שרשרת האספקה הסינית: הפקק הארוך בעולם
עבודות פיתוח שנעשו בקיץ האחרון בכביש שמוביל ממחוז מונגוליה לבייג'ינג גרמו לפקק ענק של מאות קילומטרים. אלפי המשאיות שנתקעו במשך ימים הזכירו שוב את הצורך בהקמת מרכזי ייצור מומחיים בסין. המשמעות הכלכלית מרחיקת לכת
הקיץ האחרון העלה את סין לכותרות עם שיא שהיא היתה שמחה שלא להחזיק בו: הפקק הארוך ביותר בעולם. עבודות פיתוח שנעשו בכביש המרכזי המוביל ממחוז מונגוליה הפנימית אל בייג'ינג, האטו את התנועה וגרמו לפקקי תנועה בני מאות קילומטרים, בהם נתקעו עשרות אלפי מכוניות ומשאיות לפרקי זמן של מספר ימים.
מה שעמד מאחורי המקרה הזה, מלבד התכנון הלקוי של עבודות פיתוח, היה גם האורך הפיזי של שרשרת האספקה של פחם למרכזי תעשייה בסין. הכביש המדובר משמש בעיקר נהגי משאיות המובילים פחם מהמכרות אל המזרח, והם אלה שנתקעו בצידי הדרכים ונאלצו לישון על החצץ ולהכין תה על הגזיה על מנת להעביר את הזמן.
בסין, עיקר התעשייה הכבדה הצורכת פחם ממוקמת במזרח, בעוד שמכרות הפחם ממוקמים בעיקר במחוז מונגוליה שבפנים הארץ - מרחקים של אלפי קילומטרים שנהגי המשאיות צריכים לעבור. במדינה כמו ישראל, שבה נסיעה מתל אביב לאילת נחשבת כארוכה ומייגעת, קשה לתפוס את מימדי הדבר. נוצרת שרשרת אספקה באורך עצום, הדבר מייקר את עלויות התעשייה, וגם הופך אותה לרגישה לתקלות: צוות העוסק בזיפות כביש בין עירוני יכול להאט ולייקר יצור חשמל ומוצרי פלדה במחוזות מרוחקים.
שינויים מתמידים וחיסכון בעלויות מעלים את החשיבות של קירבה פיזית בין התחנות השונות בשרשרת האספקה. ההיגיון הוא פשוט: אם כל התחנות קרובות זו לזו, קל לשמור על קשר עם כולן בעלויות נסיעה משותפות, דמי ההובלה בין תחנה לתחנה נמוכות, ותיאומים בין החלקים השונים לצורך החדרת שינויים נעשים בקלות יחסית. כאן נכנס לתמונה הצורך בריכוזיות תחומית.
שרשרת אספקה זריזה
ייצור בעיר קונמינג של מוצר על בסיס מכלולים שהגיעו מחארבין, שיאן ונינגבו, מוסיף לתחשיב המחיר עלויות הובלה לאורך אלפים רבים של קילומטרים. מי שיצליח לייצר במקום נתון ממכלולים ומחומרי גלם שיוצרו באותו אזור יוכל לחתוך בהוצאות היצור אחוזים רבים, ולהפוך את המוצר שלו לתחרותי יותר. נדרשת מומחיות בהקמה יעילה של שרשרת אספקה בסין.
צרכים מסוג זה יוצרים צורך בבעלי מקצוע שיתנו להם פתרון. איהאב אבו סמרה, ישראלי יליד נצרת, הוא אחד האנשים הפועלים בתחום זה. הוא מנהל בסין את חברת Zenith E.C.S העוסקת בהקמת וניהול שרשראות אספקה. לאחרונה הוא התמודד עם נושא הייצור והאספקה של מותג חדש של כלי כתיבה וציוד לתלמידים וסטודנטים.
מוצרי כתיבה הם מוצרים עממיים הפונים אל הקהל הצעיר, ולכן חשוב שיהיו משווקים באיכות גבוהה ובמחירים סבירים, ותוך התעדכנות מתמדת בטרנדים הקיימים. פתרון לכך יכול להיות הקמת המפעל באזור שזה תחום ההתמקצעות שלו, והיכרות עם מפת ההתמקצעות בסין יכולה להיות כלי כלכלי בעל ערך עצום.
ההחלטה בפרויקט שתואר כאן היתה להקים שרשרת אספקה "זריזה" שתאפשר גמישות מירבית, תגובה מהירה ויעילות. שרשרת שכזאת מצריכה תקשורת עם ספקים רבים המתמחים בתחומים שונים כמו עפרונות עץ, מחקים, עטים כדוריים ודבק, וגם היכרות מתמדת עם יצרנים וספקים חדשים המציעים טכנולוגיות וחומרים חדשים. הבחירה נפלה על מחוז ז'גיאנג שבירתו האנגזו שהוא האזור המרכזי בסין בתחום זה. להחלטה הזאת יש משמעות כלכלית עצומה שתלווה את הפרוייקט לאורך שנים בהורדת עלויות, בהחדרת רעיונות חדשים ובהפיכתו לתחרותי.
מי מתמחה במה?
ובכן, חיוני להכיר את את האזורים השונים על פי התמחותם. הנה מספר דוגמאות שעליהן יכול להצביע איהאב אבו סמרה מתוך נסיונו. בואו נתחיל משנז'ן, עיר צעירה ומודרנית אשר לא היתה קיימת כעיר לפני כמה עשרות בודדות של שנים, בסוף שנות ה-70 מנתה אוכלוסיתה כ-200,000 נפש בלבד, כאשר היום חיים בה יותר מ-12 מיליון איש. בשנז'ן מרוכזות היום בין השאר תעשיות התכשיטים ותעשיות ההיטק. בתחום התכשיטים שנז'ן היא המובילה בסין, כמעט 80% מכל מפעלי ייצור התכשיטים ממוקמים בה, ומתקיים בה שוק סיטונאי לסחר בתכשיטים.
שנז'ן גם מובילה כאמור בתחום תעשית ההיי טק, רוב מוצרי ההיטק בהם אנחנו משתמשים, כמו האייפון והאייפאד, מיוצרים בשנז'ן. חברות ענק כמו Hua-Wei, פוקס קון ו-TCL ולצידן גם חברות תוכן ותוכנה דוגמת TenCent ממוקמות בעיר. אזור הסחר ממוקם ברחוב חוא שיאנג ביי שם אפשר לרכוש מוצרי אלקטרוניקה מוגמרים או חלקים לייצור מוצרים. בנוסף לתעשיות המרכזיות ניתן למצוא בה תעשיות שתומכות בהן כמו אריזות לתכשיטים, מכונות עיבוד תכשיטים, מפעלי תבניות פלסטיק ושבבים למוצרי האלקטרוניקה.
התיאור הזה למעשה מסביר לנו את הסיבה מדוע יצרנים וסוחרים רבים כל כך בתחומים אלה מעדיפים לפעול בשנז'ן, מי שמקים בה חברה ליצור מוצרי היי טק או תכשיטים נהנה מזמינות של חומרי גלם, מכלולים, כוח אדם מיומן וכל מרכיב נחוץ אחר בעלויות ניהול ואספקה מינימליות, ובקירבה אל נמל היעד לייצוא.
בצמוד לפושאן מצד דרום ממוקמת העיר ז'ונגשאן. חלקה הצפוני של העיר, שמייצר בעיקר כלי בית מתכתיים, נושק לאזור התעשייה הדומה לו של פושאן, ובחלק הדרומי ממוקמת תעשיית תאורת הביית והנברשות. מצפון מזרח לשנז'ן ממוקמת העיר שאנטו. בה ובעיקר באיזור צינגהאי שלצידה, ממוקמת תעשיית צעצועי הפלסטיק לילדים. חברות כמו מטאל, הבעלים של המותג ברבי, מייצרות בה מספר רב מהצעוצעים שלהם. לצד תעשיית צעצועי הפלסטיק בעיר ממוקמת תעשיית אריזות הפלסטיק והכלים החד פעמיים לאוכל, וכן תעשיית נעלי הספורט ושמלות הערב. שנטו גם אחראית על ייצור כלי אוכל מקרמיקה או פורצלן.
כמובן שאזורי התמחות קיימים גם במחוזות אחרים בסין, קחו למשל את ז'ונג גואנקון, פארק ההייטק שבמערב בייג'ינג הידוע כ"עמק הסיליקון של סין" ושבו פועלות חברות דוגמת לנובו ובאידו, לצד מרכזים של חברות בינלאומיות כמו מיקרוסופט ואינטל. אזור המקבל בימים אלה מימון ממשלתי על מנת להפוך לאזור תעשייתי לדוגמא בתחום החדשנות הטכנולוגית.
טל רשף מנהל את פורום סין, אסיה – ישראל, הוא יועץ ומרצה לתרבויות ועסקים בסין , מאמן עובדים ומנהלים לרילוקיישן . מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .
לפנייה לכתב/ת 
