המבקר: "כשל ארגוני וניהולי ברשות השידור"
מבקר המדינה תוקף בדו"ח בחומרה את מנכ"ל רשות השידור, שלדבריו הנהיג כשל ארגוני וניהולי ואת הרשות שהקצתה פחות מ-10 אחוזים מהנדרש להפקות מקור. עוד בדו"ח: ביקורת חריפה על מנגנוני האכיפה של הרשות השנייה
דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג') קובע כי ברשות השידור מתנהל כשל מתמשך הגורם לרשות נזקים מהותיים. מוקד האש מכוון אל מנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר, ועל דרך הניהול שלו. מדובר בדו"ח חריף במיוחד כנגד ראש הארגון, המציג את שקלאר כמי שפעל פעם אחר פעם בניגוד להנחיות.
גם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו נכללת בדו"ח, ועולה כי ישנם ליקויים בהליכי מינויים ובפיקוח ואכיפה על שידורי הטלוויזיה המסחרית.
רשות השידור: 3% בלבד להפקות מקור
מבקר המדינה בדק את הליך המינויים ברשות, העסקת פרילנסים וקביעת התקציבים. הבדיקה נערכה בין פברואר לספטמבר 2010, עוד בתקופת השר הממונה על הרשות דאז, יולי אדלשטיין, ובתקופה בה הממונה היה ראש הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, לאחר התפטרות אדלשטיין. פרסום הדו"ח היום, כשמונה חודשים לאחר תום הבדיקה, נותן את התחושה כי אם היה מפורסם קודם לכן אולי עוד ניתן היה להציל חלק מהליקויים.
גילת, יו"ר רשות השידור. התפקיד לא אוייש 3 שנים (צילום: יואב איתיאל)
אחד הנושאים המעניינים בדו"ח הוא החוק שלפיו על הרשות להוציא כ-36 אחוזים מהכנסותיה בשנה על הפקות מקור, במטרה לקדם את היצירה הישראלית. המבקר קבע כי בשנים 2007, 2009 ו-2010 הוציאה הרשות על הפקות המקור פחות משלושה אחוזים. סכום ההכנסות אגב, עמד על ממוצע של 800 מיליון שקלים.
מי שחוטף את מרבית האש ברמה האישית, הוא מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר. בדו"ח נקבע כי העסקת עובדי תקשורת בכירים נעשתה בניגוד להנחיות הלשכה המשפטית של הרשות, ובניגוד לדעתו של הממונה על השכר:
"נמצא שהרשות התקשרה עם חלק מאנשי התקשורת הבכירים בצורה שלא תאמה את תקופת העסקתם ואת מהות עבודתם, וחתמה עמם על חוזים בניגוד להנחיות הלשכה המשפטית שלה ובניגוד לדעתו של הממונה על השכר. במקרים מסוימים הועסקו אנשי תקשורת בכירים ברשות שחוזיהם לא היו בתוקף".
עוד כתב המבקר כי "אף שלפי הנחיות נציבות שירות המדינה אין להעסיק עובד שפרש באופן קבוע וממושך, העסיקה הרשות עיתונאי שעבד בה במעמד קבוע כ-35 שנים, פרש ממנה במסגרת תוכנית לעידוד פרישה מרצון וקיבל תנאי פרישה מועדפים וגמלת פרישה. ביולי 2005 החלה הרשות להעסיקו לפי חוזה לשלושה חודשים, ולאחריהם העסיקה אותו עוד כשלוש שנים בלא שחתמה על חוזה התקשרות איתו.
דוגמה נוספת שניתנה בדו"ח היא על "שני אנשי תקשורת בכירים ביקשו אישור לעבודה פרטית, בקשותיהם לא אושרו, ולמרות זאת הם המשיכו לעסוק בעבודתם הפרטית. מנכ"ל הרשות אישר להם בעל פה לעסוק בעבודה הפרטית, בניגוד לנהלים ולחוות דעת משפטיות. לשתי עיתונאיות אישר מנכ"ל הרשות בעל פה לעסוק בעבודה פרטית בערוץ מתחרה, בניגוד לנוהלי הרשות. באחד המקרים האישור ניתן במטרה להגדיל את שכר העובדת".
כמו כן, התייחס המבקר לכך שתפקיד יושב ראש הרשות לא אוייש במשך כשלוש שנים, על אף שבתשעת החודשים האחרונים מכהן בתפקיד אמיר גילת. עוד התייחס המבקר לכך שהוועד המנהל, הוא הגוף הניהול המרכז את תקציב הרשות, עבד לאורך תקופה ארוכה בהרכב חסר. המבקר הזכיר את התפטרותו של יו"ר רשות השידור הקודם משה גביש בעקבות חילוקי דעות עם השר אדלשטיין.
בסיכום ובהמלצות הדו"ח, שב המבקר ותוקף את מנכ"ל הרשות: "פעולות בענייני כוח אדם נעשו תוך התעלמות מהוראות הדין והנוהל, פעמים רבות בהנהגת המנכ"ל. בהתנהלות זו היה כדי להטמיע ברשות תרבות ניהולת קלוקלת. אין להשלים עם הליקויים שהועלו בתחום זה, המצביעים על על כשל ארגוני וניהולי" כך נכתב.
הרשות השנייה: אכיפה לא רלוונטית
מבקר המדינה בדק את הליך מינוי חברי מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומינוי דירקטורים בחברות החדשות, פיקוח על השידורים המסחריים והטיפול בהפרות זיכיון.
מעבר לביקורת על איתור ומינוי חברי מועצה חדשים שנמשכו זמן רב, ומינוי חסר של דירקטורים, כותב המבקר כי הציבור נפגע פגיעה של ממש בכך שהזכייניות לא עמדו במחויבויות התוכן שלהן, ועל אף הסיכום לפיו יחזירו את חובותיהן בפריסה, אין בו כדי לפצות את הצופים.
סמירה, מנכ"ל הרשות השנייה. לא גבו תמלוגים כדין (צילום: ערן בר-און)
גם לגבי הטיפול בהפרות הזיכיון טוען המבקר כי הרשות לא ניצלה את כוחה. לפי הדו"ח, מנכ"ל הרשות רשאי להטיל עיצום כספי של עד 60 אלף שקלים, וכפול מזה בהפרה חוזרת, סנקציה שהופעלה רק לעתים רחוקות. עוד נכתב כי זמן הפרסומות לא נוצל עד תום, עניין לו הרשות לא היתה מודעת, מה שאומר שהטלת סנקציה על זמן פרסום - למעשה אינה רלוונטית.
בעניין דמי הזיכיון שצריכים להעביר הערוצים לרשות, נקבע כי הרשות לא גבתה את התמלוגים כדין, ולכאן אולי מכוונת אצבע מאשימה כלפי מנכ"ל הרשות, האחראי על התחום.
המלצותיו של המבקר הם כי משרד התקשורת ייערך בעתיד מבעוד מועד כדי לקיים הליך מינוי תקין של חברי המועצה ומעיר לרשות השנייה על כך שעליה לפעול לאלתר למינוי דירקטורים לחברות החדשות. המבקר אומר כי על הרשות לדאוג להליך מסודר ומפורט של הפקת לקחים בתחום הבטחת תנאי הזיכיון ולוודא כי השימוש שהיא עושה בכלי האכיפה העומדים לרשותם - יהיה יעיל ואפקטיבי.
תגובות רשות השידור
מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר, מסר בתגובה: "למדתי את טיוטת הדו"ח ואני מכבד את מוסד מבקר המדינה ואת עבודתו של הצוות אשר בחן את פעילות רשות השידור ומודה לו על ההערות. הדו"ח אכן משקף ליקויים רבים הקיימים ברשות מזה שנים. מירב הליקויים כבר תוקנו, עוד לפני פרסום דו"ח הביקורת".
"כל הקורא את הדו"ח רואה כי כל הליקויים שעלו בביקורת נעשו במטרה אחת בלבד: לקדם את הפקת השידורים ואת השידור הציבורי", מוסיף שקלאר. "בשום מקרה אין המבקר מצביע על ליקויים הקשורים לאינטרסים אישיים או פעולות של מנהלים שאינן לצורך קידום השידורים".
שקלאר ממשיך ומסביר: "הביקורת עוסקת בתקופה קשה מאד לרשות השידור, תקופה בה לא כיהן ועד מנהל, תקופה בה תקציב הרשות קוצץ בלמעלה מ-40 אחוזים, ובראש יחידות הרשות כיהנו מנהלים זמניים ולא קבועים. מנגד, בתקופה זו נוהל מו"מ ממושך עם נציגי העובדים, מצב שיצר אי-ודאות בקרב העובדים.
"בתנאים קשים אלה הוטלה עלי האחריות להמשיך את השידורים, לשמור על איכותם, ולהתמודד מול מיליוני שקלים שהושקעו בערוצים מתחרים במטרה להתחרות ולהכות בשידור הציבורי. בתקופה כזו הייתי חייב לקבל עלי האחריות לקבלת החלטות ולאשר את ההתקשרויות עם מגישים ועיתונאים, התקשרויות שהיו חיוניות להמשך השידורים. לא יהיה מיותר להזכיר שכל הליקויים שעליהם מצביע המבקר אין בהם משום הטלת דופי וניקיון כפיים.
"הרפורמה אמורה להסדיר את כל נושא ההתקשרויות. במידה שהרפורמה לא תקרום עור וגידים, אני מקווה שהוועד המנהל יקים ועדה מיוחדת שתדון ותקבע כללי התקשרויות אלה".
שקלאר מסיים את דבריו בנימה אישית. "אני משלים בקרוב חמש שנות כהונה בתפקידי ואחר כך אפנה לעיסוקים ולאתגרים חדשים. אני מאמין כי בתקופת כהונתי, הצלחתי לחזק את מעמדה של הרשות כגוף שידור ממלכתי-ציבורי עצמאי ואיכותי הנותן ביטוי לתרבות הישראלית ומשקף את מגוון הדעות בחברה. יש לזכור כי בתקופה זו נחתמו, סוף סוף, הסכמים קיבוציים חדשים עם כל דירוגי העובדים ברשות. אני מודה לעובדי רשות השידור, עיתונאים, טכנאים ואנשי מינהל, שבתקופה קשה במיוחד הצליחו לשמר את איכות השידורים ולהעמיד גוף שידור איכותי ותחרותי".
מרשות השידור נמסר בתגובה: "הוועד המנהל של רשות השידור קיבל את המלצת ועדת הביקורת, לאמץ באופן מלא את דו"ח מבקר המדינה ולפעול לתיקון כל הליקויים. הוועד המנהל בישיבתו הראשונה החל בתהליך ביטול כל המינויים בפועל והחל בישום מלא של מסקנות דו"ח מבקר המדינה. הוועד המנהל רואה בחומרה יתרה את מסקנות המבקר המצביעות על כשלים ניהוליים בכל הדרגים לרבות בדרג המנכ"ל".
תגובות הרשות השנייה
מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה: "דו"ח המבקר בדק את פעילות הרשות ביסודיות ובאופן מקיף. ממצאי הביקורת ביחס לשנים עברו מוכרים לרשות וננקטו פעולות בשנים האחרונות המובילות לסגירת הפערים ולעמידה במחויבויות (הושלמו כ- 70 מיליון שקלים עד כה). "הרשות רואה בביקורת חיזוק למדיניות הרשות בעניין עצמאותה המקצועית, שיפור כלי האכיפה והטלת עיצומים כספיים (בהמשך לפסיקות בג"צ האחרונות בנושא).
"יש להדגיש כי השינוי במגמת ההתנהלות של הערוצים בשנים האחרונות והעמידה במכסות מאפשרת להעמיק את השיח הישראלי, התרבותי והחברתי המשתקף על פני המרקע בערוצי הברודקאסט.
"לעניין הפערים במחויבויות התוכן, הבדיקה התייחסה לשלוש השנים הראשונות של תקופת הזיכיון. כעת, בתום חמש שנים לזיכיון, הפעילות שננקטה על ידי הרשות הובילה לעמידה במכסות ואף השלמת חלק מהפערים של שנים עברו (כ-70 מיליון שקלים). שנים 2009 ו-2010 הסתיימו בעמידה מלאה ואף מעבר. שנת 2011 מסתמנת ככזו (כ-240 מיליון שקלים בשנה).
"לעניין התמלוגים: כל תשלומי התמלוגים הועברו לאוצר המדינה כנדרש. בחלק מהמקרים העברת התשלום נדחתה בתאום ובהסכמת משרד האוצר.
לצערנו, התקנות שהינן באחריות משרדי הממשלה לא נחתמו במועדים שנקבעו מראש ולכן נוצר פער טכני".
יו"ר מועצת הרשות השנייה, ד"ר אילן אבישר, מסר בתגובה: "מרגע שנבחרתי לתפקיד יו"ר המועצה, פעלתי מיידית ובאופן נמרץ לקידום ולמיצוי תהליך בחירת הדירקטורים לחברות החדשות. מאז תחילת כהונתי כיו"ר מועצת הרשות השנייה למדתי לעריך את כישוריו המגוונים של מר יעקב שחם, ניסיונו העשיר בתחומים של ניהול ותקשורת ותרומתו למועצת הרשות ולוועדת הטלוויזיה".
