אושר לקריאה ראשונה: משקל הדוגמניות יוגבל
על פי הצעת החוק דוגמנים ודוגמניות בתת משקל לא יוצגו בפרסומות. עריכה גרפית בפוטושופ להצרת הגוף תלווה בכתובית שתציין זאת. יוזמת החוק ח"כ ד"ר רחל אדטו: גם דוגמניות שאוכלות טוב הולכות להקיא בשירותים. סוכני דוגמניות: "לא יהיו לנו דוגמניות שיצליחו בחו"ל"
בתום דיון סוער אישרה היום (ב') ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת החוק, לפיה דוגמן או דוגמנית המצויים בתת משקל (מדד מסת גוף של 18.5 ומטה, הנקבע לפי חישוב היחס בין משקל הגוף לריבוע גובה האדם) או נראה כזה, לא יציג בפרסומות. בתוך כך, במידה שייעשה שימוש בעריכה גרפית כמו פוטושופ לצורת הצרת היקפי גוף בפרסומות, תופיע כתובית שתציין זאת. הצעת החוק תעבור להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בשבוע הבא.
"הבנות מסתכלות על דוגמניות שדופות בטלוויזיה ושואפות להיראות כמותן", אמרה בדיון יוזמת הצעת החוק, ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), "הן המצליחות
נציגי משרד הבריאות ורופאים שנכחו בדיון תמכו בהצעת החוק. ד"ר יצחק וורגפט, פסיכיאטר ילדים ונוער: "חישוב מדד מסת הגוף הבריא לא נקבע סתם כך. זהו סטנדרט בינלאומי, שכל מי שנמצא תחתיו הוא חולה: העצמות נחלשות, השחלות מתחילות להתנוון".
"רוב הדוגמניות אוכלות 500 קלוריות ביום"
זיוה מיכאל ודוד ישעיהו מסוכנות הדוגמנות "יולי" התנגדו לחוק: "אם זהו הסטנדרט, לא תהיה אף דוגמנית מצליחה בעולם, וגם חברות מחו"ל לא יוכלו לפרסם כאן", אמרו השניים, "זה לא ריאלי. יש דוגמניות בינלאומיות כמו שירלי בוגנים, עדי נוימן ויאנה גור, שה-BMI שלהן בסביבות ה-17 והן בריאות ואוכלות מצוין". לדבריהם השיבה ח"כ אדטו: "ואז הן הולכות להקיא בשירותים".
גם נציגת משרד המשפטים בדיון, שרית שפיגל שטיין, הסתייגה מהצעת החוק: "מניעה מוחלטת מאדם לעסוק בעיסוק מסוים היא בעייתית. אנחנו לא מכירים סעיפים כאלה בחקיקה". על כך ענה ח"כ אילן גילאון (מרצ): "חופש העיסוק הוא לא ערך עליון".
"זוהי תעשייה חולה", הוסיף סוכן הדוגמנות עדי ברקן, "בואו נשים לזה גבול. רוב הדוגמניות אוכלות 500 קלוריות ביום ועוד אומרים להן 'תורידי מהטוסיק'. לא נייצא את אלה שרוצות להתאבד".
יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ, שסייע לקידום החוק, סיכם את הדיון ואמר: "הנתונים מזעזעים. מניעת פגיעה בבריאות ילדים ובני נוער עומדים בראש מעייניה של הוועדה בראשותי. פגיעה בענף הדוגמנות היא מצערת, אבל אם אדע שהצלנו ילדה אחת ומשפחה אחת בישראל - דייני".
מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי כ-1,500 ילדים ובני נוער בישראל מאובחנים מדי שנה כלוקים בהפרעת אכילה כלשהי. חשיפה לדימויי הגוף הנפוצים בתקשורת היא אחד מגורמי הסיכון להתפתחותן של הפרעות אכילה. התקשורת משפיעה לרעה על דימוי הגוף של הצופים ומגבירה את ההפנמה של אידיאל הרזון.
שיעור התמותה מהפרעות אכילה הוא 10% עד 17%, והוא עולה ככל שההפרעה נמשכת זמן רב יותר. שיעור ההחלמה מהפרעות אכילה נמוך: כ- 35% בקרב הלוקות באנורקסיה וכ- 45% בקרב הלוקות בבולימיה. רוב החולים סובלים מן ההפרעה שנים ארוכות, ולעתים קרובות כל חייהם. הנתונים עוד מציינים כי כשליש מהנערות בישראל עושות דיאטה, רובן ללא הדרכה כלשהי. שיעור הבנות העושות דיאטה בישראל בגיל 11 ובגיל 13 גבוה במידה ניכרת מהממוצע הבין-לאומי.
לפנייה לכתב/ת 
