אני מצליח ועשיר? כנראה אלוהים בחר בי
מצוות ומעשים טובים? הקלוויניסטים הנוצרים דווקא סברו שצבירת כסף בעולם הזה מצביעה על סיכוי לעתיד טוב בעולם הבא. וכשהעושר והאמונה מתערבבים - הדרך אל הקפיטליזם בלתי נמנעת. על הקשר שבין דת לכסף מזווית שלא הכרתם
הקשר בין דת לכסף יגידו רבים, הוא קשר הדוק. מפלגות דתיות. אינטרסים כלכליים. מימון בחורי ישיבה שאינם עובדים. כל אלה הן שאלות שקשורות בוודאי לכלכלה וקשורות לפוליטיקה הארצית, והן חשובות מאוד. אבל בטור הזה אני רוצה לקחת אתכם למקומות אחרים לגמרי. לנצרות של המאה ה-16 ולמקורות הקפיטליזם כשיטה כלכלית. לא לבחורי ישיבה, אלא לעמלנים סופר דתיים מהזרם הקלוויניסטי בנצרות.
אצלם, כך יטען הסוציולוג המפורסם מקס ובר, ניתן למצוא את מקורותיה העמוקים של השיטה הכלכלית שבתוכה אנחנו חיים במאות השנים האחרונות. ואם רוצים להגיע לשורשי הקפיטליזם של הקלויניסטיים צריך להתחיל במבוא היסטורי קצר. קצר, כי הטור הזה הוא לא טור היסטורי. כאן נסתפק בגרסת הקומיקס ומי שירצה להעמיק, מוזמן.
קנה את גן העדן שלך
הסיפור שלנו, ככה נספר אותו, מתחיל במסורת קתולית (הזרם המרכזי בכנסיה המערבית ששלט באירופה למין נפילת האימפריה הרומית ועד לתחילת המאה ה-16) של הזכיה בגן עדן. כאמור, המטרה כאן היא לא שיעור בנצרות ואני בוודאי לא המורה המתאים לכך, אבל בשלב מסוים בסופם של ימי הביניים החלה הכנסיה למכור לאנשים בכסף שטרות לכפרה. השטרות האלה נקראו אינדוליגנציות. כלומר, כתבי כפרה או מחילה.
הרעיון היה כזה. חטאת! אין בעיה, קנה מהכומר שטר מיוחד. שלם בכסף מלא, והכנסיה מאשרת לך מחילה וסליחה על ידי אלוהים. ניצלת מהגיהנום. הנה, השורשים של השורשים של השיטה הקפיטליסטית מתחילות בגאולה תמורת כסף.
איש אחד לא אהב את הסיפור הזה. קראו לו מרטין לותר. והוא פרסם ב-1517 רשימה של טענות נגד הכנסיה הקתולית. הוא כמובן דיבר גם נגד האינדוליגנציות. האיש הזה, בעצם, הקים זרם חדש בנצרות והזרם הזה נקרא הנצרות הפרוטסטנטית (פרוטסט - מחאה - כאן כנגד הכנסיה) או הלותרנית.
לכנסיה הזו שהתנגדה לקתוליות ולשליטתו של האפיפיור ברומא צמחו זרמים בנים שונים ומגוונים. מפורסם, למשל, הסיפור על הנרי השמיני, מלך אנגליה ממשפחת טיודור שרצה להתגרש מאישתו קטרינה. מאחר שהנרי היה קתולי לא יכול היה להתגרש, אלא באישור האפיפיור. האפיפיור סירב והנרי הכריז על יסוד הכנסיה האנגליקנית, שאינה מכירה בסמכות האפיפיור והופכת אותו עצמו לראש הכנסיה באנגליה. מלכת אנגליה, אליזבט ה-2, היא היום ראש הכנסיה האנגליקנית המנותקת מהאפיפיור.
על קלווין וקלוויניסטים
אחד מההוגים המשפיעים בנצרות הפרוטסטנטית היה ז'אן קלווין, יליד צרפת שגלה ממנה עקב עמדותיו התיאולוגיות (תיאורטיות - דתיות) ועבר לחיות בשוויץ. קלווין אימץ עמדה ייחודית ואותה נזכיר בקצרה ולצורך העניין שלנו. היא נקראת תיאורית הפרה - דסטינציה (קלווין אימץ אותה מלותר) והיא מהפכנית.
היא טוענת שגורלו של האדם; אם לגן עדן או לגהינום נחרץ מראש על ידי האלוהים ולאדם אין שום יכולת לשנות אותו. מה שהאדם עושה בחיים שלו בעולם לא משפיע בכלל. ומה זה אומר? שכל כתבי הגאולה ותפיסות החטא והחזרה בתשובה של הכנסיה הקתולית הופכות ללא רלבנטיות. זה גם אומר שמצוות הן מיותרות וגם עניין השכר והעונש. אלוהים פשוט לא מתעסק באלה.
ולשורה התחתונה של כל הסיפור הזה: אם אתה נוצרי קלוויניסטי אתה לא יודע אם נולדת לחיי גיהנום או לחיי גן עדן. אין לך מצוות להיאחז בהן ואין לך שום דרך לשנות את גורלך. כל מה שנשאר לך זה לפחד, ולנסות למצוא סימנים שירגיעו אותך וישכנעו אותך שאתה הוא אחד מנבחרי האל שיוטס לגן העדן. עכשיו נשאלת השאלה הגדולה של הטור הזה, והיא: איך כל זה קשור לקפיטליזם?
על ובר ועל הקפיטליזם
הדמות הבאה שאליה אנחנו עוברים היא דמותו של הסוציולוג הגרמני, איש המאה ה-20 המוקדמת; מקס ובר. ובר מביט בתזה הקלוויניסטית (בעצם ברוח הפרוטסטנטית כולה) ורואה בה אקט משמעותי בתולדות העולם. זהו אקט של "הסרת הקסם" של העולם.
יש כאן המשך למחשבת הנביאים, כך טוען ובר, והמשך לחשיבה היוונית העתיקה הרציונלית והמדעית לעבר רציונליות (תבוניות) והתנגדות למיסטיקה, לפולחן ולכל מיני קשרים אישיים חוויתיים של האדם עם אלוהים. אומנם מאמינים באלוהים, אבל יש נתק מוחלט בין האדם לבין האלוהים. אין קשרי השפעה. הקסם המיסטי של תקשורים, טרנסים ופולחנים שונים מוסר לטובת מחשבה חדה והגיונית.
אחת התוצאות של הסרת קסם המיסטיקה לטובת רציונליות היא התפתחות השיטה הקפיטליסטית. אבל כדי להסביר איך זה קורא נגדיר תחילה מהם מאפייני הקפיטליזם לפי ובר. ובכן, לפי ובר, המייחד את השיטה הקפיטליסטית שנוצרה באירופה של תחילת המאה ה-16 הוא שהיא מבוססת על יחידות ייצור שמטרתן להשיג רווחים גדולים ככל האפשר, וזאת באמצעות ארגון רציונלי של כוח העבודה ושל הייצור. נסביר.
מה שמייחד את הקפיטליסט הוא רצון ללא סוף לצבור עוד ועוד רווחים. אבל הדבר הזה לא מאפיין רק קפיטליסטים. במהלך ההיסטוריה הכרנו לא מעט רודפי בצע, בין אם אנשים פרטיים ובין אם מלכים ואצילים רודפי ממון. המיוחד לקפיטליזם שלנו הוא העמדת מבנה קבע; מערכת רציונלית, כמו מהונדסת של ייצור לצורך יצירת הרווחים.
בעצם, הקפיטליסט, לפי ובר, עושה שימוש שיטתי באנשים ובחפצים כדי לייצר עוד הון. הוא אוסף פועלים, מספק להם חומרי גלם, מעסיק אותם, ומוכר את התוצרת ברווח. וכך נוצר באירופה מעמד שלם, המכונה בורגנות, והוא המפעיל את המערכת הזאת עם שקיעתם של האצילים האירופאים.
ומה הקשר?
התזה של מקס ובר (ואני נעזר בספר המבוא לסוציולוגיה הטוב של ריימון ארון, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה) היא זו: מתאים על פי הרוח של הפרוטסטנטיות הקלוויניסטית לאמץ כלפי פעילות כלכלית גישה המתאימה לרוח הקפיטליזם כמו שהוגדר כאן למעלה.
ובר מסביר. בגלל שהקלוויניסט לא יודע אם הוא נבחר או לא לגן עדן הוא מחפש כל הזמן רמזים לכך שאלוהים בחר דווקא בו. ואת הרמזים האלה הוא מנסה למצוא בהצלחות הכלכליות שלו. כלומר, הוא אומר לעצמו משהו כמו: "אם אני מצליח ועשיר, כנראה שאלוהים בחר בי".
הסוחר הקלוויניסט ניצב לבדו מול האלוהים. אין כנסיה ואין אפיפיור. אין מיסטיקה, מתווכים, חכמים ומקובלים. הוא מחוייב על פי הרוח הפרוטסטנטית להסתפקות במועט ואפילו לסגפנות. ואז, יגיד לנו ובר, הוא עובד קשה כדי לייצר עושר כסימן לכך שהוא נבחר, אבל את העושר שלו הוא לא מבזבז על מותרות. זה אסור.
לכן הוא חוסך אותו. אבל הוא חוסך אותו כדי לחזור ולהשקיע אותו בעסק שלו ולייצר עושר גדול יותר, כדי להגביר את הבטחון שלו שהוא אחד מנבחרי האל. וככה הולכת ונבנית שיטה כלכלית המבוססת על אמונתם של סוחרים סגפניים, קשוחים, אינדיבידואליסטים וחדורי אמונה עמוקה באלוהים. מעניין, אין ספק. משכנע? יחליטו הקוראים
ד"ר אושי שהם-קראוס הוא סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל-אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף - על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com