מתי דאגה של אמא הופכת להפרעת חרדה?

אמהות דואגות לילדיהן בכל שלב בחייהן. זה מתחיל בהריון ובלידה וממשיך בבדיקה הרפואית הראשונה של היילוד, בעלייתו לכיתה א', בגיוסו לצה"ל וכלה בשלבים המאוחרים יותר בחייו.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

רמת הדאגה משתנה כמובן מאישה לאישה, ולרוב היא אינה משפיעה על חיי היומיום של הילד ועל המרחב המשפחתי באופן קיצוני, אבל במקרים חריגים הדאגה האימהית עלולה להתפתח להפרעות חרדה חמורות המשפיעות על המסגרת המשפחתית, על הקשר בין האם לילד ועל דפוסי ההתנהגות שהוא מאמץ בעצמו.

כיצד מתבטאת חרדת אם?

חרדה כללית: דאגנות יתר שאינה מותאמת לילד, בדפוס ראייה שלילית תמיד ובפסימיות המתעלמת מאפשרויות חיוביות הטמונות בעתיד. אף על פי שהסבירות שיקרה משהו רע נמוכה מאוד, האמא עדיין תאמין תמיד שהסכנה האורבת לילד מוחשית.

החרדה הופכת לפתולוגית לא רק סביב בריאותו של הילד אלא גם סביב הישגיו, התפתחותו ויכולותיו החברתיות.

חרדה כפייתית: דאגה חמורה של האם יכולה להפוך לחרדה הכוללת מחשבות טורדניות שליליות ובלתי פוסקות על תפקודה כאם, על בריאות הילד, על זיהומים או מפגעים סביבתיים ועוד.

במקרה כזה, למשל, האם לא תאפשר לאף אחד לגעת בתינוק, תרחץ את תינוקה לעתים קרובות או תאסור כניסה לביתה בנעליים או ללא טקס "טיהור". דוגמה נוספת היא אמא המונעת מהילד לצאת מהבית וליצור קשר עם ילדים אחרים - דרישה המהווה פתח לקשיים חברתיים בעתיד.

התקפי פאניקה ופוביות: חרדת האם יכולה לבוא לידי ביטוי גם בהתקפי "פאניקה" - התקפי חרדה פיזיים ורגשיים חזקים ופתאומיים היכולים להגיע עד כדי שיתוק או חוסר אונים ולהימנעות מוחלטת ממצבים דומים. למשל, אם חרדה הסובלת מפוביה מזריקות עלולה למנוע מילדה חיסונים חשובים, ובכך לסכן את בריאותו. 

קווי האישיות החרדתיים האלו יוצרים בסופו של דבר מתח ומצוקה אצל הילד, פחד מפני הסביבה והעולם החיצוני ומגבילים את התפתחותו.

מתי החרדה מחייבת טיפול?

כאשר החרדה והמצוקה של האם פוגעות בתפקוד התקין שלה, היא יכולה לגרום לפגיעה משנית בהתפתחות הילד ובתפקודו היומיומי, וכן בתפקוד המשפחה כמסגרת נורמלית ומטפחת.

לדוגמה, אם החרדה מכך שילדה יידבק במחלות ומשאירה אותו בבית במשך ימים רבים במהלך החורף מונעת ממנו אינטראקציות חברתיות ומחזקת אצלו תחושת חוסר ביטחון בכל הנוגע להתמודדותו עם העולם החיצוני. דפוס התנהגות זה עלול ללוות את הילד לאורך כל חייו הבוגרים.

דרכי טיפול אפשריות

1. אווירה חיובית: במקרים קלים יותר של חרדת אם מומלץ להימנע משיח שלילי בעל אופי חרדתי, וכדאי להקפיד בסביבת המשפחה על אווירה חיובית, ולמשל לא לרוץ לרופא בכל פעם שמסתמנת בעיה בריאותית קלה אצל הילד. יש לשדר לילד תחושת ביטחון ושליטה במצב גם כשמרגישים מעט לא טוב.

2. התערבות פסיכולוגית: לכל הורה השפעה ייחודית על ילדו ותרומתו להתפתחותו הרגשית, החברתית והשכלית היא קריטית. במרכזי הטיפול המתאימים בבתי החולים ניתן לקבל שירות פסיכולוגי דיאדי (הורה-תינוק) לצורך זיהוי מצוקת חרדה אצל האם ובכך לסייע בשבירת דפוסים שהשתרשו במסגרת המשפחתית.

כמו כן, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי קצר טווח בעל אופי קוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בחרדה אצל האמא.

3. טיפול תרופתי: במצבים שבהם ישנה חרדה כללית מוגזמת, פוביות, חשיבה טורדנית, התנהגות כפייתית והתקפי פאניקה קשים מומלץ לפנות לרופא ולהסתייע בטיפול תרופתי נוגד דיכאון וחרדה, כגון ציפרלקס וסרוקסט המשמשות לטיפול בחרדות ומשפיעות על רמת הסרוטונין במוח. הסרוטונין משפיע על ויסות חרדה, על רגשות ועל מצב רוח חיובי.

• הכותב הוא מנהל המחלקה לפסיכיאטריה אמבולטורית והמרכז לבריאות הנפש של האישה, המרכז הרפואי תל אביב.