החברות הישראליות מפחדות משוחד עסקי

הלחץ המופעל על חברות להפסיק עם נורמת השוחד-העסקי, עושה את שלו. יותר ויותר חברות בינלאומיות, בכללן גם חברות ישראליות שפועלות מעבר לים, שינו את יחסן לסיכונים שבשוחד ככלי לקידום מטרות עסקיות, ולאט לאט מפסיקות לראות בשוחד לעובדי ציבור זרים בעת עריכת עסקאות סחר בינלאומית, ככלי ליצירת יתרון על פני מתחרותיהן.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

ירון חזן, ראש תחום ניהול סיכונים כולל, מעילות והונאות, בקבוצת ניהול הסיכונים בקסלמן PWC, מסביר כי הירידה בנכונות החברות לשלם שוחד הינה תוצאה של מכלול איסורים וחרבות ענישה שהוטלו עליהן: אחד מהם הוא העובדה שבמהלך 2010 הפכה ישראל לחברה בארגון ה-OECD והיא נדרשה לחתום על האמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. בנוסף לכך, חל שינוי משמעותי בחקיקה בארץ, כך שתשלום שוחד במדינות זרות לא יוכר כהוצאה לצרכי מס.

עד לחתימתה של ישראל על האמנה וקודם לכניסת מספר חוקים כנגד שוחד בארצות הברית ובריטניה, מספר חזן, נהגו חברות ובכללן גם חברות ישראליות, להעניק תשלומים גבוהים לאנשי תיווך וסוכני מכירות, שהוגדרו כעמלת מכירה, אף שהיה ברור לחלוטין כי מדובר במתן שוחד.

"תשלום זה היה חלק אינטגרלי מחלק ניכר מן העסקאות, בעיקר במדינות אפריקה וברית המועצות לשעבר", מציין חזן. "אולם כיום, ניתן להגיד בצורה מפורשת כי מספר העסקאות בהן ניתן שוחד ירד באופן דרמטי".

בהתאם לחקיקה החדשה, חברות שפועלות בשווקים בהם השוחד לא יוצא דופן, מחויבות להכין מראש נהלים ותוכניות עבודה כמו גם כללי "עשה ואל תעשה", על פיהם מוגדר מה מותר לתת ולקבל ובפני איזה גורם בתוך החברה צריך להצהיר על כך.

כך למשל, מספר חזן על מקרה שארע לאחרונה בו מנהל בחברת היי-טק ביקש לרכוש מתנה יקרה בשווי עשרות אלפי דולרים עבור איש ממשל באחת ממדינות אפריקה. אולם, מנכ"ל החברה הישראלית העדיף לוותר על המכרז ובלבד ששם החברה לא יוכתם בכתם של מתן שוחד.

אסור שוחד, מותר עמלה "סבירה"

עו"ד צבי קן תור, יו"ר האיגוד הישראלי לרילוקיישן ושותף במשרד עורכי הדין קן תור & עכו, מסביר כי בעבר במקרים רבים תשלום השוחד ניתן למתווכים אשר הוגדרו כסוכני מכירות, וכלל לא היה ברור האם התשלום שניתן להם מהווה עמלת מכירה או שוחד.

כיום, לעומת זאת, החברות מחויבות להחתים הן את עובדיהן והן את איש המכירות, על מסמך המאשר כי התשלום שניתן הינו עמלה ואינו שוחד. לכאורה, מדובר בהליך פרוצדורלי בלבד, אולם החברה יכולה למצוא את עצמה נדרשת להוכיח לרשויות האם העמלה ששולמה מהווה עמלה "סבירה", ואם יימצא כי היא אינה סבירה, ייתכן כי היא תמצא את עצמה מואשמת באי מניעת פשע.

קן תור מציין, כי הגישה הבסיסית לעשיית עסקים הולכת ומשתנה בעקבות ההוראות החדשות. לדבריו, בשנה האחרונה החלו חברות רבות להנחות את עובדיהם המוצבים בשליחות מעבר לים לדווח מייד על כל בקשה של פקיד לקבלת או מתן שוחד, כאשר הכלל המנחה החדש הוא "דבר - ואל תצטער".

"צריך אישיות חזקה"

לדברי עינת גז, מנכ"ל רילוקיישן ג'ובס העוסקת בהשמה ויעוץ ברילוקיישן, יהיה זה נאיבי למדי לחשוב שהחקיקה הבינלאומית גדעה לחלוטין את תרבות השוחד במדינות ה"נגועות", שכן בחלק מהן הדבר מושרש עמוק מאוד בתוך ההוויה המקומית, וחוצה את גבולות התרבות העסקית.

"לפיכך, כפי שהיה בעבר, גם כיום, המנהל שנשלח לשם חייב להיות בעל אישיות חזקה כך שחשיפתו להתנהלות זו לא תגרום לאובדן גבולותיו ולטשטוש הבנתו כי כללי המשחק האלו, מתאימים למדינות מסוימות בלבד", אומרת גז. "מנהל אשר סבור שהכסף קונה הכול, בכל מקום, אינו יכול לאייש משרה כזו". 

• ירון חזן, עו"ד צבי קן תור ועינת גז ישתתפו בפאנל שיעסוק בשוחד במסגרת הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לרילוקיישן, שייוחד השנה לנושא משברים ומרמה ברילוקיישן.