השב"כ: מצרים לא עוצרת את רכבת הנשק לעזה

מבריחי נשק בסיני פועלים כיום באין מפריע - כך קובע מסמך של השב"כ, המשרטט תמונה מדאיגה על הרחבת פוטנציאל האיום על ישראל, בעקבות המהפכה במצרים והעובדה שהמשילות בחצי האי סיני אינה גבוהה.

מאז השנה שעברה - נקבע במסמך - הוברחו לרצועה מאות רבות של רקטות תקניות (רובן לטווחים ארוכים של 20 ו-40 ק"מ), כאלף פצצות מרגמה, עשרות (בודדות) של טילים נגד טנקים, טונות של חומר נפץ תקני ושל חומרי גלם לייצור חומר נפץ. 

טרם המהומות וחילופי השלטון, פעלה מצרים לסיכול הברחות אמצעי הלחימה באמצעות קידום פרויקטים הנדסיים בגבול הרצועה, כדוגמת "קיר הפלדה" התת-קרקעי (שבנייתו טרם הושלמה) ומערך החיישנים. בשב"כ אומרים כי הפעילות המצרית לא הפחיתה באופן משמעותי את היקף ההברחות בשל קשיים, שחלקם אובייקטיביים, כגון אורך הגבול עם סודאן (יותר מ-1,200 ק"מ), ובעייתיות הפיקוח על הגבול עם רפיח, הרווי מאות מנהרות, שחלקן בנויות באזורים צפופי אוכלוסין. 

כיום ממוקדת תשומת הלב של המצרים בייצוב השלטון החדש, דבר המקל על המבריחים בסיני את המלאכה.

לאחר מבצע "עופרת יצוקה", קבעו לעצמם כיעד חמאס והג'יהאד האיסלאמי יעד להשיג אמצעי לחימה תקניים "איכותיים", שייאפשרו להם הישגים תודעתיים משמעותיים בעימות עתידי מול ישראל. בין היתר מעוניינים ארגוני הטרור בפוטנציאל פגיעה רחבה יותר בעורף הישראלי, באמצעות הגדלת טווח הרקטות, ובכלי נשק שייאפשרו התמודדות טובה בשטח מול צה"ל - לדוגמה, באמצעות פגיעה בכלי טיס.

בשב"כ אומרים כי לאיראן תפקיד מרכזי במאמץ ההתחמשות, נוכח רצונה להעמיק את השפעתה במערכת הפלסטינית ובקרב ארגוני הטרור הפלסטיניים. הדבר בא לידי ביטוי באספקת אמל"ח תקני "איכותי" לשני הארגונים. איראן מעורבת ישירות באספקה, בתיאום העברת הנשק ובשינועו לעבר הרצועה.

ציר ההברחה המרכזי עובר מאיראן לסודאן, משם למצרים, לחצי האי סיני ולבסוף לרצועת עזה. במרחב סיני, המשמש כתחנה אחרונה לפני הכנסת האמל"ח המוברח לרצועה, פועלים מבריחים, רובם בדואים תושבי סיני, שההברחות משמשות עבורם מקור פרנסה עיקרי.