מטפל בפצועי צלילה: תא הלחץ של חיל הים
במקרים של תאונות צלילה יש צורך בטיפול דחוף בתא לחץ. כתבת ynet ביקרה בתא הלחץ הצפוני, שנמצא במרכז לרפואה ימית של חיל הים, והופתעה לגלות כי בשנים האחרונות טופלו בו אך ורק אזרחים
במרכז לרפואה ימית של חיל הים נמצא תא הלחץ הצפוני. התא, שמיועד לטיפול בנפגעי תאונות צלילה, "תופס כוננות" בכל אזור הצפון ומטפל במקרים דחופים של תאונות צבאיות ואזרחיות ובמקרים דחופים של חולים הסובלים מהרעלת פחמן חד חמצני או מתופעה של היפרדות רשתית, המחייבות טיפול דחוף.
למרות שמדובר במתקן צבאי, המטופלים בו הם רק אזרחיים בשל כמות תאונות הצלילה האפסית כמעט של חיל הים. "אני לא זוכר שטיפלנו בחייל במחלת דקומפרסיה, שדורשת טיפול בתא לחץ, בעשרות השנים האחרונות - רק בצוללים אזרחים", אומר סא"ל ד"ר יואב יניר, מפקד המרכז לרפואה ימית. "המטרה שלנו להתוות מדיניות של 'צלילה בטוחה', שכוללת בדיקות, מיון, מעקב רפואי, הצבת גבולות בטיחות בצלילה ומניעת מצבים של תאונות צלילה".
"הקריטריונים לצוללנים הוגמשו"
בתא הלחץ הצבאי, שעל דלתו כתוב "נא לסגור בעדינות בפקודה", ניתן לטפל במספר חולים במקביל, הן בחולים מונשמים שמגיעים שכובים באלונקה והן בחולים הנמצאים בהכרה. הטיפול בחולים מונשמים ניתן על ידי שני רופאים וחובש. בחולים אחרים הטיפול נעשה על ידי חובש בלבד.
כאמור, למרות שמדבר בתא לחץ צבאי המטופלים הם אזרחים, בשל כמות התאונות הנמוכה. סא"ל יניר מסביר כי מספר התאונות האפסי נשמר למרות שבשנים האחרונות הוגמשו הקריטריונים למשרתים כצוללנים, וכעת יכולים גם צעירים הסובלים מעיוורון צבעים להתנדב ליחידות הללו. "אם פעם עיוורון צבעים היה פוסל לחלוטין אפשרות לצלילה, היום זה קיבל אפיון יותר מדוייק, מה אפשר ומה אי אפשר", הוא מסביר. "הבדלנו בין חוסר דיוק בגוונים, שמאפשר להתנדב לשייטת, לבין עיוורון צבעים כללי".
עם זאת, יש עדיין שורה של מצבים רפואיים הפוסלים לחלוטין אפשרות של צלילה במסגרת חיל הים, בהם אסטמה והפרעת קשב וריכוז המחייבת נטילה קבועה של ריטלין, לאחר שעלה חשד שהתרופה מעלה סיכון לפירכוסים במהלך הצלילה.
לא רק בקורס טיס: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים
לדברי סא"ל לניר ישנה תופעה, שעד לפני מספר שנים התקיימה רק אצל בני נוער שרצו להגיע לקורס הטיס, וכעת קיימת גם אצל נערים שרוצים להתנדב לשייטת. לאחרונה הבחינו במרכז לרפואה ימית בצה"ל, האחראי על בדיקות לצעירים המיועדים לשרת בקומנדו הימי, שצעירים רבים עושים ניתוח לייזר להסרת משקפיים, משום שהרכבת משקפיים פוסלת מצלילה.
אנחנו לא מעודדים ניתוח כזה", מבהיר סא"ל יניר. "ניתוחי תשבורת זו סוגיה שאנחנו נתקלים בה ואף בנינו תוכנית בנושא, כך שישנן הגבלות. לצורך תפקיד של לוחם ולצורך צלילה נדרשת חדות ראייה, ללא ליקויי ראייה בדרגה בינונית או קשה. אנחנו מאפשרים למי שעבר את
הניתוח ונמצא פרק זמן של לפחות חצי שנה ממנו, ושהראייה שלו התייצבה ללא תופעות לוואי, להתגייס לשייטת".
2,500 צעירים עוברים מדי שנה בדיקות רפואיות מקיפות במרכז לרפואה ימית. כל מי שמתגייס לשייטת, לצוללות, ליחידה לעבודות תת מיימיות וליחידה לאבטחת הנמלים (סנפיר) - מגיע למקום.
סא"ל יניר מספר כי לא כל מי שמשובץ לשירות בספינות חיל הים מסתגל לשיט במהירות וכי אחד האתגרים של חיל הים הוא לטפל בסובלים ממחלות ים ולמנוע נשירה. במרכז לרפואה ימית מתגאים בכך שבזכות טיפול תרופתי ומעקב הצליחו לצמצם את שיעור הנושרים מהחיל בשל מחלת ים עד למקרים בודדים מדי שנה. הטיפול התרופתי מורכב משילוב של תרופות נוגדות בחילה ב"קו הראשון", יחד עם תרופות שמשפיעות על הקולטנים הרלוונטים במוח, ומונעות את התופעה של חוסר שיווי משקל המתרחשת במחלת הים.
"ההערכה היא שאחד מכל ארבעה אנשים שמתחילים את דרכם על כלי שיט יסבלו ממחלת ים כזו או אחרת", מסביר סא"ל יניר. "חלק מהם יתרגלו, אחרים יקבלו טיפול תרופתי מחובש, ויש גם אחוז קטן שזקוק לטיפול יותר אינטנסיבי. בשנים עברו ל-20% ממי שסבלו ממחלת ים לא היה פתרון והם עזבו את התפקיד. היום יש לנו טיפול משולב תרופתית, שמאפשר לסיים את השירות, כך שמספר הנושרים משירות עומד על מקרים בודדים מדי שנה".
.
לפנייה לכתב/ת 
