יורם קניוק תובע: הכירו בי כ"חסר דת"
הסופר הוותיק הגיש עתירה לבית המשפט ובה ביקש לשנות את רישום דתו במינהל האוכלוסין ובכך להשוות את מעמדו לזה של נכדו. "אין בו רצון להיות חלק מ'איראן יהודית'" נכתב בכתב התביעה
חודש וחצי אחרי שזכה בפרס ספיר היוקרתי על פועלו הספרותי, יוצא יורם קניוק למאבק נוסף - הפעם על מעמדו האזרחי. הסופר בן ה-81 הגיש היום (א') עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ובה דרישה לרשום אותו כ"חסר דת" במנהל האוכלוסין. בכך מבקש קניוק להשוות את מעמדו לזה של נכדו המופיע ברשומות כ"חסר דת".
כידוע, אשתו של קניוק היא נוצריה לכן גם בתם המשותפת ובנה - נכדו של קניוק - אינם נחשבים ליהודים. על כן החליט הסופר הוותיק לבקש סעד הצהרתי, שיכיר בו באופן פורמלי כ"חסר דת". את קניוק מייצגת עו"ד יעל כץ מסטבאום.
קניוק בהפגנה נגד חוק האזרחות (צילום: עידו ארז)
"הואיל ובישראל אין זכות לאומית מלבד זאת הנקנית על פי הדת, מבקש התובע מעמד של 'בן בלי דת', או 'חסר דת', כמעמד נכדו התינוק", נכתב בכתב התביעה. "התובע מדגיש כי הוא רואה עצמו כבן הלאום היהודי, למרות שאין מעמד זה קיים באופן רשמי ברשומותיה של מדינת ישראל".
עוד נכתב בכתב התביעה כי "התובע גורס כי לחם על הקמת מדינה יהודית-עברית שבבסיסה
עמדה מגילת העצמאות, ועתה חש הוא כי הדת היהודית של העת האחרונה מייתרת ומורדת בה, ומתירה את הקשר בין הישראלים לבין היהודים בתפוצות שאינם משוייכים לדת היהודית הקיצונית של היום. התובע מרחיק ואומר כי אין בו רצון להיות חלק מ'איראן יהודית'".
"קניוק שנפגש עם חוויית השואה כשעבד על ספינת מעפילים, והרגיש עמם הזדהות עצומה והיה הראשון מבין סופרי תש"ח שכתב עליהם אחרת, הדגיש את יהדותו דווקא בכל יצירותיו לאחר מכן", אמרה עו"ד כץ מסטבאום.
"חשוב להבין כי בתביעה לסעד הצהרתי, קניוק בינו לבין עצמו איננו מתנער מהיותו בן הלאום היהודי, אלא שהדבר איננו מתאפשר היום במדינת ישראל. יהודי הוא בן הדת היהודית, ואם אינך יהודי, כלומר, בן לאם יהודיה או שהתגיירת כהלכה, אינך גם בן הלאום היהודי. משכך קניוק נאלץ לתבוע היום את המדינה לשם כך".
