צה"ל הופתע, וזה רק הפרומו

לאירועים שבהם מעורבים המונים משולהבים, בעיקר במזרח התיכון, יש דינמיקה משלהם. הם משולים ללבה רותחת מלועו של הר געש, אשר פורצת בעוצמה ובכיוונים בלתי צפויים. זה מה שראינו באירועי "יום הנכבה", שגם לרשות הפלסטינית, גם לשלטונות לבנון ואפילו לחמאס לא הייתה כוונה שייצאו משליטה. אבל למישהו אחר כנראה שכן.

צה"ל והמשטרה, שהכירו בפוטנציאל הנפיץ, נערכו - למרות דברי ההרגעה של הרשות הפלסטינית - בכוחות גדולים עם ציוד לפיזור הפגנות. אבל כשהרוחות משולהבות מתפתחות תקריות קשות, דווקא במקום הפחות צפוי - הגבול הסורי השקט בדרך כלל. מניסיוני, אי אפשר להיכנס לאזור הגבול בגולן בלי אישור בכתב של השלטונות בדמשק. זה נכון גם בתקופה זו, של אי יציבות במדינה. עדות נוספת לכך שהאירוע היה יזום, הם עשרות האוטובוסים שבהם הובאו פלסטינים ממה שמכונה "מחנות הפליטים" באזור דמשק.

זה עדיין לא אומר שהסורים נתנו לאותם פלסטינים אור ירוק להסתער על גדר הגבול, לפרוץ בה פרצה של כמה עשרות מטרים ולחדור, בעשרותיהם, למג'דל שמס. עם זאת, מותר להניח שגם פעולה חריגה זו נעשתה בעידוד שלטונות סוריה, מכמה סיבות:

• מדובר במאות שרצו לעבר הגדר ובעשרות שהרסו אותה בפועל. אנשים אלה ידעו היטב, טרם החלו לרוץ לעבר הגדר, שיחזרו לסוריה - רובם לפחות - ואם יעשו משהו שאינו לרוחו של השלטון, יישאו בעונש. מישהו כנראה רמז להם במפורש שההפגנה השקטה צריכה להפוך לאירוע אלים יותר.
• דברים שאמר בן דודו של בשאר אסד, הטייקון ראמי מחלוף, לפני מספר ימים. הוא איים במפורש בראיון לניו יורק טיימס: "אם לא תהיה יציבות בסוריה, לא תהיה יציבות בישראל". מה שקרה היום בגולן הוא מימוש מדויק של האיום שהשמיע הבכיר הסורי, מאדריכליה הראשיים של מדיניות הדיכוי הנוקשה של ההתקוממות נגד המשטר.
• עוד בסוריה, המפגינים אמרו שבאו לדרוש את זכות השיבה "בגופם" - ומכך ניתן היה להניח את העומד לקרות.
  

בצה"ל העריכו כבר לפני כמה שבועות, שקיימת סכנה שהמשטר הסורי ינסה "לייצא" את התסיסה לישראל - אם בדמות התלקחות צבאית גדולה ואם באמצעים אחרים, במטרה להסיט את זעם ההמונים ובאותה הזדמנות גם להסיח את דעת הקהל העולמית. לפי ההערכה הישראלית, כל זה אמור היה לתת אורך נשימה למשטר הסורי, ולאפשר לו להשתלט על המהומות בארצו.

למרות ההערכות, נראה שההתפתחות בגבול הסורי תפסה את צה"ל מופתע, אבל מרגע שהתפתח האירוע, פעלו הכוחות כראוי ונמנעו מירי שהיה גורם למאות הרוגים. ההוראה שניתנה בכל הגזרות הייתה שחציית גדר - אם של גבול, ישוב ישראלי או מחנה צבאי - היא "קו עצירה", שאם יעברו אותו מפגינים, יש מקום לשיקול דעת לפתיחה באש. המקום האחרון שציפו שיקרה מקרה כזה הוא בגבול סוריה. בוודאי תיבדק השאלה מדוע גם שם לא היו מספיק כוחות מצוידים בכמות גדולה של אמצעים לפיזור הפגנות, כפי שהיו בגזרות אחרות.

עשרות השנים בהן הגבול עם סוריה היה שקט, הובילו להערכת מצב לפיה זהו המקום הכי פחות מועד לפורענות. אולם כאמור, לאירועים שבהם מעורבים המונים משולהבים, ובשעה שאירועים כאלו הפכו נפוצים במיוחד באזור, יתכן שהיה מקום להגביר את תשומת הלב גם לגבול הסורי. הרי עשרות האוטובוסים שהובילו את המפגינים לא הופיעו שם בהפתעה, הם נצפו מרחוק ודי הרבה זמן. אבל צה"ל מיקד את תשומת לבו דווקא בנעשה בגבול לבנון, וכך התרחשה ההפתעה הלא סימפטית.

המוני ערבים, 360 מעלות מסביב לישראל

אין ספק, אירועי יום הנכבה הם רק קדימון למה שעלול לקרות מספטמבר השנה, אחרי עצרת האו"ם שבה מתכוונים הפלסטינים לזכות בהכרזה על מדינה, ובעקבותיה. ראוי שלקחי יום הנכבה יילמדו במהירות וישראל תתכונן למצעדי המונים ערבים, 360 מעלות מסביב לה - אם ניקח בחשבון גם את המשטים הצפויים לרצועת עזה.

בצה"ל מצטיידים היום בכמויות גדולות של אמצעים לפיזור הפגנות, אך ייתכן שגם נושא זה צריך להישקל מחדש, כדי שיכלול גם מחסומים כבדים, גדרות תיל הנפרסות במהירות ואמצעי אל-הרג,

 מעבר לגז מדמיע וכדורי גומי, שאינם יעילים לפיזור אלפים משולהבים.

אשר לנעשה בתוך ישראל, למרות שעדיין לא נקבע במפורש, אפשר להניח שמסע הדריסה הבוקר בדרום תל-אביב היה פיגוע של צעיר ערבי, שכנראה יצרו גבר עליו בלהט הרוחות הסוערות כבר מיום שישי. נראה שקשה מאוד להתגונן מפני יוזמת פיגוע מקומית, והאמצעי היחיד הוא מניעת שלהוב הרוחות על ידי הנהגת ערביי ישראל - גם אם צריך לעצור כמה מראשי המסיתים בתקופות רגישות.