שתף קטע נבחר
 

הסינים צריכים ללמוד אנגלית - אולי תלמדו אותם?

בעבר נזקקה המעצמה הקומוניסטית לעובדים מערביים עם ידע בתעשייה ובניהול, אך עם השנים המצב השתנה. כוח האדם הסיני התמקצע, אולם רמת האנגלית נותרה נמוכה. כעת הצורך במורים לאנגלית גדול מתמיד. למי שולחים קורות חיים בסינית?

לאחרונה פנה אליי לייעוץ מנהל לשעבר בחברת IT ישראלית שמחפש עבודה בסין. יש לו ניסיון מקצועי עשיר ובעבר הוא אף עבד בסין. לכאורה סיפור שכיח שכמותו כבר פנו אליי רבים בעבר. אך החידוש, כפי שהוא הגדיר זאת, היה בקושי למצוא לו משרה.

 

 

הוא כבר הספיק לחפש במשך זמן לא מועט ללא הצלחה והדבר הפליא אותו. בעבר כשהתקבל למשרה הראשונה בסין היה לו פחות ניסיון מאשר היום ובכל זאת הוא מצא עבודה. הוא אפילו לא היה צריך לשלוח קורות חיים, head hunter פנה אליו. אז מה השתנה מאז? אותו מנהל גילה בדרך הקשה שהצורך בכוח אדם מערבי בכל המדרגים המקצועיים, חלון הזדמנויות שהיה פתוח בסין מזה עשרות שנים הולך ונסגר.

 

כשהחלה המעצמה הקומוניסטית את המרוץ שלה למעלה, בעקבות הרפורמות הכלכליות, נוצר לפתע צורך בכמות עצומה של עובדים מקצועיים בתחומים רבים: ניהול ייצור, פיננסים, ניהול כוח אדם, תכנון קווי ייצור, שיווק, שינוע ולמעשה כל תחום בשרשרת הסחר העולמי אשר דורש ידע מקצועי. הידע פשוט לא היה קיים קודם לכן בסין ומישהו היה צריך להביא אותו מן החוץ.

 

למען הידע הזה היו חברות סיניות רבות מוכנות לשלם את הסכום הנדרש כדי להביא כוח אדם מהמערב. היה שם כל מה שחבילת רילוקיישן אמורה לכלול: משכורות מערביות, כרטיסי טיסה, שינוע מטען אישי, שכירת דירה ועוד. מדובר בסכומים גבוהים בכל סטנדרט, אבל במיוחד במונחים סיניים.

 

דרוש: מראה מערבי

את השינוי חווה גם ארשד ג'באר, מנהל פקיסטני המחפש זה זמן מה ללא הצלחה משרה בסין. לאחרונה, ג'באר פתח בנושא זה דיון באתר LinkedIn, וממנו עולה שהבעיה שהוא מתאר מוכרת לרבים אחרים. במקרה שלו הקושי מוחרף גם בגלל שהוא מנסה למצוא את העבודה בלי להיות נוכח בסין באופן פיזי, וגם בגלל צבע עורו: כפקיסטני הוא כהה עור, וכאשר יש כבר ביקוש לזרים בסין הוא מתייחס בעיקר לבעלי עור בהיר

 

הצורך באנשים מערביים היה קיים לא רק בתחומי ידע, אלא גם במה שניתן להגדיר בזהירות כתחומי ה-show off. האתר TranChina media דיווח בחודש יוני שעבר על סיפורו של אמריקני שנשכר על ידי מהנלי חברה סינית בעיר שדה כנציג של חברה אמריקנית. התפקיד שלו היה להופיע במסיבות קוקטייל וטקסי גזירת סרטים, ללבוש חליפה מהודרת, לדבר במבטא אמריקני בולט, ללחוץ ידיים ולחלק כרטיסי ביקור מותאמים מראש, ותמורת זה לקבל 1,000 דולר לשבוע.

 

אירוע מכובד בעיר שדה מחייב נוכחות של מערביים בהירי עור, והתופעה, כך מסתבר, לא היתה חדשה לרבים מהטוקבקיסטים שבחרו להגיב לבלוג ולידיעה אודותיו ב-LinkedIn. תחומים נוספים בהם קיים ביקוש למערביים, הם תוכניות התעמלות אירובית, בהן גבר או אישה בעלי חזות מערבית וגוף חטוב עושים רושם אטרקטיבי יותר מאשר מקביליהם הסיניים.

 

הביקוש לתפקידים הללו עדיין קיים, אך סביר כי הוא ילך וידעך ככל שהחזות המערבית תיהפך לדבר שגור יותר ויותר, והמערבי, כפי שכבר קרה בישראל, לא יהיה מושא חיקוי, אך תפקיד אחד עדיין ממשיך לצרוך כוח אדם מערבי רב, ויש לו משמעות רבה בהבנת התופעה שתיארתי: מורים לאנגלית.

 

הכישורים דומים - השכר לא

הסיבה העיקרית שבעטיה הביקוש לכוח אדם מערבי מיומן הולכת ויורדת בסין היא שכוח האדם הסיני נהיה יותר יותר מקצועי. יותר ויותר סינים נוסעים ללמוד באוניברסיטאות ברחבי העולם. הם חוזרים עם תארים מאוקספורד, פרינסטון ואף מאוניברסיטאות ישראליות. אליהם מתווספים בוגרי המוסדות הסיניים, כאשר בסין פועלות היום למעלה מ-1,500 אוניברסיטאות שמכשירות שורות של מהנדסים ומנהלים מוכשרים בכל שנה.

 

הריסון פאלמר, יינן ומסעדן אוסטרלי שסיים לימודים גבוהים בסין, מעריך על בסיס ניסיונו כי לסינים יש 95% מהידע והכישורים של מקביליהם המערביים, אך הם דורשים פחות ממחצית השכר. החיסרון שלהם בדרך כלל הוא ברמה הלא גבוהה של האנגלית שבפיהם.

 

זה המקום בו נוצר הצורך במורים לאנגלית. כוח אדם מיומן - יש, ידע מקצועי - כבר יש, ומה שנדרש בנוסף להם הוא שכל אלה יוכלו גם לשוחח ולהתכתב בענייני עבודה עם אנשי החברות הזרות שמולן הם פועלים. כלומר, רמה סבירה באנגלית. דבר לא שכיח בסין.

 

ובכן, נותרת השאלה המעשית, לזה המעוניין בכך, איך בכל זאת למצוא עבודה בסין. קודם כל, אם יש לך הכשרה בהוראת אנגלית, במיוחד אם הינך יליד ארץ אנגלו-סאקסית, מקומות רבים בסין ישמחו לשכור את שירותיך על מנת להעלות את הרמה של כוח האדם המקומי המחליף את המערביים השבים לארצות מוצאם.

 

לא לשכוח את הגואן-שי

עבודות כאלה ניתן למצוא דרך סוכנויות סיניות המתמחות בכך, בירידי תעסוקה בסין או ישירות בפניה למוסדות להוראת אנגלית. אם אתם כבר משוטטים בסין, יש לכם בתרמיל חליפה אלגנטית ואתם מעוניינים להרוויח כמה דולרים מהצד, ניתן לפנות אל סוכנויות השמה בערי שדה ולברר אם יש שם צורך באנשים בעלי חזות מערבית לצרכי ייצוג.

 

אם אתם מעוניינים להישכר על ידי חברה סינית בתחום מקצועי טכני או ניהולי שבו יש לכם ניסיון, זכרו כי אתם פועלים על משבצת שנהיית צרה יותר ויותר. במקרים כאלה יש לפעול בדרך הסינית, דרך גואן-שי, כלומר קשר אנושי. ארזו מזוודה והכינו ויזת תיירים, כרטיס טיסה וקורות חיים מתורגמים לסינית, וצאו לחפש זאת בסין עצמה.

 

צאו אל המקום בו נציג החברה יוכל לראות אתכם פנים אל פנים. התייעצו לפני כן עם אדם המכיר את התחום, הכינו לשם כך רשימה של ירידי תעסוקה, מרכזים, אנשים וחברות שאיתם תרצו להיפגש, הוסיפו לכך רשימה של מקומות בילוי והיוועדות של זרים בסין (איך אתם בקאריוקי?), וזכרו שגם כל אלה לא מבטיחים הצלחה.

 

לאחר שאמרנו את כל אלה, הדרך היותר מסודרת נותרה גם הדרך היותר בטוחה: להישלח דרך חברה ישראלית. בסין פועלות בימים אלה מאות חברות ישראליות ומרביתן שולחות לשם עובדים ומנהלים כי גיוס עובדים בסין הוא תהליך שיש לו קשיים משלו ולא בכל תפקיד תרצה חברה זרה להעסיק עובד מקומי, ישנם תפקידים בהם יש צורך באדם בעל חשיבה ישראלית. הכינו רשימה של חברות ישראליות כאלה הפועלות בתחומים הרלוונטיים לידע שלכם והתחילו להרים טלפונים, לשלוח קורות חיים ולקבוע פגישות.

 

טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תלמידים בבית ספר בסין.
צילום: shutterstock
טל רשף
מומלצים