אולטרה סגול
דיפ פרפל לא חסכו מהקהל בקיסריה את הקלאסיקות האהובות מהשנים הראשונות. גם כשחלקם כבר חצו את גיל 60 הם מצליחים לשדר מטאליסטיות חזקה ורועשת
דיפ פרפל, להקה שישראל לא זרה לה, חזרה לשתי הופעות באמפיתאטרון בקיסריה: אחת התקיימה אתמול (ש') והשניה תתקיים הערב. להקת המטאל הבריטית, ששורשיה בכלל ברוק מתקדם, סיפקה הופעה יוצאת דופן וחבריה בני השישים לא מראים סימני הזדקנות. כבר מהרגע שאחד מעובדי הבמה בדק את גיטרת הבס, היה ברור שההופעה של דיפ פרפל תהיה רועשת ומחשמלת. היה צריך רק שתי פריטות קלות על הבס כדי לחוש את הרטט ממערכת ההגברה.
מי חשב שהקהל יישב? דיפ פרפל (צילומים: חגי אהרון)
דיפ פרפל פתחו את ההופעה עם "Highway Star", שיר הפתיחה הקבוע שלהם בהופעות. עם צלילי הגיטרה הראשונים קמו כל השורות הראשונות והצטופפו ליד הבמה. האם מארגני המופע באמת חשבו שיצליחו להעביר שעה וחמישים דקות של הופעה בישיבה? הלהקה המשיכה ברצף עם "Hard Lovin' Man", משם ל-"Maybe I'm A Leo" ו-"Strange Kind Of Woman" - כולם משנותיה המוקדמות של הלהקה.
אחרי ארבעת השירים, איאן גילן, הסולן, הציג את הלהקה ואת הבסיסט שמילא את מקומו של רוג'ר גלובר (שיצא לחופשת הריון עם אשתו). הבסיסט המחליף, ניק פייף, ניגן את קטעיו בצורה מצויינת, אבל נשאר ביישן לאורך כל המופע. גם המתופף הוותיק, איאן פייס, לא משך לעברו תשומת לב מיוחדת או קטע סולו.
גילן ומורס. הדבק של הלהקה
מנגד עמד גיטריסט הלהקה, סטיב מורס, והפגין אופי רוק סטארי טיפוסי. היה נראה שמורס הוא הדבק, שהחזיק את כל המופע יחד, על אף שהוא אחד החברים היותר חדשים של הלהקה. הגיטריסט בן ה-54 עלה לבמה עם משקפי שמש וחיוך ענק על הפנים שנשארו איתו לכל אורך המופע. אחרי כל שיר הוא זרק לקהל את המפרט שלו והצטייד בחדש.
לפעמים הוא זרק את המפרט לקהל באמצע השיר והמשיך לנגן עם האצבעות. מורס כיוון את מבטו לקהל לאורך כל ההופעה וכמעט שלא הסתכל על הגיטרה שלו. השילוב של משקפי השמש, התנועה המתמדת שלו והחיוך הרחב יצר הרגשה אצל כל אחד שהגיטריסט מסתכל לו ישר בעיניים ומנענע את הראש בעוד הוא קורע את המיתרים.
גילן מתקשר עם הקהל הישראלי
הלהקה המשיכה עם שני שירים עדכניים שלה: "Rapture Of The Deep", שיר מהאלבום האחרון שלהם בעל אותו שם, ו-"Contact Lost". לאחר מכן התחיל מורס לנגן סולו איטי ומרגש בן ארבע דקות שהפך ל-"When A Blind Man Cries". גילן מצליח גם היום, אחרי יותר מ-40 שנה לשמור על רמה ווקלית גבוהה, מטאליסטית צווחנית ועוצמתית.
אחת מאגדות הרוק הטובות ביותר
השיר "Lazy", אחת מהקלאסיקות של הלהקה, סימן את חזרת ההופעה לשירים ישנים ומוכרים. בין בתי השיר גילן ניגן את קטעי המפוחית וזכה למחיאות כפיים רבות. אחרי "No One Came", נתן הקלידן דון איירי סולו של שש דקות, שכלל יצירות קלאסיות וקטעים מקוריים שלו. במהלך הסולו הוא סימן וי על "הבה נגילה" המסורתי. לקראת סוף הסולו, יצר איירי רעש שהיה קרוב מאוד לרעש של סערה, שבסופו נכנסה שאר הלהקה לנגן את "Perfect Strangers" המדהים.
המופע הגיע לסיומו עם "'Space Truckin" וכמובן "Smoke on the Water", שסחפו את הקהל לשיר עם הלהקה. ההדרן כלל את "Hush" ו-"Black Night", שגם בהם הקהל שר יחד עם הלהקה. אין ספק שדיפ פרפל שמרו את הטוב ביותר לסוף ולא חסכו מהמעריצים את הקלאסיקות שהפכו את הלהקה לאחת מאגדות הרוק הגדולות ביותר.
