האשה שעצרה את הרכבת
גילה אדרעי היא האשה היחידה בוועד העובדים, אבל למזלם היא היו"ר. אחרי ההפגנה, המעצר והשביתה, היא מתפנה לספר ל-ynet על הלילה בנווה תרצה, על ההשראה מהעולם הערבי ועל האלימות המשטרתית: "שיהודים יעשו ככה ליהודים?"
אדרעי עוד לא התאוששה מההפגנה במכבים שבה נעצרה יחד עם חברי הנהלת הוועד. למרות שכבר הספיקה לישון מעט ואפילו ביקרה במספרה, היא עדיין מצטמררת כשהיא נזכרת באזיקים ובלילה שבו שהתה בתא מעצר מצחין בכלא נווה תרצה. "הלכלוך היה נורא. התאים של האסירות שנמצאות שם באופן קבוע נקיים וביתיים יותר, אבל בתאי המעצר זה פשוט נורא".
עומס בחיפה ביום חמישי בבוקר (צילום: אבשיג שאר ישוב)
בשיחה עם ynet היא תיארה את הרגע שבו כבלו אותה באזיקים. "המעצר היה
"בואו נראה אותם מול האלפרונים"
כשהגיעה לנווה תרצה, סיפרה אדרעי, נשאלו השוטרים שליוו אותה, "אין לכם כבר את מי לעצור?". שם במעצר, המראות היו קשים. "בתא איתי היו שתי בחורות שהתפרעו ביום העצמאות. המקום פשוט מזוהם. שאריות מזון, תחבושות על הרצפה, חרקים. מה הבעיה לתת לעצירות סדין, שמיכה? מה הבעיה להביא מישהי שתנקה שם", היא תוהה.
אדרעי בטוחה שהמעצר המשפיל לא היה מקרי. כשהיא נשאלת האם היא באמת מאמינה שהשוטרים מילאו הוראות שהגיעו מלמעלה, התשובה חד משמעית. "השוטרים היו כמו בובות על חוט, שקיבלו הוראות מההנהלה שלנו. הם חיפשו את האנשים על פי רשימה שמית. עצרו את כולם. האלימות שם הייתה משהו שלא ייאמן. השוטרים רמסו את אחד העובדים, הכו אותו ובעטו בו. שיהודים יעשו ככה ליהודים? פשוט השתגענו. בואו נראה אותם עוצרים ככה את האלפרונים".
החלטת המשטרה להותיר את חברי הוועדים ואדרעי בראשם במעצר, הביאה להשבתה מיידית של הרכבות. לדברי אדרעי, לא מדובר בגחמה אישית. "במדינת ישראל אנחנו צריכים להיות ערבים זה לזה. המאבק הוא על זכויות עובדים במגזר הציבורי. אנחנו לא נאבקים רק בשביל עצמנו. עוד מעט ייעלמו כל מקומות העבודה המאורגנים ונוכל לעבוד רק בחוזים אישיים. במצב כזה כל העובדים בישראל יהיו עבדים לחמש משפחות ששולטות במשק, ומקבלות את תשתיות המדינה בחינם".
הבנות מחזקות: אמא סלב
כעשרה אחוזים מעובדי רכבת ישראל הן נשים, אך בוועד, בו חברים 40 איש, יש רק אשה אחת - היו"ר אדרעי. היא נבחרה לתפקיד לפני שמונה חודשים, לאחת התקופות הסוערות בתחום יחסי העבודה ברכבת. 20 שנה היא עובדת ברכבת ישראל, תחילה באגף השכר, ובהמשך עברה למחלקת הדלקים, שם היא עובדת כיום בחצי משרה, לאחר שעברה תאונת דרכים קשה.
אדרעי בתחנת הרכבת. הבנות תומכות (צילום: אבישג שאר-ישוב)
"מאז ומתמיד הייתי פעילה, אפילו בוועד הכיתה, ותמיד אמרתי מה שאני חושבת. אני יודעת מה אני רוצה להשיג, אני רהוטה, וזה חשוב מאוד כי הרבה מהמאבק מתנהל בתקשורת. אני יודעת שהרכבת צריכה לעבור מתיחת פנים ולזכות באמון הציבור בחזרה. הציבור הרי משתמש ברכבת בהמוניו, והצפיפות מעידה על כך. אבל אני רוצה שהציבור יאמין גם ויבין: מטעים אתכם".
בשעות שבהן היא לא עסוקה בישיבות ועד או מו"מ עם ההנהלה, מנסה אדרעי, גרושה ואם לשלוש בנות, לשמור על שגרת חיים. בתה הבכורה בת 22, השנייה היא חיילת בת 19, ואילו הבת הצעירה בת 12. "קשה לנהל ככה בית וחיים. הטלפון ממש לא מפסיק לצלצל. מאות טלפונים ביום. אבל הן חזקות ומבינות. אני אומרת להן שאי אפשר כל הזמן רק לקבל וצריך לתת. הבנות שלי חזקות כמוני. עכשיו בכלל הם טוענות שנהייתי סלב".
"המנכ"ל לא יכול להאשים עובדים בתאונות"
הציבור בישראל לא קיבל בהבנה את השבתת הרכבות, אבל אדרעי מקבלת את ההשראה ממקום אחר. "אני מקבלת הרבה כוחות ממה שאני רואה במדינות ערב. אנשים מוכנים לתת שם את החיים, בשביל הזכות להגיד את דעתם ולהפגין". לטענתה, הישראלים לא אוהדים את עובדי הרכבת בגלל הסתה. "הציבור לא באמת מכיר אותנו. זה לא כמו בשביתת הרופאים, שהחולים נפגשים איתם, ויש היכרות".
לדבריה, יש לא מעט מידע חלקי שמועבר לציבור. "כאשר אני נפגשת עם אנשים שנוסעים ברכבת, אחד על אחד, הם מבינים ויודעים שאנחנו לא הבעיה. ההנהלה והפוליטיקאים מטעים את הציבור ומסיתים נגדנו. אומרים שאנחנו מתנגדים להכנסת GPS לרכבת, אבל לא אומרים שה-GPS שנרכשו לא תואמים את הציוד שיש לנו. השר מדבר על ההתנגדות שלנו להכנסת מצלמות? בכלל לא ביקשו מאיתנו. ומה המצלמות האלה יראו, את נהג הקטר מחטט באף? מישהו בא ואמר שזה אמצעי הבטיחות הנחוץ?".
תאונת הרכבת האחרונה בנתניה (צילום: ג'ורג' גינסברג)
לדברי אדרעי, הבעיות הבטיחותיות ברכבת נובעות בין השאר מקיצוצים נרחבים בתקני הבטיחות במקום הגברתם. "לא יכול להיות שיקום המנכ"ל ויאשים את העובדים בכל התאונות ברכבת, במקום לקחת את זה על עצמו. ביקשנו להחליף את הסימנים שמטעים אותנו ומסנוורים, ולא רוצים. הורידו את כמות הפקחים ברכבת, הורידו את בודקי הקרונות, קיצצו באנשים שיכולים לעשות בדיקה ברכבות".
רשימת הטענות של אדרעי ארוכה: "בקטרים שלנו כבר שנה וחצי לא נערכו בדיקות קרינה ורעש. במשך שמונה חודשים מעבירים גנרטור של קרונועים מצד לצד ברכבת, כי אין חלפים. במשך 10 שנים לא נקלט עובד אחד בחטיבת צי-נייד, אבל בכמה התארכה המסילה? כמה גדל צי הרכבות? המנכ"ל אומר שאנחנו עובדים לא טובים? אני לא יכולה להסתכל על עובד מרוח בגריז שמרוויח שכר מינימום, ולהגיד לו שהוא עובד לא טוב".
מרכבת ישראל נמסר בתגובה לטענותיה של אדרעי כי "ועד עובדי רכבת ישראל הנוקט אלימות וביזוי רשויות החוק בישראל, תוך רמיסת זכויותיו של הציבור לרכבת בטוחה ושירותים, רצוי שינטוש לאלתר את דרך האלימות והדורסנות ושיתרכז ביישום תוכניות הבטיחות לטובת הציבור, ולא להפקידו כפי שעשה עד כה". דוברת הרכבת הוסיפה: "שאר הטענות שהועלו אינן ראויות לתגובה מאחר שבינן לבין המציאות המרחק דמיוני".
לפנייה לכתב/ת 
