התקבצות סוף השבוע במערכת השמש
בסוף שבוע הזה אנו נהיה עדים לראשונה מבין שתי התקבצויות קרובות במערכת השמש. התקבצות זו נראית ממש לפני עלות השחר ומעורבים בה כל כוכבי הלכת הנראים בעין
כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק ואורנוס יתקבצו בסוף השבוע יחדיו. נפטון מצוי מעט מערבה לחמשת כוכבי הלכת ואילו שבתאי מצוי כמעט ממולם, בבדידות מזהירה בשמי הערב, כאשר השמש וכדור הארץ מצויים בינו לבין יתר כוכבי הלכת.
ארבעת כוכבי הלכת למעט מאדים מצויים בתקופה זו בתחומי קבוצת דגים, כאשר מאדים מצוי בתחומי קבוצת טלה (לזיהוי קבוצות הכוכבים דגים וטלה אפשר להיעזר במפת הקבוצה ובמפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה) אך בשל הדמדומים בלתי אפשרי לזהות את מרבית השמתתפים של שתי הקבוצות.
בבוקרו של יום השבת ה-14 במאי, ייראו שלושת כוכבי הלכת הבהירים – כוכב חמה, נוגה וצדק - ממש לפני עלות השחר מעל האופק המזרחי כאשר הם יוצרים מעין משולש מחודד, שקצהו המערבי (העליון) הוא כוכב הלכת צדק ואילו בבסיסו הצר נוגה הצפוני (השמאלי) וכוכב חמה הדרומי (ימני).
גודלו של המשולש קטן מ-3 מעלות קשת (לשם השוואה - גודלו הזוויתי של הירח המלא הוא מחצית המעלה). מבין השלושה נוגה הוא הזוהר ביותר ואחריו צדק. צמוד מאוד לנוגה, מצפון (מימין) מצוי כוכב נוסף. זהו כוכב שבת השייך לקבוצת דגים שמצוי בקו ראייה אחד עם נוגה ואינו קשור כלל לעניין.
נוגה מצוי בצדו המרוחק של מסלולו מהשמש ולכן הוא נראה בטלסקופ קטן כעיגול כמעט מלא. כוכב כמה שמפאת מסלולו הקרוב לשמש, נראה כמעט בקו אחד עם נוגה, מצוי כמעט במרחק הזוויתי המרבי של מסלולו מהשמש (לצופה מכדור הארץ הוא נראה בקצה הימני של מסלולו סביב השמש ולכן במרחק הגדול ביותר ממנה).
ממבט על, כוכב חמה, השמש והארץ יוצרים משולש ישר זווית כשכוכב חמה מצוי בקודקוד בעל הזווית הישרה ומכאן שהוא מפנה אלינו חצי צד מואר ולכן יראה בטלסקופ קטן כחצי עיגול קטן.
נוגה, הקרוב אלינו מבין כוכבי הלכת, מצוי כעת במרחק של 220 מיליון ק"מ, יותר מפי 6 ממרחקו המינימלי מכדור הארץ. לכן הוא יראה קטן מאוד יחסית לגודלו כאשר הוא מצוי במרחק המינימלי מאתנו.
לעומת זאת, צדק מצוי כעת במרחק של 870 מיליון ק"מ מאיתנו בהשוואה למרחק של 600 מיליון ק"מ, כאשר הוא מצוי בקרבה המרבית אלינו. לכן עדיין הוא נראה גדול דיו גם בטלסקופים קטנים כדי להבחין בחגורות העננים על פניו ובארבעת ירחיו הגדולים.
ממזרח למשולש כוכבי הלכת הבהירים מצוי מאדים שמתקרב אל השמש בטרם יתקבץ עמה. מאדים אף הוא מצוי בקצהו המרוחק של מסלולו מהשמש ומרחקו מכדור הארץ 345 מיליון ק"מ.
מרחק זה גדול פי 5 מהמרחק הקטן ביותר (הממוצע) בינו לכדור הארץ ואם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר בכוכב לכן קטן ממילא, מאדים יראה בקושי כדיסקה שאינה גדולה מנקודה. תדרש כשנה תמימה עד שמאדים יתקרב אל כדור הארץ למרחק כזה שיהיה אפשר להבחין על פניו בפרטים כלשהם.
כל חמשת כוכבי הלכת נראים ממש לפני עלות השחר מעל האופק המזרחי ויש לקוות לשמים נקיים לחלוטין מעל האופק. כוכב חמה, נוגה, מאדים וצדק זורחים בין השעות 4:20 ל-4:40 ומקדימים את השמש במעט יותר משעה בזריחתה.
יש כמובן להמתין כמחצית השעה כדי לאפשר להם לעלות מעל האופק במידה המספיקה להבחין גם במאדים. רצוי לסרוק את האופק לקראת השעה 4:30 במשקפת שדה כדי להקל על הזיהוי (האזימוט של ארבעת כוכבי הלכת בעת הזריחה הוא כ-80 מעלות מזרחה מהצפון).
כוכבי הלכת ישארו מקובצים כל החודש כאשר כוכב חמה ונוגה דוהרים מזרחה לכיוון התקבצות קרובה עם מאדים ולאחר מכן יתקבצו עם השמש, מותירים את צדק לבדו.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
