הומור טוב יכול לעזור לך גם בתחום הסקס
אם תלמדו בעל פה אלף בדיחות, זה לא יהפוך אתכם לבעלי חוש הומור. אבל אנשים אינטליגנטיים יודעים להשתמש בהומור כדי לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון. לצחוק כל הדרך למיטה - ההבדלים בין גברים לנשים
הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים
בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
על פי תיאוריית האינדיקטורים המנטליים, יצירתיות, יכולת אמנותית, כישרון מוזיקלי, שפה וגם הומור נוצרו, לפחות בחלקן, כדי להדגיש עד כמה חכם אדם מסוים. אנשים יצירתיים וגם בעלי חוש הומור משובח נתפשים כאינטליגנטיים יותר, ואינטליגנציה באופן כללי היא תכונה אבולוציונית חשובה בבחירת בני זוג, במיוחד עבור הנשים. למשל, אינטליגנציה בחברות שמהן התפתחנו, ובחברות ציידים-לקטים כיום, מתבטאת ביכולת ציד טובה. בחברה המודרנית אינטליגנציה לרוב מִתרגמת לקריירה מצליחה, שמובילה להכנסה גבוהה ולמעמד גבוה, אולי התכונה החשובה ביותר עבור נשים שבוחרות בן זוג (מעידה על יכולתו של הגבר לתמוך באשה ובילדיהם העתידיים). האינדיקטורים המנטליים האלה מהווים סממן טוב לאינטליגנציה, מכיוון שקשה מאוד לזייף אותם. בעקיפין הם עשויים גם להעיד שלאותו אדם יש גם גנים טובים.
גברים לרוב טובים יותר ברוב האמנויות
האינדיקטורים האלה חשובים לשני המינים, אבל לא בהכרח בצורה שווה, מה שצפוי בגלל הברירה המינית. מכיוון שיש א-סימטריה בהשקעה ההורית בין גברים ונשים, נשים בררניות יותר בבחירת בני זוג, ולכן אנחנו מצפים שגברים יהיו אלו שינסו להרשים נשים על ידי הצגת יכולות כאלה, ושבאופן כללי האבולוציה תעצב אותם כך שהם גם יהיו יותר טובים, בממוצע, ברוב התכונות האלה. מהצד השני, נצפה שנשים יהיו טובות בלהבחין מי מהגברים מחזיק ביכולת מסוימת שגבוהה מהממוצע. זוהי למעשה דוגמה קלאסית לתהליך קו-אבולוציוני בין גברים ונשים. מחקרים שונים מראים שיש, למשל, הרבה יותר גברים מנשים בתחומי אמנות רבים, וגברים לרוב טובים יותר ברוב האמנויות, משהו שקיים לאורך ההיסטוריה האנושית ובתרבויות רבות וקשה לייחס אותו רק לאפלייה ולהדרה של נשים, שבוודאי היתה חלק ממהסבר להבדלים האלה בעבר.
שנית, הומור מהווה מרכיב חשוב בבחירת בני זוג, בעיקר עבור נשים. מחקרים מאששים את ההשערה הזו ומראים שיש הבדלים מהותיים בצורה שגברים ונשים תופשים הומור ובחשיבות שהם מקנים לו בבחירת בני זוג, ובצורה שתואמת בדיוק את הניבויים של הברירה המינית ותיאוריית האינדיקטורים המנטליים. קודם כל, נשים שמות דגש גדול יותר על הומור כשהן בוחרות בן זוג. מחקרים שונים מוצאים באופן עקבי שהומור הוא אחת משלוש התכונות החשובות ביותר שנשים מחפשות בבן זוג פוטנציאלי, בעוד שאצל גברים זה נמצא הרבה יותר נמוך (סטטוס ונאמנות משלימים את השלוש). באתרי הכרויות אפשר לראות את ההבדל הזה בצורה בולטת: נשים מדגישות פי שניים יותר מגברים את זה שהן רוצות בן זוג עם חוש הומור. בנוסף, כששואלים גברים ונשים למה הם בדיוק מתכוונים כשהם אומרים שהם מעוניינים בבן זוג עם חוש הומור, מתגלים הבדלים בולטים בין המינים: נשים מחפשות גבר שיצחיק אותן בעוד גברים מחפשים מישהי שתצחק מחוש ההומור שלהם. מחקרים אחרים מראים שנשים צוחקות יותר מגברים באופן כללי, ובמיוחד כשגברים נמצאים בסביבה, או בתגובה לדברים שגברים אומרים. כלומר, נשים מעדיפות להיות יותר בצד “המקבל” של ההומור, אילו גברים מעדיפים להיות בצד “הנותן”, או היוצר.
מטרת המחקר שלי היתה להרחיב את הממצאים האלה ולבדוק כמה השערות ספציפיות שנוגעות להבדלים בין המינים בנוגע להומור כאינדיקטור מנטלי ושלא נבדקו בעבר. 1. האם באמת יש קשר בין הומור לאינטליגנציה? 2. אם חוש הומור אכן חשוב יותר לנשים בבחירת בני זוג, נצפה שבממוצע יכולת הפקת ההומור תהיה גבוהה יותר אצל הגברים, האם זה באמת כך?. 3. האם חוש הומור מוצלח יתורגם להצלחה אצל בני הזוג השני, במיוחד עבור גברים?
תיאור המחקר:
המחקר כלל 400 סטודנטים, 200 גברים ו-200 נשים, בגיל ממוצע 21. סטודנטים הם קהל יעד אידיאלי למחקרים מהסוג הזה, מכיוון שבגיל הזה ההורמונים משתוללים והסטודנטים בשיא אונם המיני. בנוסף, התחרות התוך מינית והבין מינית על בני זוג חריפה מאוד.
גם בדיקת הצלחה רבייתית בעולם המודרני היא משימה לא פשוטה. לספור כמה ילדים יש לכל אדם זה מדד טוב בחברות של ציידים-לקטים, אבל לא בחברה מודרנית. מה שמקובל לבדוק במחקרים מהסוג הזה אלו הם שאלות שונות שקשורת להתנהגות מינית בפועל ולעמדות כלפי מיניות. יש כמה שאלונים שנמצאים בשימוש, והשתמשתי באחד בולט כזה. בעזרת ניתוחים סטטיסטיים שונים יצרתי שני מדדים או סולמות. אחד, התנהגות מינית בפועל. המדד הזה כלל שאלות לגבי הגיל בו קיים הנבדק יחסי מין לראשונה, כמה פעמים קיים יחסי מין בחודש האחרון, כמה פרטנרים מיניים היו לו בשנה האחרונה ובכל החיים, וכמה פעמים הם קיימו יחסי מין מזדמנים (פעם אחת בלבד עם אותו פרטנר). המדד השני בדק עמדות לגבי קיום יחסי מין מזדמנים. המדד הזה כלל שאלות כמו: האם זה בסדר לקיים יחסי מין בלי אהבה? מה הסיכויים שהנבדק יקיים יחסי מין מזדמנים? כמה פרטנרים מיניים הם חושבים יהיו להם בחמש השנים הבאות? וכו’.
תוצאות:
רוב הכותרות שאנשים נתנו לא היו מצחיקות במיוחד, אבל נראה שהמדד הפריד בצורה טובה בין אלו שיש להם חוש הומור לאלו שלא. בהתאם להשערה שלנו, היו הבדלים ניכרים למדי בין גברים לנשים ביכולת ליצור הומור. גברים יצרו יותר כותרות בממוצע, והכותרות שלהם היו גם מצחיקות יותר. אפשר להסביר את זה בשתי דרכים משלימות: גברים מצחיקים יותר בממוצע וגם מתאמצים יותר להצחיק.
מה זה השטויות האלה, אין נשים מצחיקות? עדי אשכנזי ומיה דגן (צילום: ענת מוסברג)
כמובן, חשוב לזכור שההבדלים היו בממוצע. זה לא אומר שנשים לא מצחיקות בכלל, או שאין נשים מצחיקות. למעשה, יש הרבה נשים מצחיקות שכתבו כותרות מצחיקות מאוד, אבל בממוצע גברים הצחיקו יותר. חשוב גם להזכיר שבדקנו רק הבט אחד של יצירת הומור, וייתכן מאוד שבבדיקות אחרות נשים היו מצליחות יותר, ועדיין, ההבדלים בבדיקה שלנו היו מובהקים ועקביים.
השלב הבא היה לבחון את הקשר בין הומור לאינטליגציה. די כצפוי מצאנו קשר חזק למדי בין יצירת הומור לשני מבחני האינטליגנציה. הקשרים האלה היו קצת יותר חזקים עבור הגברים, אבל לא בצורה משמעותית. מה שגם היה צפוי היה שהקשר בין הומור לאינטליגנציה המילולית היה חזק יותר מאשר לאינטליגנציה המופשטת.
גם כן כצפוי, גברים הביעו רצון חזק יותר ליחסים מזדמנים, משהו שיש לו בסיס אבולוציוני מוצק (נשים ייטו להימנע מיחסי מין עם זרים מזדמנים, מפני שיש סיכוי גבוה שהגבר לא יהיה נאמן, ופוטנציאלית ילד שייוולד מיחסים כאלו יהיה חסר תמיכה הורית גברית. גברים ונשים התחילו לקיים יחסי מין בערך באותו גיל (בין 16 ל-17), והיתה שונות גדולה יותר בין מספר הפרטנרים המיניים של הגברים. זה גם דבר צפוי שנמצא במחקרים אחרים. יש גברים שמקיימים יחסים עם עשרות ואפילו מאות נשים, בעוד אחרים לא יכולים למצוא אפילו פרטנרית אחת למין, בעוד אצל נשים יש מספר יציב של פרטנרים מיניים, בעיקר מפני שזה תלוי רק בהן.
נשים מצחיקות נהנות מאותן יתרונות שההומור מעניק לגברים
עכשיו, לשאלה המעניינת בדבר הקשר בין הומור, אינטליגנציה ורבייה. ראשית, אנשים עם חוש הומור היו בעלי מספר פרטנרים מיניים רב יותר, עשו יותר סקס, התחילו לקיים יחסי מין בגיל מוקדם יותר וכו’. שנית, מודל שבדק קשר סיבתי על פי תיאוריית האינדיקטורים המנטליים מצא שאכן, הומור היה גורם מתווך או אינדיקטור לאינטליגנציה שמִתרגם להתנהגות מינית. מה שמעניין בהקשר הזה הוא שזה היה נכון גם לגברים וגם לנשים. כלומר - נשים מצחיקות נהנות מאותן יתרונות שההומור מעניק לגברים בנוגע לסקס. עם זאת, מכיוון שגברים בכל זאת היו מצחיקים יותר בממוצע, והמוטיבציה של גברים להצחיק גדולה יותר מכיוון שנשים בררניות יותר בבחירת בן זוג, נראה שהשימוש בהומור למשוך בני זוג וכדי להשיג פרטנרים מיניים צפוי להיות נפוץ יותר אצל הגברים. נשים פשוט לא צריכות כל כך להרשים גברים על ידי הומור.
- גיל גרינגרוז הוא פסיכולוג אבולוציוני מאוניברסיטת ניו מקסיקו ובעל הבלוג הומו סאפיינס
לפנייה לכתב/ת 
