אקירוב במגדל השן
דו"ח מבקר המדינה הטיל אור חדש על פיטורי נשיא אוניברסיטת תל-אביב, שחשש לניגוד עניינים של אלפרד אקירוב מהוועד המנהל. ככה זה כשההון השתלט על האקדמיה
הדו"ח החריף ויוצא הדופן שהניח מבקר המדינה על שולחן יו"ר הכנסת לא הפתיע אותי. קשרי ההון והאקדמיה באוניברסיטת תל-אביב, המוסד האקדמי הגדול בישראל, הדוקים ומקיפים מאין כמותם. אז מי באמת שולט בה?
נשיא האוניברסיטה לשעבר, פרופ' צבי גליל, הודח מתפקידו באופן שערורייתי וחסר תקדים על-ידי יו"ר הוועד המנהל דאז, ד"ר ליאורה מרידור. בוועד המנהל חברים 13 איש, שמונה מתוכם "אנשי ציבור". אנשי הציבור הללו הם אנשי עסקים ובעלי הון מוכרים, ושמם לא מפורסם ברבים. הכוח שמונח על כתפיהם לנהל ולבקר את האוניברסיטה הגדולה בישראל אדיר. בכסף הם מבינים, על כך אין עוררין. הקשר שלהם לעשייה אקדמית מוטל בספק.
"למי אכפת?", ודאי תשאלו, "העיקר שהם מסדרים לנו תרומות". אבל הבעיה מתחילה כשהשתן עולה להם לראש. ב-2009 העכירה מערכת היחסים בין פרופ' גליל לחבר הוועד המנהל, כריש הנדל"ן, אלפרד אקירוב. "מר אקירוב הביע את אי שביעות רצונו מתפקודו של פרופ' גליל", נכתב בדו"ח המבקר, "ואף סבר שיש להדיחו מתפקידו".
על סמך מה ביקש כבוד אקירוב להדיח את פרופ' גליל מתפקידו? אולי יש לכך קשר כלשהו לתהיות שהעלה פרופ' גליל לגבי פרויקט מעונות סטודנטים שניהל עבור האוניברסיטה מר אקירוב? בדו"ח המבקר נקבע כי איש הנדל"ן הבכיר ניהל מגעים בשם האוניברסיטה עם חברת סולל ובונה, חברת אחות של שיכון ובינוי. באותה העת ממש ניהלה סולל ובונה פרויקט עבור אקירוב בירושלים.
ההון השתלט
פרופ' גליל חש שעלולה להיות כאן בעיה, והעלה תהיות לגבי חשש לניגוד עניינים. אם זה היה הקש ששבר את גב הגמל של אקירוב, הרי שמערכת היחסים העכורה עם עשירי ארצנו היתה הסיבה שהובילה להדחתו של פרופ' גליל - לא פיתוח המחקר האקדמי, לא שביעות רצונם של הסטודנטים ולא פרסום מאמרים.
שנתיים קצרות של כהונה בתור נשיא האוניברסיטה תמו תוך שעות ספורות. ד"ר מרידור כינסה את הוועד המנהל ואלו הצביעו פה אחד, בהצבעה גלויה בניגוד לחוקה, לתת לפרופ' גליל 48 שעות להתפטר או שיפעלו להדיחו. איש אקדמיה בכיר, נשיא אוניברסיטה וחוקר מוערך בעל שם עולמי קיבל אולטימטום במהלך שדומה יותר לחיסול.
כך השתלט ההון על האקדמיה. "קיימת מערכת של קשרים אישיים ועסקיים בין נציגי הציבור החברים בו", נכתב בדו"ח. קבוצת אנשי עסקים בכירים, כולם חברים זה של זה, ממנים האחד את השני ללא שום בקרה על מעשיהם. הנשיא לא עושה כרצונם? אז הדיחו אותו.
השבוע נערך באוניברסיטת תל-אביב שבוע חבר הנאמנים - אותם מאות תורמים שהאוניברסיטה חפצה ביקרם. לפני מספר ימים נפל בחלקי להתחכך בהם בכנס חלוקת תארי ד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה. כותרת הכנס היתה: "tau is you". להפתעתי, על ההזמנות נכתב כי האירוע מומן על-ידי UBANK. גם לכם זה קצת מסריח?
קשרי ההון והשלטון באקדמיה הישראלית הולכים ומעמיקים. אוניברסיטת תל-אביב, כך אנחנו לפחות מצפים ממנה, אמורה לקדם את ערכי החופש האקדמי וחופש הביטוי. כיצד אמור סטודנט צעיר להתנהל כשהוא שומע שהאוניברסיטה אותה הוא פוקד מדי יום מתנהלת כך? נדמה כי דו"ח המבקר רק נותן ביטוי לשיעור החשוב שחבריי ואני למדנו באוניברסיטה: הכסף מנהל את העולם.
תלם יהב, עורך עיתון הסטודנטים "תזה" באוניברסיטת תל-אביב