בלדה לבוני קיבוץ: המלכים של מלכיה

רבקל'ה פרול (רפאל) עצמון הם זוג קיבוצניקים לשעבר, וממקימי קיבוץ מלכיה בגליל. התמונות שבאלבומם חושפות את הווי הקיבוץ, מחצבה נשכחת והלחימה בפלמ"ח ואף במבצע "יואב"

נדב מןפורסם: 20.05.11 , 06:49

ידידי, רן חדוותי, איש רב פעלים במועצה לשימור אתרי מורשת, העוסק בין שלל עיסוקיו גם בשימור מחצבות האבן מהן נבנו בארץ ישראל ישובים, בתים וכבישים, פנה אלי יום אחד וסיפר לי: יש מחצבה נשכחת בצפון, ליד קיבוץ מלכיה ולא רק זה, אלא שנמצא גם האיש שבנה את המחצבה במו ידיו וכישוריו.

כך הגעתי לביתם של רבקל'ה ופרול (רפאל) עצמון שכיום נמצא במושב מגשימים בדרום השרון,

עוד בנושא

ומצאתי שלל תצלומים המספרים על הגדוד השישי בחטיבת הראל, על הקמת קיבוץ מלכיה (במרס 1949) וגם על הקמת המחצבה. אז הנה סיפורם של רבקל'ה ופרול. רבקל'ה בילתה את נעוריה בקבוצת נוער בקבוצת כנרת. פרול עשה זאת בקיבוץ יגור, וכדי להגשים את כישוריו הטכניים למד בבית הספר המקצועי "טיץ" בקיבוץ.

היה זה בשנות ה-40 של המאה הקודמת, שנים סוערות של טרום מדינה. חניכי תנועת "הנוער העובד" שסיימו (או לא סיימו) את פרק הלימודים התגייסו לפלמ"ח. פרול הגיע לגדוד השישי בפלמ"ח. בתצלומי האלבום עקבות הלחימה בדרך לירושלים, יותר מאוחר מבצע "יואב" ובתום המלחמה מגיעים בני הזוג להיות ממקימי קיבוץ מלכיה בגליל.

1. צעירים, מימין: פרול, שולה רביב (יגור), רבקל'ה

2. משלט בדרך לירושלים (ליד מקום בו תוקם בית שמש).

3. החאן ליד שער הגיא עם המשוריינים השרופים, עקבות יום האש.

5. 'קולטורה' במשלט (בדרך לירושלים). פטיפון מנואלה. לא היו מחטים לכן שמו קוצי סברס, בִמְקוֹם. פרול אומר שגם שמעו מוזיקה.

6. מבט על המושבה הרטוב

7. בתוך אחד מבתי המושבה הרטוב

8. בפלמ"ח התרחצו רק כאשר היה אפשר. מצאו בור מים – עשו מקלחת.

9. על גשר הרכבת ליד מחנה ישראל.

11-10. "מבצע יואב" לכיבוש הנגב ימים אחרונים למלחמת העצמאות ליד בנייני תחנת הרכבת בעוג'ה אל חפיר - ניצנה.

11.

12. יום העליה למלכיה היה ב- כג' אדר, תש"ט, 24 מרס 1949. מקימי מלכיה התקבצו מכמה הכשרות פלמ"ח בקיבוצים, בינהם: גבולות, תל יוסף וקבוצת כנרת.

13. מימין: אביבה ריבין,רבקה אלטמן, נעמי, בתיה מדר.

14. חורף מושלג במלכיה. ברקע גבעת גנדי, (הגבעה עם השיח). ליד השיח מצבה לנופלים בקרבות הקשים במלחמת העצמאות ליד מלכיה

15. ליד מצבת הנופלים על גבעת גנדי

17-16. 1950, בשדה התעופה שהיה ליד מחניים נותרו מיכלי דלק בריטים. חיל האויר של צה"ל (בראשית דרכו) ביקש להעבירם לשדה תעופה רמת דוד. מכיוון שלא היו במקום אמצעי הרמה, שכרו את חברי מלכיה עם המשאית של המשק להעביר את המיכלים. כל מיכל שקל מעל 10 טון והועמס בעזרת החברים ממלכיה, בעבודה מאומצת, על המשאית. כל זה רק בעזרת חבלים וגלגלות.

את המיכל האחרון 'חמדו' חברי מלכיה. "הרי רק בזכות כוח תושייתנו הושלם המבצע. לא מגיע לנו שי צנוע" ?

אמרו ועשו: המיכל הועמס אחר כבוד, על המשאית. אלא שלא לקחו בחשבון את העלייה התלולה המצפה להם בדרכם. בסיבוב ליד משטרת נבי יושע התרוממו גלגלי המשאית הקדמיים וכמעט התגלגל המיכל חזרה לעמק.

עתה נאלצו לוותר על ה"שי הצנוע".