אהרן ברק: נישואין רק ברבנות - הפרת זכויות אדם

אהרן ברק נגד בתי הדין הרבניים: נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרון ברק, קרא הערב (יום ה') לשלול מבתי הדין של המדינה כל סמכות לדון בענייני רכוש שבין בני זוג – גם כזו הקיימת בידיהם כיום. לדבריו, במקרים רבים עומדת ההלכה בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו

את הדברים אמר ברק בכינוס שנערך בבית לשכת עורכי הדין בירושלים, לכבודו של פרופ' אליאב שוחטמן ממכללת "שערי משפט", לרגל הוצאת ספרו "סדר הדין בבתי הדין הרבניים". למרות שביקש

להחליש את בתי הדין, הצהיר ברק כי "המשפט העברי הוא משפטנו הלאומי, נכס צאן ברזל של עמנו".

השופט בדימוס אמר כי, בעיניו, הדיינים יכולים לשמש כבוררים מוסכמים בכל נושא, כרבנים ופוסקי הלכה - אך לא כרשות שלטונית וללא כל מעורבות חקיקתית. "חייבים להודות בקיומו של מתח בין הזכויות החוקתיות לבין ההלכה", אמר, "מתח זה היה צפוי וידוע מראש, וצריכים להקטין אותו ככל האפשר כדי שתהיה סינתזה והרמוניה בין המשפט האזרחי למשפט התורה".

ברק: מתח בין הזכויות החוקתיות לבין ההלכה (צילומים: מרים צחי)

בהתייחסו לסמכות הבלעדית של בתי הדין בנושאי אישות אמר כי ההוראה לפיה נישואים וגירושים בישראל נעשים רק על פי דין תורה היא "הפרה גסה ובוטה של זכויות אדם" שאינה מקובלת בעולם המערבי, אלא רק "במדינות הסובבות אותנו". 

רוח גבית לדיינים

לעומתו, שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, קרא להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים האזוריים, ולאפשר להם לדון כבוררים מוסכמים גם בענייני ממון. השופט העליון אמר כי הוא תומך בעמדת פרופ' שוחטמן, המובאת

בספרו, לפיה לערוך תיקוני חקיקה שיאפשרו לבתי הדין של המדינה לדון גם כבוררים ולא רק בדיני אישות - כפי שנקבע בשנים האחרונות.

עם זאת, רובינשטיין הדגיש כי יש להקפיד שהדיון בענייני ממון ייעשה רק בהסכמת שני הצדדים, ותוך שמירה על רצונן וכבודן של הנשים.  

אהרן ברק בפאנל עם השופט אליקים רובינשטיין ופרופ' אליאב שוחטמן

השופט הדתי התיייחס בדבריו גם ל"מירוץ הסמכויות" שבין בתי המשפט האזרחיים לבתי הדין הרבניים וקרא לחבריו השופטים והדיינים לנהוג בכבוד הדדי, ולשתי הערכאות שלא לפלוש לתחום אחריותה של האחרת. עוד הוסיף כי הדברים "קלים לאמירה אך קשים ליישום", ולכן יש להקפיד בהם באופן מיוחד.

רובינשטיין אמר כי על חבריו בבית המשפט העליון לקרוא בספרים כמו זה של שוחטמן, העוסקים במשפט העברי, משום ש"יש שם תובנות רבות שהן טובות ויפות לכל שופט". לבתי הדין הרבניים קרא לחבר בתבונה בין עולם ההלכה למה שנדרש ממערכת משפט מודרנית ולהפנים כי רוב הציבור הנידון בפניהם אינם רואים עצמם מחויבים להלכה.

יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר בכינוס כי גם הוא תומך בהרחבת סמכויות בתי הדין לדון בסוגיות ממוניות, אך הוא סבור כי יש להסדיר זאת במסגרת טיפול רחב יותר ב"מירוץ הסמכויות" בין הערכאות הרבניות והאזרחיות. לדבריו, דרושה "הוספה מכאן והפחתה מכאן", כך שלא יהיו עוד תחומי שיפוט משותפים לשני הצדדים.

מי קובע?

מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הרב שלמה דיכובסקי, תקף את הדיינים האזוריים הכופרים בסמכות בית הדין הגדול כערכאת ערעור, שפסיקותיה

מחייבת אותם. לדבריו, יש בהם כאלה המסרבים לדון שוב בתיק, לאחר שבית הדין הגדול הפך החלטה שלהם בטענה כי הם נוקטים קו הלכתי שונה - ואינם רוצים לעבור על צו מצפונם.

דיכובסקי סיפר כי הדבר הגיע למצב אבסורדי שבו הוא, כדיין בית הדין הגדול שהפך החלטה של דיינים אזוריים, נאלץ להמשיך לדון בתיק משום שהערכאה שדנה בו קודם לא הסכימה לעשות זאת. הדבר גרם לכך שלצדדים בתיק לא הייתה אפשרות לערער על הפסיקה, משום שאין ערכאה גבוהה יותר מזו שנתנה אותה. "זה דבר שלא היה קיים מעולם במשפט האזרחי ובמשפט התורה", אמר, "בית הדין האזורי חייב לציית לבית הדין הגדול".

דיקן מכללת "שערי משפט", עו"ד ד"ר אביעד הכהן, שהנחה את האירוע, סיכם: "עם קצת רצון טוב והרבה סבלנות ניתן להשיב את המשפט העברי למקומו הראוי במדינת היהודים כאחד מעמודי התווך של המשפט הישראלי. ראוי שהדבר ייעשה בהסכמה ולא מכוח החוק והכפייה הדתית".