למען ישראל מדעית ודמוקרטית
תודות לדמוקרטיה שהבטיחו מייסדי המדינה, ישראל היא מעצמה מדעית וטכנולוגית. אך בהיעדר חינוך מספיק לאזרחות ולערכים אוניברסליים, ישראל תאבד מסגולותיה, משום שאין עצמאות מחשבתית בלי דמוקרטיה חזקה
לפני שישים ושלוש שנה ניגשו עשרים וחמישה אנשי רוח, הגות ודת אל הדוכן, וחתמו אחד-אחד על המסמך שבישר על הקמתה של מדינה דמוקרטית ויהודית, היא מדינת ישראל. מה רב מזלנו שהם טרחו להדגיש אז את טיבה הדמוקרטי של המדינה הצעירה, משום שבלעדיו מדינת ישראל לא הייתה הופכת למדינה המשגשגת שהיא כיום.
בזכות החופש שהעניקה לנו הדמוקרטיה, ישראל הצליחה לפתח מדע משובח שהצעיד אותה קדימה להישגים חסרי תקדים. דמוקרטיה ומדע הולכים הרי באותו השביל, ומושתתים על עולם ערכים דומה של עצמאות וחופש.
במדע, כל מדען נהנה מחופש ומעצמאות לקרוא תיגר על המוסכמות ועל התיאוריות השגורות, לבחון את רעיונותיו בניסויים של ממש. אם מספר רב של ניסויים מספק תוצאות שסותרות את התיאוריה הקיימת, הרי שהתיאוריה הנוכחית תוחלף בעדכנית יותר.
כך קרה עם תורת האבולוציה, עם תורת היחסות ועם תורת הקוונטים. כולן החליפו תיאוריות קודמות שנכשלו בהסברת הממצאים שהתקבלו במחקרים מדעיים, על אפם וחמתם של הפרופסורים הותיקים שהתקבעו על תיאוריות שזה מכבר אבד עליהן הכלח. ומה טוב שכך המדע פועל, אחרת לא היו בידינו היום אנטיביוטיקה מתקדמת, לייזרים, מכשירי דימות רפואיים ועוד פריצות דרך טכנולוגיות רבות אחרות.
השיטה המדעית מחייבת את החוקרים להיצמד לסט של עקרונות יסוד: יושרה עצמית, חיפוש מתמיד אחר האמת, נכונות לשמוע ואפילו לחפש בכוח את דעותיו של הצד השני ומעל הכל – המוכנות לשנות את דעתך כאשר אתה מבין שהצד השני צדק אחרי הכל, משום שהמציאות מאששת את טענותיו.
כך צריכה להתנהל גם הדמוקרטיה: במדינה דמוקרטית מוצלחת מבין כל אזרח כי הוא זכאי לחופש לחשוב – אך גם מחויב להקשיב לדברי האחר ולחפש אחר דרך הפעולה הנכונה ביותר. מדינה שמתנהלת כך היא תנאי לממסד מדעי חזק ואיתן, שגם מסוגל לבקר את בעלי השררה.
זה אינו מובן מאליו כלל וכלל: במדינות טוטליטריות החוקרים פועלים לפי רצון הממשלה ומתקשים למצוא אומץ להתנגד ל"מדע" שהשלטון מכתיב מלמעלה. מדינות שאינן מלמדות את האזרחים והחוקרים שלהן את החובה להטיל ספק, עשויות להתקדם רק בטווח הקצר כשהן נסמכות על תיאוריות קיימות. בטווח הארוך הן יתקשו מאוד להמציא מדע חדשני משלהן.
מבחינה זו, המצב בישראל טוב יחסית. מדינתנו הקטנה הוכרזה כדמוקרטית כבר מיום היוולדה, אולי בגלל חוסר היכולת המפורסם של היהודים להגיע להסכמה אחד עם השני. ניתן כמעט לומר כי הדמוקרטיה כפתה את עצמה עלינו, אך בשנים שמאז הכרזת העצמאות אנו טועמים מפירותיה המתוקים: קידמה מדעית, תעשיות היי-טק מפותחות וצבא מודרני ומתקדם.
ובכל זאת, חשוב שלא ננוח על זרי הדפנה בשביעות רצון. גם הדמוקרטיה וגם המדע מבוססים על חינוך שהולם את עולם הערכים שלהם. ללא חינוך לאזרחות ולדמוקרטיה וללא לימוד ברמה של מקצועות מדעיים כמו פיזיקה, מתמטיקה וכימיה, לא נוכל להמשיך להנות מהפירות.
מספר הזכאים לתעודת בגרות הולך וצונח באופן קבוע ופחות ופחות תלמידים זוכים ללמוד את מקצועות הליב"ה שיקנו להם השכלה רחבה ויכולת לפרנס את משפחותיהם. המצב הזה עלול להוביל אותנו לידי אסון.
מדינה שבה רבים מהאזרחים לא יוכלו לקרוא באנגלית או להסביר מדוע החופש הוא ערך חשוב, לא תישאר דמוקרטית לאורך זמן. עם אובדן הדמוקרטיה יעלם גם המדע. זהו יום העצמאות השישים ושלושה למדינת ישראל והמצב עוד הפיך. זה הזמן לשנס מותניים ולשקם את החינוך הממלכתי שלנו, למען ישראל דמוקרטית, חושבת ועצמאית.
רועי צזנה, דוקטורנט לננו-טכנולוגיה בטכניון, חוקר במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל-אביב. בעל הבלוג 'מדע אחר' וכותב בנושאי מדע.
לפנייה לכתב/ת 
