מבקר המדינה: כשלים חמורים במשרד התחבורה
לא בודקים כראוי מוסכים ומכוני רישוי, מאפשרים ניגוד עניינים בזמן הטסט, בודקים מערכות בלימה באופנוע בעזרת ראיה, נמנעים מביקורת בימי שישי ולא תורמים מספיק לבטיחות בדרכים. משרד התחבורה סופג אש ממבקר המדינה
דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ג'), חושף שורה ארוכה של מחדלי בטיחות חמורים בפעילות משרד התחבורה, בתחום המוסכים ומכוני הרישוי. בביקורת שנערכה בין ינואר וספטמבר 2010 נמצא כי המשרד אינו מפקח כלל על מוסכים הפועלים ביישובים ערביים, נמנע מלטפל כחוק במוסכים בלתי-מורשים, ואינו מבצע ביקורות בסופי שבוע. עוד עולה מהדו"ח כי המשרד מעודד למעשה הכשלת מכוניות במבחן הרישוי שנתי עקב ליקויים באביזרי בטיחות, ומבצע בדיקות בטיחות מגוחכות בזמן ה"טסט" לכלים דו-גלגליים.
משרד המבקר אינו מסתיר את דעתו בנושא הבטיחות בדרכים. "על משרד התחבורה לעשות את כל הנדרש לתיקון הליקויים, כדי להבטיח שכלי הרכב הנעים על כבישי הארץ יהיו תקינים, ולתרום בדרך זו להפחתת תאונות הדרכים", נאמר בדו"ח החמור של המבקר.
המבקר: היעדר פיקוח מאפשר רישוי כלי רכב מסוכנים (צילום: יחידת אתגר)
ניגוד עניינים במכוני הרישוי
תופעת מכירת אביזרי רכב שונים במכוני רישוי, למשל לוחיות זיהוי, נורות ומגבים, מוכרת לכל מי שניגש להעביר את רכבו "טסט" - מבחן הרישוי השנתי. לדעת המבקר, המצב שנוצר מעודד את המכונים "לפעול בדרך שתגביר את הצורך באביזרים הללו - ותעלה את הכנסותיהם". במילים פשוטות: למכוני הרישוי המוכרים אביזרים שונים לרכב, יש יותר מדי סיבות להכשיל כלי רכב עקב ליקויים באותם אביזרים.
המבקר מציין כי בכך מאפשר משרד התחבורה למכונים "לעמוד במצב של ניגוד עניינים, בין החובה לבדוק כלי רכב בדיקות תקינות שאינן נגועות בשיקולים זרים, לבין רצונם להעלות את הכנסותיהם". כדאי לציין כי משרד התחבורה דורש אמנם להציב שלט המבהיר כי "בעל רכב שנמצאו בו ליקויים, יכול לתקנם בכל מקום שיבחר". אלא שברור לכל כי רכישת האביזרים במכון הרישוי מהירה ונוחה פי כמה מנסיעה לחנות אחרת. "אין בהצבת שלט כדי לפתור את סוגיית ניגוד העניינים", קובע המבקר.
ועוד ניגוד עניינים
עוד ב-1989 הוגשה עתירה לבג"ץ, ובה נדרש משרד התחבורה "לאסור על מכוני רישוי לתת שירותי מוסך, בשל חשש לניגוד עניינים". עתירה זו הוגשה כדי למנוע "תמריץ למכוני רישוי לפסול כלי רכב במבחן הרישוי, ולשכנע את בעליהם (של כלי הרכב) לתקנם במוסך הצמוד". העתירה גם ביקשה למנוע מצב שבו "בעלי המכונים הציעו לבעלי כלי הרכב לעבור בדיקת הכנה לרישוי בתשלום".
אלא שעתירה זו בוטלה ב-1990. הסיבה לכך קשורה היטב לממצאי דו"ח המבקר, שכן ביטולה התאפשר לאחר שמשרד התחבורה הודיע לבג"ץ כי בכוונתו לאכוף מדיניות חדשה, לפיה תידרש "הפרדה פיזית, מינהלית ומשפטית בין המוסכים ומכוני הרישוי". הפרדה שכאמור אינה מיושמת היום, שני עשורים לאחר שנקבעה.
כך למשל, ביוני 2010 ביקרו נציגי המבקר בשני מכונים בדרום הארץ, ומצאו כי ליד כל אחד פועל מוסך. בדיקה נוספת העלתה "ארבעה מקרים של אי-הפרדה כנדרש בין מכונים לבין מוסכים, ובשלושה מקרים הפעילו בעלי מכוני רישוי עצמם גם מוסכים, בסמוך למכוני הרישוי".
ומי בכלל מפקח על המוסכים?
אחד הליקויים החמורים שעולים מדו"ח המבקר, נוגע לפעילויות הפיקוח שעורך משרד התחבורה במוסכים ומכוני רישוי. במשרד המבקר מציינים כי בישראל רשומים כ-5,000 מוסכים, "ולפי נוהלי המשרד עליו לבצע בהם ביקורת פעם בשנה לפחות". מתברר כי במשרד התחבורה עובדים עם לוח שנה שונה לגמרי. שימו לב לתמונה הבעייתית הבאה:
- ב-11 מוסכים לא נערכה ביקורת יותר מ-10 שנים.
- ב-83 מוסכים לא נערכה ביקורת ב-5 עד 10 השנים האחרונות.
- ב-715 מוסכים לא נערכה כל ביקורת בשנתיים עד 5 השנים האחרונות.
בדיקה נוספת, שבה השווה המבקר בין מועד הביקורת האחרון והביקורת הקודמת, העלתה תמונה עגומה אף יותר:
- ב-4 מוסכים עברו בין שתי הביקורות יותר מ-10 שנים.
- ב-196 מוסכים עברו 5 עד 10 שנים.
- ב-896 מוסכים עברו שנתיים עד 5 שנים.
- ב-1,098 מוסכים עברו שנה עד שנתיים.
בדיקת המבקר העלתה ממצאים חמורים גם בכל הנוגע לביקורות שעורך משרד התחבורה במכוני רישוי. במרבית המכונים, אמור המשרד לערוך ביקורת פעמיים בחודש. בפועל, תדירות הביקורות נמוכה משמעותית:
- ב-24 מכונים לא נערכה ביקורת במשך חודש וחצי (פי 3 מהזמן הנדרש).
- בשלושה מכונים - במשך חודשיים (פי 4 מהזמן הנדרש).
- בשלושה מכונים נוספים - במשך שלושה חודשים (פי 6 מהזמן הנדרש).
בעיה נוספת התגלתה בכל הנוגע לפיקוח על מוסכים הפועלים בסופי-שבוע. כבר ב-2009 התריע בכיר במשרד התחבורה כי "(ה)פעילות בימים שישי ושבת מתקיימת ללא מעקב ובקרה, מאחר שהעובדים במשרד לא עובדים בימים אלו - ובעלי המוסכים ומכוני הרישוי יודעים זאת היטב". הבכיר אף ביקש להעסיק עובדים לא-יהודיים, שיוכלו לבצע ביקורות בימים אלו.
אלא שבדיקת המבקר העלתה כי דבר לא השתנה: "בימי שישי לא קיים המשרד ביקורות, ועד אמצע 2010 הועסק רק עובד לא-יהודי אחד בימי שבת, ואף זאת רק פעם בחודש... מאחר שיש חשש לניצול לרעה של מיעוט הפיקוח והאכיפה בימי שישי ושבת, מן הראוי שהמשרד יעלה את תדירות הביקורות גם בימים אלו".
"סיכון חיי אדם"
על-פי הערכות פועלים בישראל כ-500 מוסכים בלתי-מורשים. מומחי תחבורה ובטיחות מזהירים כבר שנים ארוכות כי מוסכים אלו מעודדים תופעות שליליות רבות, כמו תיקונים לא-בטיחותיים, העלמת מסים ואף גניבת כלי-רכב. במשרד המבקר מציינים כי "בכל שנה נפתחים עוד מוסכים בלתי-מורשים, ומספרם עולה בהתמדה, בעיקר באזור הצפון".אלא שבמשרד המבקר מצאו כי במחלקת האכיפה של משרד התחבורה, שאמורה לפעול לסגירת המוסכים הבלתי-מורשים, עבדו בזמן הביקורת שלושה עובדים בלבד: מנהל מחלקה ושני מפקחים. כצפוי, התוצאות עגומות: "ביולי 2010, המחלקה טרם נקטה צעדים משפטיים נגד 171 מוסכים שמפקחי המחוזות קבעו כי פעלו ללא רישיון. נגד 287 מוסכים התנהלו הליכים משפטיים, חלקם - חמש שנים ויותר".
בעיה חמורה במיוחד התגלתה במגזר הלא-יהודי. על-פי הנחיית אגף הביטחון, האכיפה ביישובים ערביים "תיעשה אך ורק בליווי משטרה". אלא שהמבקר מצא כי "ההנחיה לא תואמה עם המשטרה, ולפיכך לא ביצעה המחלקה פעולות פיקוח בחלק מן היישובים הערביים יותר מחמש שנים". תוצאת הליקויים בפעילויות האכיפה, מטרידה במיוחד: במשרד המבקר מציינים כי הם רואים "בחומרה את היעדר הפיקוח של המשרד על אזורים מסוימים במדינת ישראל. בטיחות כלי הרכב עלולה להיפגע מכך, ולסכן חיי אדם".
שערוריית הטסט לאופנוע
מבקר המדינה מציין כי בדיקת רישוי לאופנועים "נעשית על-סמך מראה עיניים בלבד, ללא שימוש במכשור". דוגמה לבדיקה הלקויה אפשר למצוא בדרך שבה נבדקת מערכת הבלמים באופנוע: "הבוחן נוהג באופנוע, ותוך כדי כך בודק את איכות הבלמים". התוצאה לדברי המבקר, הרת-אסון: "בדיקת האופנועים בהסתמך על מראה עיניו ועל שיקול דעתו של הבוחן בלבד, וללא הסתייעות במכשור מתאים, עלולה להביא לידי הטיית התוצאות ולאישור תקינותם של כלים לא תקינים, מה שעלול לסכן חיי אדם".
אגב, במשרד התחבורה הסבירו למבקר כי "בעת האחרונה מפתחים באירופה שיטת בדיקה לאופנועים, ומשיושלם הפיתוח יחייב המשרד את מכוני הרישוי בבדיקה זו". בעניין הבלמים, הבטיחו שם כי "המשרד דורש להתקין במכוני הרישוי החדשים מכשור לבדיקתם".
לפנייה לכתב/ת 
