פסיכולוג בעידן פייסבוק: כשהמטופל יודע עליך הכל
האם בעידן פייסבוק וגוגל הפסיכולוג יכול להיות עדיין סמכות בלעדית וניטרלית? מחקרים טוענים שדווקא מטפלים שחולקים בפגישה הראשונה מידע אישי על עצמם מגדילים את סיכויי ההצלחה של הטיפול ותורמים לתהליך השינוי
פרויד מזוהה עם המצאתו של הטיפול הפסיכולוגי במאה ה-19 ועם הכניסה אל שיאו של העידן המודרני במאה ה-20. התיעוש, הפירוק של החברה המסורתית והמעבר לחברה אינדיבידואלית יותר בעולם המערבי של אותם ימים הביאו ליצירת מערכת תמיכה נפשית מבוססת מדע, לפחות חלקית - הטיפול הפסיכולוגי.
המטפלים כבר לא אנונימיים
המטפל לפי פרויד, כמו רופאים בתחומים אחרים, היה מקור סמכות למטופליו, ופרויד טען כי על המטפלים להיות אנונימיים וניטרליים לגבי מטופליהם. הוא תבע מתלמידיו שלא לטפל במטופלים מאותה העיר, מחשש למעורבות אישית.
לפי שיטת הטיפול הפרוידיאנית, המטפלים עצמם היו אמורים לעבור פסיכואנליזה מעמיקה עד שידעו להבחין אילו מהתחושות שלהם כלפי המטופל נובעות ממי שהם באמת ואילו תחושות נגרמו על ידי המטופל.
אך מאז ימי פרויד השתנה הטיפול הפסיכואנליטי. ממשיכיו הבינו כי המטפל ימצא את עצמו חשוף ומעורב אישית באופן שאינו מודע לחלוטין, גם אם ינסה למנוע זאת. זרמים אחרים בתיאוריה הפסיכואנליטית טוענים שהמפגש עם המטפל כאדם הוא לא רק בלתי נמנע אלא חיוני לתהליך הצמיחה הנפשית של המטופל.
העמדה הזאת מאפיינת את התקופה הפוסט-מודרנית שבה אנו חיים, ולפיה צמיחה נפשית לא נובעת רק מתוך מפגש עם סמכות המלמדת אותנו על עצמנו, אלא דווקא מתוך דיאלוג בין תפיסות העולם והחוויות השונות של המטפל ושל המטופל.
המטופל מבקש שינוי והקלה, והמטפל מגיע עם הידע והכלים לעזור לו. שניהם מגיעים למפגש עם ערכים משלהם, ניסיון אישי, תפיסות עולם ועוד. בתקופות שונות בחייו המטפל יכול להתמקד בנושאים שונים בטיפול, כמובן תוך התייחסות תמידית למטופל ולצרכיו.
פסיכולוגים מזרמים שונים מאמינים שקשר שוויוני, שקוף ופתוח עם המטופל, תוך חשיפה עצמית מכוונת של המטפל על התמודדותו עם מצבים דומים בחייו, הוא משאב טיפולי שיכול לתרום לתהליך השינוי.
אין אמת אחת נכונה
בעידן הפייסבוק והגוגל, שבו הידע על המטפל ועל שיטות הטיפול שלו חשוף - אי אפשר להיות עוד מטפל ניטרלי ומקור סמכות בלעדי. המטפל עובד מתוך עמדה חשופה, שבה סיפורו האישי וההיסטוריה שלו עומדים בפני המטופל ומאפשרים לו לבחור אם ברצונו לפגוש באותו מטפל.
זהו עידן מתקדם, שבו אין דרך אחת נכונה ואמת אחת על מצבו של המטופל. המטופל מצפה שהמטפל ייקח אחריות על האופן שבו הוא מנתח את המצב ועל הכלים הטיפוליים שבהם הוא משתמש, ויבחן אותם אל מול אלטרנטיבות. הידע של המטפל הוא יחסי ואינו עוד אובייקטיבי.
בעידן כזה, מטפלים מחויבים לעבוד מתוך מודעות לכך שהם בוחרים כלים ושיטות בהתאם לערכיהם האישיים, וצו השעה הוא לעבוד בשקיפות גבוהה מול המטופל.
מחקרים רבים מלמדים שמטפלים המשתפים בתחושותיהם לגבי המטופל והתהליך הטיפולי, וגם חולקים מידע על עצמם, תורמים לקשר טיפולי שנחווה כקרוב ונעים יותר. מידת החשיפה אינה משפיעה בהכרח על שיפור הסימפטומים, אלא על מידת ההיענות לטיפול ולקשר הטיפולי.
ממצא מעניין נוסף הוא כי חשיפה עצמית דווקא בפגישה הראשונה יכולה להגדיל את הסיכויים ליצירת קשר טיפולי טוב והמשך הטיפול.
בעידן גוגל מטפלים צריכים לשזור את המיומנויות המקצועיות שלהם עם יכולתם להתמודד עם היותם חשופים. החיים בתרבות שבה היחסים הבינאישיים מבוססים על שוויוניות, אימון אישי ודיאלוג ופחות על אמונה בסמכות כל-יודעת משנים את עמדת המטפל בחדר הטיפול.
- הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים
אור יהודה, חוקרת בתחום יחסי הגומלין בין טכניקה ותיאוריה טיפולית.