מדינה שלמה שעומדת מאחוריהם, ושיש רק מטרה אחת, והיא לנצח ולהביא ארצה את גביע אירופה בפעם השישית.
השחקנים, שבתחילת העונה היו נעלם גדול ותלכיד שכולנו רצינו שיהפוך לאגרוף הברזל שהוא היום, כזה שטיפס, מוטט וניצח קבוצות רבות בכל שלב ושלב במעלה היורוליג, הגיעו לבסוף לרגע הנכסף של הפיינל פור. הם עשו זאת כקבוצה שעשתה את הבלתי צפוי והפכה למועמדת, לפחות מבחינתי, לזכייה בגביע אירופה לאלופות.
פנאתינייקוס? מדובר במועדון מאוד מפואר שהגיע הרבה פעמים למעמדים כאלו, וחלק מהשחקנים בירוק כבר שיחקו וזכו בגביע אירופה. פנאתינייקוס היא תלכיד
שמשחק מספר שנים ביחד ובדרך היא הדיחה את המועמדת המובילה לתואר נוסף, הלא היא אלופת אירופה ברצלונה.
על המקהלה הזו מנצח המאמן, שלטעמי היום הוא מספר 1 באירופה, עם הכי הרבה ניסיון ותארים - ז'ליקו אוברדוביץ'. המשחק הזה עומד להיות קרב של אחד על אחד בין שני המאמנים הטובים באירופה, ובין שתי הקבוצות שבאמת מגיע להן להגיע למעמד הזה, מכבי ת"א ופנאתינייקוס.
בואו נחזיק אצבעות ונאחל בהצלחה רבה לקבוצה שלנו בצהוב כחול, מכבי תל אביב, וזה לא יהיה קל, אוהדים.
המון בהצלחה ממני, מיקי ברקוביץ'.
לפנייה לכתב/ת 
