הפיינליסטים

ציפי אבידן, מורה לחינוך מיוחד

לציפי אבידן (50), מורה לחינוך מיוחד בבית-הספר "בכר" באבן-יהודה, יש שישה ילדים משלה, אבל זה לא מפריע לה להתמסר לעבודה עם תלמידים לקויי הלמידה וגם להתנדב בקהילה. "השנה הצלחתי להשיג תרומה מחשב לכל תלמיד בכיתה שלי", היא מספרת. "הילדים מאושרים,וגאים במיוחד כשילדים מכיתות אחרות באים ומבקשים מהם להשתמש במחשב וללמד אותם כל מיני דברים".

ציפי אבידן (צילומים: אביגיל עוזי)

מה משך אותך להוראה?

"מגיל צעיר ידעתי שאהיה מורה. גדלתי על ההוראה – גם אמא שלי הייתה מורה לחינוך מיוחד".

בזכות מה את מורה טובה?

"בזכות זה שהמקצוע שלי הוא גם התחביב שלי. אני משתדלת, אוהבת את הילדים ורוצה שיהיה להם כיף".

מה החזון שלך?

"שהעבודה תהיה מלב אל לב, ושכיתת החינוך המיוחד תוביל בבית-הספר. שהילדים האלה יהיו מרכזיים ומשמעותיים".

ספרי חוויה מרגשת מעבודתך. 

"אחת התלמידות שלי, ילדת פנימייה, תמיד אמרה שבחיים לא תהייה לה בת מצווה בגלל המצב הכלכלי בבית. אז החלטנו להפתיע אותה: אספנו תרומות, התגייסנו, בישלנו ועשינו לה בת מצווה שלא הייתה מביישת שום אירוע מפואר. היא לא שוכחת את זה ואנחנו בקשר עד היום".

מה תרם לך המקצוע?

"העצמה אישית. הודות להוראה התקדמתי בהרבה תחומים, למשל במחשבים, ואני הולכת לעשות תואר שני במחשבים".

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"מורים שעובדים מהלב ומהנשמה, בלי להסתכל על השעון, ובאמת אכפת להם שהילדים יתקדמו רגשית ולימודית".

מונא פלאח-חמוד, מורה לעברית  

כשמונא פלאח-חמוד (39) הייתה בחטיבת הביניים היא חוותה טראומה גדולה, שעיצבה את חייה. "הייתי הדרוזית הראשונה שהתקבלה לבית-הספר שבו לומדת האליטה החיפאית", היא נזכרת, "ולאחרים היה מאד קשה לקבל אותי. לא ידעו איך לאכול את הנוכחות שלי. אפילו המחנכת התעללה בי.עברתי שלוש שנים של זוועה".

הטראומה הזאת למונא לרצות להיות מורה. "רציתי להעניק אהבה לאחרים ולקבל אותה בחזרה", היא מסבירה. את האהבה הזאת היא מעניקה כיום לתלמידיה בבית-הספר מקיף א' מג'אר שבו היא מלמדת ספרות, הבעה, לשון, הבנת הנקרא ותנ"ך. בבית-הספר לומדים תלמידים דרוזים, נוצרים, מוסלמים ובדואים, ומונא מחנכת את כולם להומאניות ולסובלנות. "אני מספרת לתלמידים את הסיפור שלי, כדי להראות להם שלמרות הקשיים אפשר להתקדם".

מונא פלאח-חמוד

מה משך אותך להוראה?

"במקצוע הזה אתה לא רק משפיע ומעצב אחרים - התלמידים גם מעצבים ומשפיעים עליך".

בזכות מה את מורה טובה?

"בזכות האמונה שכל תלמיד יכול. אני לא מוכנה לוותר, וחשוב לי לתת הזדמנות. אם אחד מתלמידי ייפול, אהיה שם כדי להחזיק את ידו ולמשוך אותו כלפי מעלה".

מה החזון שלך?

"תלמידים שבעתיד יהיו אנשים סובלניים וסבלניים, המקבלים את השונה, מצליחים, אכפתניקים, יצירתיים, תורמים לחברה ולמדינה".

ספרי חוויה מרגשת מעבודתך.

"אחת הכיתות התעקשה שדווקא אני אלמד בה, אבל המערכת כבר נקבעה והמורים שובצו לכיתות, ואני לא הבנתי את פשר ההתעקשות.לבסוף הסתבר שבכיתה יש כמה תלמידים יתומים מאמא שחיפשו דמות אימהית שתכיל ותבין אותם. מנהל בית-הספר אמר שלא יוכלו לשלם לי תמורה מלאה על לימוד הכיתה – ולמרות זאת ישר הסכמתי".

מה תרם לך המקצוע?

"בזכותו אני אדם טוב, שמח ואוהב יותר".

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"ככל שנחנך יותר לערכים הומאניים וחברתיים, כך ניצור בני אדם טובים יותר ותלמידים מוצלחים שרוצים לתרום".

אתי יצחק, מורה לביולוגיה וסגנית מנהל 

הטרנד הירוק לא פוסח גם על בתי-הספר ואתי יצחק (37), האחראית על תחום המדעים והאמנויות בתיכון הרב-תחומי ע"ש זינמן בדימונה, לקחה את הכיוון האקולוגי צעד אחד קדימה. בזכות מעשיה ויוזמותיה, בית-הספר שבו היא מלמדת קיבל השנה הסמכה לבית-ספר ירוק.

"אנחנו עושים שימוש מושכל במשאבים", היא מתגאה. "הורדנו את צריכת החשמל והנייר בבית-הספר בצורה משמעותית, ואנחנו גם ממחזרים סוללות ותורמים דיסקים, מפעילים דוכני הסברה בנושא הסביבה ואפילו אימצנו נחל, אותו אנחנו מנקים מפסולת".

אתי יצחק

מה משך אותך להוראה?

"מאז שהייתי ילדה רציתי להיות מורה. זה היה הייעוד שלי. אולי סגרתי מעגל בשביל אמא שלי, שרצתה להיות מורה ולא מימשה זאת".

בזכות מה את מורה טובה?

"בזכות מסירות, השקעה, עבודה קשה, ערכים, אחריות".

מה החזון שלך?

"מאה אחוז הצלחה בבגרויות ואפס אחוז נשירה.חשוב לי שהילדים לא יפלטו לרחוב".

ספרי חוויה מרגשת מעבודתך.

"כשיצאתי לחופשת לידה קיבלתי טלפון מתלמידה שביקשה ממני לתת לה מכתב המלצה, כי היא רוצה להתקבל לבית-ספר מקצועי.ניסתי להניא אותה מהצעד הזה אבל לא הצלחתי. כתבתי לה את המכתב וכאב לי הלב. כשחזרתי ללמד הצלחתי להחזיר אותה אלינו, והיא עשתה בגרות בשנה אחת. היום היא לומדת באוניברסיטה".

מה תרם לך המקצוע?

"סיפוק אדיר עם תסכולים. לא הכל ורוד. ההוראה גם חיזקה את הביטחון העצמי שלי. גיליתי שאני מצחיקה. אני מרגישה כל יום שאלוהים נתן לי אפשרות לעשות מעשים טובים".

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"משאבים זה תמיד טוב, וגם מורים שמאמינים שהשמים הם הגבול".

צחי זיסו, מורה ללימודי ארץ ישראל ומחנך 

אחרי השירות הצבאי יצא צחי זיסו לארה"ב, שם עבד כשליח במחנות נוער יהודי. "שם נוצרה בי ההכרה שאני רוצה לעסוק בחינוך", הוא נזכר. כיום זיסו (44) מלמד לימודי ארץ ישראל, גיאוגרפיה ותנ"ך בתיכון מקיף רב-תחומי רמות בבאר-שבע.הוא מחנך את תלמידיו לאהבת הארץ ולנתינה לחברה ולמדינה. במסגרת זו הוא יוזם פרויקטים מיוחדים כמו "מסעבגרות" שבמסגרתו יוצאים התלמידים לטיול ארוך בארץ, וחוג "סיירות והישרדות" שמונע נשירת ילדים מתקשים.

צחי זיסו

מה משך אותך להוראה?

"הקשר המדהים עם נערים ונערות בגיל ההתבגרות, היכולת להגיע אליהם ולהשפיע עליהם".

בזכות מה אתה מורה טוב?

"בזכות הרצון והיכולת להכיל. צריך לדעת להכיל את ההתנהגויות והמניירות של בני נוער. ברגע שאתה מצליח לבודד את הפוזות ולהניח אותן בצד, אתה מצליח להתחבר אליהם, להבין מה קורה, לכוון ולהשפיע".

מה החזון שלך?

"להמשיך ולעודד את התלמידים לחשוב ולעסוק בדילמות, ולטפח את החיבור שלהם לעם ולארץ".

ספר חוויה מרגשת מעבודתך.

"לפני פסח סיירתי עם התלמידים בהר הרצל. ראינו שם חיילים שמתכוננים לטקס יום העצמאות. פתאום ניגש אלי קצין שריון ואמר שלום. לא זיהיתי אותו. הוא אמר: 'אתה לא יודע איך השפעת עלי ושינית לי את החיים'. התברר שהוא היה תלמיד שלי בכיתה ח', ילד קצת נמוך ושמנמן ולא כל-כך אהוד על החבר'ה. החלטתי לטפח אותו וצירפתי אותו לחבר'ה של י"ב כשיצאו לצלם סרט. הוא סיפר לי שהחוויה הזו השפיעה עליו מאוד. 'אתה לא מבין מה זה עשה לי', אמר. זה מאוד ריגש אותי".

מה תרם לך המקצוע?

"הרגשה טובה".

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"לאתר אנשים שיהיו בני אדם ולהכשיר אותם להוראה".

עומר ויסבלום, מורה למתמטיקה ומחנך  

כשעומר ויסבלום (34) מדבר בעיניים על לימודי המתמטיקה ועל חינוך לערכים עיניו בורקות וקולו נרגש. המחשבה הראשונה שחולפת בראשך היא שאם נשכפל אותו, יש סיכוי טוב שההישגים של תלמידי ישראל במתמטיקה ישתפרו פלאים.

"חשוב לי להרחיב את דעתם של התלמידים במתמטיקה מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה", אומר ויסבלום, המלמד מתמטיקה ומחנך בתיכון בליך ברמת-גן. "אני מלמד מתמטיקה שהיא לא טכנית, אני יותר מלמד אסטרטגיות לפתרון בעיות. בנוסף, פעם בשנה אני מרצה בפני ההורים וקהל רחב יותר, וכך אוסף כספים למטרות חברתיות. השנה למשל אספנו כסף לילד שרצה לצאת למסע לפולין ולא יכול היה לממן את הנסיעה".

עומר ויסבלום

מה משך אותך להוראה?

"חלמתי להיות מורה בצעירותי והגשמתי את החלום שלי. היו לי שתי מחנכות שהשפיעו עלי בצורה משמעותית, והבנתי שגם אני רוצה להשפיע".

בזכות מה אתה מורה טוב?

"בזכות זה שאני מורה מאוד חדשני וטכנולוגי. אני משלב מעבדות חקר במתמטיקה ועושה הרבה שיעורי העשרה".

מה החזון שלך?

"מבחינת מתמטיקה הייתי רוצה לקרב יותר ילדים לרמות הגבוהות. אני רוצה גם שיהיו הרבה יותר שעות שיוקדשו לחינוך לערכים".

ספר חוויה אישית מרגשת מעבודתך.

"לפני כמה שנים דחפתי קדימה את אחד התלמידים, שהגיע ממשפחה חמה וטובה אך לא משכילה, כזו שלא יכלה לתת לו מעוף קדימה לאן לצמוח. עודדתי אותו לשאוף למצוינות, וביום האחרון ללימודים הוא כתב לי מכתב שבו אמר שמלבד ההורים שלו, אני האדם הכי משמעותי בחייו. כיום הוא לומד כלכלה ומנהל עסקים".

מה תרם לך המקצוע?

"סיפוק אישי אדיר, תוכן ומשמעות לחיים".

מה ייקח את מערכת החינוך קדימה?

"יותר משאבים, וגם לעודד לאנשים להגיע להוראה מבחירה. אני רוצה לראות מורים שמגיעים עם חזון פנימי, אהבה לתלמידים ורצון לתרום לנוער".