שתף קטע נבחר

מה יש לנו קאן? פסטיבל זקן ומבטיח יותר

אחרי חגיגת האזוטריה אשתקד, הלכו מארגני פסטיבל קאן הקרוב על בטוח, עם הפניית הזרקורים בחזרה ליוצרים מנוסים כמו מאליק ואלמודובר. אלו ישאו על גבם את הצעירים, ובהם גם את יוסף סידר, שישתתף בתחרות עם סרטו "הערת שוליים"

הדרך הכי טובה להתחיל לבחון את פסטיבל קאן ה-64 שייפתח הערב (ד') בריביירה הצרפתית, הוא דווקא לחזור שנה לאחור לטקס הסיום של הפסטיבל הקודם. אולי היה זה ניסיון להפתיע, רצון טוב להיפתח לאיזורי ספר קולנועיים, או סתם רוח שטות, אבל בפרס הגדול אשתקד זכה באופן בלתי צפוי בעליל הסרט "Uncle Boonmee Who Can Recall His Past Lives" התאילנדי. ואם חשבתם ששמו של הסרט ארוך, מה תגידו על זה של הבמאי: אפיחאטפונג וויראסטהאקול.


וויראסטהאקול חוגג בקאן אשתקד (Getty Images imagebank)

 

 

למרות הרוח הגבית שנתנה לו הזכיה בדקל הזהב היוקרתי כל כך, מאז יציאתו לאקרנים בארצות הברית במרס, הכניס הסרט קצת יותר מ-156 אלף דולר - לא ממש ביטוי להכרה של הצופים בחוות הדעת של חבר השופטים המכובד מקאן. אז נכון שמארגני הפסטיבל רוצים לבדל עצמם מהוליווד ולהציג מבט שונה על הקולנוע העולמי, אולם בחירות שכאלה מעידות על ריחוק גדול מדי מהצופים, עד לכדי כמעט זלזול באינטליגנציה והעדפות הקהל, אפילו של אניני הטעם שבתוכו.

 

טוב שנזכרתם לשוב אלינו

כדי להחזיר את עצמם לקרקע, עשו המארגנים מעשה וטענו את חבר השופטים המתחדש שלהם בלא מעט סטאר-פאוור. רוברט דה נירו גוייס כיו"ר הראש ולצידו ימצא כוכבים הוליוודים כאומה ת'ורמן וג'אד לואו. הבמאים אוליבייה אסיאס (צרפת), ג'וני טו (הונג-קונג) ומחמט סלאח הארון (צ'אד), המפיקות נאנסון שי (סין) ומרטינה גוסמאן (ארגנטינה) והסופרת לין אולמן (נורבגיה) אמורים לאזן אותם, אבל רובם התחככו בעצמם לאורך השנים עם הקולנוע המערבי.

 

צפו בטריילר של "חצות בפריז"

 

מעבר לכך, מנסים המארגנים לשדרג את הליינאפ של הסרטים השנה עם פלטפורמה יציבה של במאים ותיקים - מעין קלפים בטוחים, שיגבירו את העניין בתחרות ובאירוע ככלל. הסרט שיוקרן במהלך הערב ויפתח את הפסטיבל הוא "חצות בפריז" של וודי אלן, בהשתתפותם של אוון ווילסון, רייצ'ל מקאדמס ואשת הנשיא סרקוזי, קרלה ברוני. למרות שאלן בן ה-75 לא משתתף בתחרות, הוא ללא ספק מעיד על הלך הרוח שלה - ללכת על שמות מוכרים יותר.

 

מאליק ופיט עושים את זה ב"עץ החיים"

 

מי שכן משתתפים בתחרות ויוצרים ציפייה גדולה בכל העולם הם טרנס מאליק ופדרו אלמודובר, שחוזרים עם סרטים חדשים ומסקרנים במיוחד. מאליק האמריקני (68), שאינו מרבה ליצור סרטים, השלים את הפרויקט המסקרן שלו "עץ החיים", בכיכובו של בראד פיט, שיוקרן לראשונה בפסטיבל. אלמודובר הספרדי (62) מנסה לחזור לעצמו עם פיצ'ר שני בחמש השנים האחרונות "The Skin I Live In". הפעם גם הוא הולך על בטוח בליהוק אנטוניו בנדרס כמנתח פלסטי.  

 

טיזר ראשון ל"The Skin I Live In"

 

גם אקי קאוריסמקי הפיני התעורר משנת החורף הארוכה שלו ושב לפסטיבל עם "La Havre" - סרטו השני בשפה הצרפתית והראשון מאז 2006. לין ראמזי הסקוטית, שנעלמה לנו אחרי "Morvern Callar" המדכדך, חוזרת גם היא עם "We Need to Talk About Kevin" - סרטה הראשון מאז 2002.

 

נני מורטי האיטלקי, שב גם הוא עם סרט ראשון מאז "התנין" מ-2006, במהלכו השניא את עצמו על סילביו ברלוסקוני. האחים דארדן הבלגים, שמשניאים את עצמם על רבים - כולל צופיהם - עם סרטיהם הריאליסטים הקשים, יקרינו בקאן את "The Kid with a Bike" שאמור להיות עוד סרט מהסוג הזה.

 

יוצרים מקאן

ואם מדברים על במאים ותיקים, יש למארגנים ייצוג מקומי עם אלן קבלייה, שבגיל 79 החליט ללחוץ על הדוושה ומציג בפסטיבל את "Pater" - סרטו השני בשנתיים האחרונות (מתוך תשעה בסך הכל מאז 1962).

 

את תעשיית הקולנוע המקומית ייצגו גם יוצרים צעירים קצת יותר, כמו ברטראן בונלו בן ה-42 שיציג את "House of Tolerance" וראדו מיכאילנו הרומני-צרפתי-יהודי,

שנישא על גלי הצלחת הקונצרט, ומציע הפעם את "The Source". מישל חזניביצ'יוס שינה כיוון מסדרת "OSS 117", המתארת את עלילותיו של המקביל הפרנסאווי של ג'יימס בונד, ויצר הפעם סרט עם שם מחייב "האמן". מייוואן בת ה-36 תבליח עם "Poliss".

 

למרות שגם בגילם המבוגר, הבמאים המנוסים והמוכרים אמורים לשאת את הפסטיבל על גבם, יש לצדם כמה יוצרים מבטיחים שמציגים סרטים חדשים, חלק סרטי ביכורים. כך למשל במקרה של מרקוס שליינצר האוסטרי (35), שאחרי עבודה עם מיכאל הנקה כמלהק, יצר את "מיכאל" שנכנס לתחרות. הסופרת האוסטרלית ג'וליה לי החליטה להתנסות בבימוי וגייסה את אמילי בראונינג כנערה פתיינית ב"Sleeping Beauty", שם תחשף השחקנית אף יותר מב"סאקר פאנץ'".

 

בראונינג בטריילר של "Sleeping Beauty"

 

ההחשפות של בראונינג לא צפויה לזעזע את הצופים בקאן, גם לא את האנינים שמביניהם, אולם מי שמאיים לעשות זאת לקהל כמו תמיד הוא לארס פון טרייר, שאחרי שהימם את המבקרים עם "אנטי-כרייסט" לפני שנתיים, מציג את "מלנכוליה". שמו של הגאון הדני הוא תמיד בגדר אזהרת צפייה, ואת הסרט, בכיכובה של קירסטן דאנסט, הוא מנצל לטובת אזהרה מסוף העולם הקרב. המארגנים בכל מקרה ישמחו לקצת פרובוקציות בטעם רע. זה טוב להייפ הכללי של המאורע. 

 

גוסלינג מהיר ועצבני ב"Drive"

 

בן ארצו של פון טרייר, ניקולס ווינדינג רפן ("Fear X", "Pusher"), אולי לא מרתיע את הצופים, אבל הוא בהחלט מטלטל אותם בסרטיו האפלים וכך אמור לעשות גם עם "Drive" בכיכובו של ראיין גוסלינג. כדאי לשים לב גם לפאולו סורנטינו האיטלקי, שגייס את שון פן ופרנסס מקדורמנד לטובת הדרמה ההזויה "This Must Be the Place", המלווה את חיפושו של רוקיסט מעורער אחר הנאצי שעינה את אביו במהלך מלחמת העולם השניה. 

 

"This Must Be The Place". דרמה הזויה

 

המזרח הרחוק

תופעה די מפתיעה, ואפשר גם לייחס אותה להצלחה של "Uncle Bonamee" ו"על אלוהים ואנשים" (של קסבייה בובואה) אשתקד, היא החזרה מהפתיחות הגדולה למזרח. בתחרות ישתתפו רק שני יוצרים מזרח אסיאתיים נעמי קוואסה (עם "Hanezu") וטקאשי מייאקה ("Hara-Kiri: Death of a Samurai") - שניהם אגב יפנים.

 

ובכל הנוגע למזרח הקרוב, והפלרטוט עם עמי ערב, הפעם מסתפקים המארגנים בסרטו של נורי בילגה סיילאן הטורקי "Once Upon a Time in Anatolia". זה מוזר במיוחד בהתחשב בטלטלה שעובר המזרח התיכון, שכן הסברה אומרת שההפיכה בתאילנד לפני שנה תרמה לזכיית וויראסטהאקול בדקל הזהב.

 

ובכל זאת, הנגיעה בחומרים הנפיצים הללו יעשו במהלך סדרת ההקרנות המיוחדת. הפרויקט התיעודי "18 Days" שמשלב קטעים של יוצאי הפיכת מצרים, ינסה לספר את סיפורה של המהפכה. מוראד בן-שייח' ינסה עשה זאת בגזרה התוניסאית עם "No More Fear".

 

אנחנו הישראלים בכל מקרה, לא מקופחים. "הערת שוליים" סרטו החדש והמרענן של יוסף סידר

התקבל לתחרות וכשהוא נשען על הופעותיהם המזהירות של שלמה בראבא וליאור אשכנזי ומתובל גם בקצת פלפול תנ"כי, ולכן אפשר לפתח ציפיות לגבי סיכוייו. סידר, בן 42 בסך הכל, אמנם נמנה על הדור הצעיר של הבמאים בפסטיבל, אך כבר עשה לעצמו שם בינלאומי עם "בופור" ויכול לעשות קצת רעש נוסף, גם עם סרטו החדש.

 

ייצוג מכובד יש לישראל גם במסגרת ה"Cinéfoundation" לסרטי סטודנטים קצרים. ענת קוסטי מבצלאל תציג את "בפתח ביתי" ומעיין ריפ מאוניברסיטת תל אביב, תציג את "על מרתה לעוף". סרטה של הגר בן אשר "הנותנת" יוקרן במהלך שבוע המבקרים.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דה נירו מגיע לקאן. הפעם על תקן שופט
צילום: AP
לאתר ההטבות
מומלצים