Audio Spotlight: להקרין את הקול

<< אירוע יחודי לחברי האתר: מסע אל משפחת הצליל 2

מתסמנת מגמה בשנים האחרונות בבתים רבים של מעבר לשימוש ברמקולים קטנים ככל האפשר (לוויניים). מה השלב הבא? האם נגיע לשלב שבו נתלה רמקול כתמונה שטוחה על הקיר ונזכה להנות מאיכות צליל זהה לזו שמפיקים כיום רמקולים עצומי מימדים?

אחד הפתרונות שהתחיל להופיע במערכות קולנוע ביתי הוא מקרן קול. לרוב, מדובר בתיבה הנראית כמו פס רחב ולא עמוק, שכוללת בתוכה מספר רב של רמקולים קטנים. באמצעות טכניקות שונות הרמקולים מפזרים גלי קול בחדר ויוצרים בעזרת החזרים אפקט של צליל היקפי (סראונד).

למקרן הקול שקיבלנו לסקירה, Audio Spotlight של Holosonics, טכניקה שונה בתכלית מזו של רמקול מסורתי, וגם משל מקרני קול שהכרנו עד היום, הן באופן בו הוא מייצר צלילים והן בקוטר הקטן של אלומת הקול שלו ורמת הכיווניות והדיוק שלה. למעשה, היצרן מתפאר בכך שהכיווניות של הרמקולים כל כך מדוייקת, עד כי פעולתם דומה לאור של פנס - שמטיל אלומת אור קטנה על הקיר – מבלי לפזר את האור בשאר חלקי החדר.

אבל מתי כיווניות כזו בסאונד נחוצה? במקרים בהם רוצים לבודד את המאזין מסביבתו מבלי להשתמש באוזניות. כמו למשל, במצב של מבקר שעומד מול תמונה מפורסמת במוזיאון ומעוניין לשמוע עליה הסבר מוקלט, מבלי להפריע את שלוות המבקרים האחרים באותו האולם. שימוש אחר ברמקול כזה יכול להעשות, למשל, כאשר אחד מבני הבית מעונין לצפות בטלוויזיה, אך לא רוצה להעיר בן / בת זוג ישנים או להפריע לילד שעושה את שיעורי הבית.

צליל מכוון

בתחום השמיע לאוזן אדם (שנע בין 20kHz-20Hz), אורכי הגל נעים על ערך שבין כמה סנטימטרים ועד למספר מטרים, ככל שאורך הגל ארוך יותר כך הצליל נמוך יותר (בס) ולאוזן האדם יהיה קשה יותר לאתר את מיקומו המדויק. אם תעצמו את עינכם בזמן האזנה, יהיה לכם קשה יותר לאתר מהיכן יוצא צלילו של רמקול סאב וופר (שמנגן בד"כ צללילים נמוכים יותר מ- 200Hz), אבל את מיקומו המדויק של טוויטר שמנגן את הצד הגבוה של סקאלת הצלילים, תוכלו לאתר בקלות.

מקור: ויקיפדיה

התחום המלא של גלי הקול בטבע רחב בהרבה ממה ששומעת אוזן האדם. התחום מתחת ל- 20Hz נקרא Infrasound ואילו התחום מעל 20Khz מכונה Ultrasound, את אותו תחום "סופר גבוה" (אולטרסאונד) ניצל ד"ר Joseph Pompei מחברת Holosonics בכדי להקנות את הכיווניות הרצויה לצלילי הרמקול.

אורך הגל של תדרי אולטרסאונד קצר ביותר ועומד על מספר מילימטרים, מה שמביא לאלומת קול צרה ביותר. אבל, כאמור, התדרים הללו אינם שמיעים לאוזן אנוש.

dtown

כאשר גלי האולטרהסאונד עוברים באויר הם גורמים לתנודות בדרך שניתנת לניבוי ושליטה, ושגורמת ליצירת תדרים שנמצאים בטווח השמיע לאוזן האדם. אנשי החברה טוענים כי הם יכולים, בעזרת שליטה מדויקת על גלי האולטרסאונד, ליצור אלומת קול רחבה יותר - שניתנת לשמיעה.

הטכניקה הבסיסית הומצאה לפני כ- 50 שנה (במחקר הקשור לטכניקות סונאר תת מימי), אולם עד עתה, כמעט ולא הצליחו ליצור בעזרתה מקור קול שישמע כמו שצריך לאוזן האנושית. יש הבדל עקרוני שמבדיל את רמקול Audio Spotlight מרמקול רגיל: הוא משתמש בתנודות האויר (אולטרסאונד) בכדי ליצור את צלילים השמיעים לאוזן, ולא בהזזה של דרייבר (כמו בוופר, למשל), כפי שקורה ברמקול מסורתי. הוא מרעיד את האויר שניצב מולו, כך שהקול הנשמע הופך להיות גדול בהרבה משטח הרמקול עצמו ואינו תלוי בקוטר/גודל הדרייבר.

dtown

כאשר מחברים מקור אודיו למקרן הקול (דרך כניסת RCA רגילה), הצלילים מתורגמים לתדרי אולטרסאונד, שידור של אלומת האולטרסאונד יוצר ויברציות באוויר, ואלו הופכות לצלילים שאנו שומעים. אלומת הקול הינה כה צרה, עד שעל פי הצהרת היצרן, היא יכולה להגיע לטווח של עד 200 מטרים. האפקט יעיל במיוחד בחדר בעל אמצעים סופגים כמו וילונות. בחדר בעל קירות חשופים, לעומת זאת, גלי הקול יותזו מהם ויתפשטו בחדר, ולכן ההפרדה תהיה פחות מלאה.

התנסות בפועל 

האזנה ראשונה הבהירה מיד: זה אינו רמקול שמיועד למערכת סטריאו "רועמת", אין כאן את הנפח והכוח אותו מסוגל להוציא רמקול רצפתי ממוצע. הצליל קטן למדי ואין נוכחות מספקת של בס (גבול התדרים התחתון עומד על סביב 400Hz-200Hz), אחד הנסיינים, הגדיר אותו כ- "טרנזיסטור מגודל".

ומה לגבי הצהרות על "אלומת קול"? ללא ספק, הפרמטר בו הרשים הרמקול במיוחד היה יכולת הקרנת גלי קול. כאשר הצבנו אותו על קיר אחד, כשאנחנו יושבים במרחק של כ-2 מטרים ממנו, הצלילים נשמעו בבירור דווקא מהקיר הנגדי – אליו כוון הרמקול. היתה זו חוויה מיוחדת, לעמוד במרכז החלל הפתוח בבית, כאשר הרמקול מוחזק בשתי ידיים וגבו מוצמד לבטן, להסתובב סביב 360 מעלות ולשמוע את הצלילים מוקרנים מהקירות שניצבים ממול, זה הרגיש בהחלט כמו להחזיק זרקור אור רב עוצמה לשטח רחב ידיים.

ביצענו ניסוי נוסף. הפעם הצבנו את הרמקול במרחק של 6 מטרים מקיר נגדי, בזוית, וישבנו על הספה. הקול הגיע חד וברור מכיוון הקיר (החזר ישיר שלו) ולא מהרמקול עצמו, בהחלט מרשים.

dtown

המגבר היעודי המצורף כולל מחוונים של עוצמת טרבל (טונים גבוהים) ובס. הגברת התדרים הנמוכים מעבה את הצליל הכולל, אולם מעל לרמה מסוימת (כ- 3/4 הדרך) הצליל מתעוות. הטונים הגבוהים ניתנים לשינוי בסלחנות יותר גדולה. יש, כמובן, שליטה על עוצמת הווליום, ומצב Auto Level שמרסן את העוצמה המקסימלית. מאחור, נמצאת כניסת RCA כפולה לחיבור מקור אודיו למגבר ויציאה לרמקול, עם כבל ארוך מאוד.

השילוב של רמקול + מגבר מיועד עקרונית לעבודה בתצורת מונו, כשכל מגבר מגביר רמקול בודד. כך שאם רוצים לעבוד בתצורת סטריאו יש לחבר שני מגברים – כל אחד אל רמקול משלו.

נכון להיום, ישנם שני דגמי Audio Spotlight - דגם AS-24 ו- AS-16 שנבדלים בגודלם, בקוטר אלומת הקול ובעוצמה. קוטר הרמקול אותו סקרנו היה 44.5 ס"מ. הוא שטוח ודק מאוד – בעובי סנטימטר אחד בלבד!

מקרן סאונד - קול העתיד?

נכון להיום, הפטנט של Holosonics נראה רחוק למדי מהתאמה מספקת לצרכי אודיופילים/חובבי מוזיקה בבית. הוא מתאים יותר לשימושים מסחריים כגון במוזיאונים, ספריות, סניפי בנק ועוד. אם מתקינים את הרמקול על התקרה, עם פניו כלפי רצפה מכוסה בשטיח, ניתן ליצור אלומת קול שתעטוף את המאזין ולא תתפזר לשאר חלקי חלל החדר.

בנוסף, ניתן לחשוב על אפשרויות הצבה או שימוש בלתי שגרתיות שמנצלות את כך שאין צורך לכוון את הרמקולים ישירות למאזין אלא לקירות או משטחים אחרים בחדר ובכך להקפיץ את הצלילים ממקום למקום. למשל, בשילוב עם מערכת סטריאו ביתית ניתן למקם את הרמקולים השטוחים על הקיר האחורי בגובה רב (מאחורי המאזין), לכוון אותם למיקומים המתאימים בקיר הקדמי ולגרום למאזין לחשוב שיש זוג רמקולים מולו.

עבור תדרי בס נמוכים, אפשר להשתמש בפיתרון של סאב וופר (תדרי קול נמוכים, אינם כיווניים ממילא). אך לפני כן, יש לשפר את ביצועי שאר התדרים (בעיקר נפח המיד) של רמקול זה. בסופו של דבר, החוויה היתה לימודית ומעניינת. אנו נשמח לעקוב אחר פיתוחים נוספים של רמקולים יחודיים אלו.

תודה לחנות סינקופה על השאלת המוצר לבדיקה.

לקריאת הביקורת המלאה ב-dtown >>