10 סימני אזהרה על הלשון שמאותתים: לכו לרופא

הלשון היא אחד השרירים הגדולים בגופנו ואולי החשוב מכולם: הוא מאפשר לנו ללעוס מזון, לבלוע, לחוש בטעם בעזרת יותר מ-9,000 פקעיות טעם שעל הלשון, ולשוחח. ללשון תפקיד חשוב כמובן גם בקיום יחסי מין, אולם לא מעט סימנים על הלשון עלולים להעיד על בעיה רפואית.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

1. לשון שעירה

הפפילות (הבליטות הקטנות) המכסות את שטח הלשון נצבעות על ידי המזון או עישון סיגריות והופכות לחומות. לרוב הפפילות נשטפות עם המזון, אולם לעתים הן מתארכות וגדלות, מה שמעניק ללשון מראה שעיר או פרוותי.

הסיבות ללשון שעירה לרוב אינן ידועות, אולם בחלק מהמקרים הגורמים הם שימוש ממושך באנטיביוטיקה, לעיסת טבק או טיפולי הקרנות לראש ולצוואר. התופעה אינה מזיקה, ולרוב חולפת מאליה. הטיפול לרוב הוא הברשת הלשון באמצעות מבריש לשון הניתן לרכישה בכל רשתות הפארם.

2. לשון גיאוגרפית

במצב זה נראים אזורים חלקים בגוון אדום בהיר בחלק העליון של הלשון. אזורים אלה יכולים לשנות את גודלם ואת מיקומם מיום ליום, כך שהם נראים ממש כמו מפת מדינות על הלשון. לזאת נלווית לעתים תחושת כאב או שריפה.

מדובר במצב שאינו מזיק, הנגרם פעמים רבות בשל לחץ, שינויים הורמונליים או אלרגיה ולרוב חולף מעצמו בתוך כמה חודשים.

3. לשון מחורצת

עוד מצב בלתי מזיק שבו מופיעים חריצים עמוקים על הלשון. למעשה, לשון מחורצת היא מצב תורשתי ששכיחותו מגיעה לכ-10% מהאוכלוסייה. עם זאת, לשון מחורצת עשויה להופיע בכמה תסמונות רפואיות נדירות ואצל רוב הלוקים בתסמונת דאון.

4. לשון חלקה או חיוורת

מצב העלול לסמל חוסר תזונתי בוויטמינים שונים, בעיקר ויטמין B12 כמו גם חוסר ברזל (אנמיה). את החוסר התזונתי ניתן לבדוק בבדיקת דם פשוטה בקופת החולים, והלשון שבה לקדמותה לאחר השלמת החוסר התזונתי.

5. לשון שחורה

לשון מצופה גוון שחור עלולה לסמן הימצאות חיידקים ופטריות מסוג שמרים בפה. אלה מצטברים על הפפילות וגורמים לשינוי צבען. המצב כשלעצמו אינו מזיק, וחולף לאחר הברשת הלשון פעמיים ביום ושטיפות פה חוזרות.

עישון סיגריות עלול לגרום ללשון לבנה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

6. לשון אדומה

מצב זה עלול להעיד על חוסר תזונתי, במיוחד של חומצה פולית, ויטמין B12 או ויטמין B3. האבחון נעשה בבדיקת דם פשוטה בקופת החולים, והלשון שבה לקדמותה לאחר השלמת החסר.

7. לשון לבנה

ציפוי לבן על הלשון עלול להעיד על התייבשות, במיוחד אם הלשון יבשה מאוד, אולם הוא עלול להופיע גם אצל המרבים בשתיית אלכוהול ואצל מעשנים.

ציפוי לבן יכול להיות גם סימן לפטרת הפה - צמיחת הפטרייה קנדידה אלביקנס. אם אכן מדובר בפטרייה, ניתן לעתים לגרד את השכבה הלבנה, מה שעלול לגרום לדימום קל בלשון. הטיפול פשוט, באמצעות ג'ל שמורחים על הלשון ושטיפות פה.

8. לשון מוגדלת או נפוחה

מצב זה עלול להופיע במספר מחלות, ובהן זיהום בשל חיידק הסטרפטוקוקוס. לשון גדולה היא תסמין גם של תסמונת דאון, תת-פעילות של בלוטת התריס, תגובה אלרגית וגם גידולים סרטניים.

בכל מקרה של לשון מוגדלת יש צורך לפנות לרופא לביצוע בדיקות.

9. לשון תותית

במצב זה הלשון נראית ממש כמו תות שדה: אדומה ועליה נקודות זעירות, במיוחד בקצה הלשון. לשון זו, בשילוב חום, מופיעה בכמה מצבים רפואיים.

המסוכן שבמצבים אלו הוא מחלת קווסאקי, הנגרמת בשל דלקת בכלי הדם בגוף ומתאפיינת בחום הנמשך כחמישה ימים ויותר, בלשון תותית, בסדקים ואודם בשפתיים, בנפיחות והאדמה בכפות הידיים והרגליים, באדמומיות בלובן בעיניים, בנפיחות בבלוטת לימפה, בקילופי עור ובסימנים נוספים המופיעים בבדיקות הדם.

לשון תותית בשילוב חום מופיעה גם במחלות נוספות ובהן סקרלטינה (זיהום על ידי חיידק סטרפטוקוקוס A). כך או כך, זהו מצב הדורש פנייה דחופה ומיידית לרופא ותחילת טיפול.

10. אפטות

כיבים המכונים אפטות עלולים להופיע בכל חלל הפה, וגם על הלשון. שמה הרפואי של התופעה הוא אפטוסטומטיטיס - אפטה משמעה כיב, וסטומטיטיס משמעו דלקת של חלל הפה. מדובר בנגעים כואבים שהסיבה להופעתם אינה ברורה לחלוטין.

הסיבה הנפוצה ביותר להופעת אפטות היא פציעה של חלל הפה, לרוב בשל שפשוף ממברשת השיניים, חתכים או כוויות ממזונות שונים כמו טוסט או פיצה, ונשיכה בטעות של חלל הפה או הלשון.

על פי ההערכות כיום, עוד גורמים להופעת אפטות הם לחץ נפשי, איבוד משקל פתאומי, אלרגיות, מחלות דיכוי חיסוני, חוסר בוויטמין B12, ברזל וחומצה פולית ומיצי פירות הדר. אפטות חוזרות מופיעות גם אצל חולים במחלות אוטואימוניות כמו בכצ'ט, צליאק וקרוהן.

אם האפטה היא אירוע חד-פעמי, היא לרוב תחלוף מאליה בתוך עשרה ימים. ניתן להקל על הכאבים באמצעות נטילת משכך כאבים כחצי שעה לפני הארוחה, מריחת משחה מאלחשת או מדבקות שמניחים על האפטות. אם מדובר באירוע חוזר, יש לפנות לרופא לבדיקות של מערכת החיסון.