המבקר: ליקויים בפיקוח על ניסויים בבעלי חיים

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג') מעלה ביקורת חריפה נגד המועצה לניסויים בבעלי חיים שבמשרד הבריאות וממליץ למוסדות מחקר להמשיך ולשפר את רווחת החיות המשמשות לניסויים.

במהלך השנה שעברה בדק המשרד מבקר המדינה את דרכי עבודתה של המועצה לניסויים בבעלי חיים שבמשרד הבריאות ואת הפעולות שעשתה כדי לפקח על ניסויים בבע"ח. הבדיקה כללה גם מעקב אחר תיקון חלק מהליקויים שצוינו בדוח שפורסם בשנת 2004 בנושא הפיקוח על הניסויים, ובו צויינו ליקויים רבים לגבי איכות הפיקוח שנעשה על הניסויים על ידי המועצה ועל ידי מוסדות אחדים להשכלה גבוהה.

"חוק הניסויים בא לאזן בין הצורך לבצע ניסויים בבע"ח לשם קידום המדע והרפואה ובין הצורך למזער את הסבל הנגרם לבע"ח. המועצה לניסויים בבע"ח, המתמנה על ידי שר הבריאות, הופקדה על יישום החוק כדי לפקח על השימוש בבע"ח לצורך ניסויים ולדאוג שייעשה בהתאם לחוק" , כך כתב המבקר בדו"ח.

מהדו"ח עולה כי חוק צער בעלי חיים מתיר ניסויים בבע"ח לאוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, בתי חולים, מכוני מחקר, חברות פרטיות שונות ומשרד הביטחון, לצורכי מחקר והוראה בתחומי מדעי החיים, הרפואה והפסיכולוגיה ולצורכי פיתוח ובדיקה של תרופות וחומרים. עם זאת, הוא מטיל על הגופים הללו הגבלות רבות שנועדו להפחית את השימוש בבע"ח ולמזער את כאבם וקובע הליכים למתן היתרים לניסויים ולפיקוח עליהם. 

על פי הדו"ח, עולה כי למרות שהמועצה תיקנה חלק מהליקויים שדווחו על ידי מבקר המדינה ב-2004, חלפו 16 שנים מאז שהוקמה ו"ניתן היה לצפות כי במהלך תקופה ארוכה זו היא תשכיל לגבש לעצמה שיטות פעולה יעילות ואפקטיביות לפיקוח על ניסויים בבע"ח; אולם מהממצאים עולה כי בעניין זה המועצה עדיין מתפקדת כמעט באותה מתכונת מהיום שנוסדה, וגם לא תיקנה את הליקוי העיקרי שעליו הצביע מבקר המדינה בדוח הקודם - אי-הקמת "מנגנון שיאפשר לה לוודא שהוועדות (המוסדיות הפנימיות) מתפקדות כנדרש".

המבקר המליץ כי "על המועצה לבצע בהקדם ארגון מחדש של שיטות עבודתה ולגלות גישה פעילה יותר בעניין ריכוז ידע על הנעשה בתחום הניסויים בבע"ח בארץ ובעולם".

הוא מציין כי המועצה "אמורה לכלול חוקרים העוסקים בניסויים בבע"ח, נציגים של ארגונים למען בע"ח ונציגים של משרדי ממשלה שונים. בהיעדר הקפדה על מגוון זה של חברים במועצה ובהיעדר קביעה של המִנְיין החוקי לקבלת החלטות עקרוניות, גוברת לעתים קרובות דעתם של המצדדים בכיוון מסוים, וכך לא נשמר האיזון שאליו שאף המחוקק בעניין זה".

חיות מומתות מטעמים כלכליים

עוד ציין המבקר כי מותרת "המתת חסד" כדי להפסיק סבל של החיה שלא ניתן למנוע אותו באמצעים אחרים ולא מתוך שיקולים כלכליים, אלא שבדו"ח עולה כי "לאחר הניסויים מקצת מבעלי החיים נמסרים לפינות חי וכדומה, אך במקרים רבים בעלי החיים מומתים ולא תמיד יש לדבר הצדקה", וכי יש צורך ב"ולמציאת פתרונות הולמים לסוגיית שיקום בע"ח שהניסוי אינו מחייב את המתתם".

בכל הנוגע לחלופות לניסויים בבע"ח - ציין המבקר כי "ככלל לא דנה המועצה בנושא חלופות שונות לעריכת הניסויים, להוציא דיון אחד בו נשקלה שיטת ניסוי חלופית".

על פי הדו"ח, עולה כי "באוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב הפיקוח שמבצעות הוועדות הפנימיות אינו מספק, ויש בכך כדי לפגוע ברווחת בע"ח שבבתי החיות של אוניברסיטאות אלה. מתעורר חשש כי עבודתם של מקצת מחברי ועדות אלה נעשית בשעה שהם מצויים במצב של ניגודי עניינים, זאת משום שמדובר בחוקרים המבצעים ניסויים רבים בבע"ח". 

כך לדוגמא ציין המבקר את נושא הזיהומים בבתי החיות בהם מוחזקים חיות המשמשות לניסויים למטרת חקר המוח באוניברסיטת בר-אילן וכתב כי התגלה בחיות זיהום קשה שחייב את השמדת בעלי החיים והפסקת המחקרים. באוניברסיטה ציינו בתגובה כי בעקבות "המלצת הביקורת בנושא זיהומים בבתי החיות של המרכז לחקר המוח, האוניברסיטה תקים במהלך החודש הקרוב וועדה בלתי תלויה שתבדוק את המקרה, תסיק ותפיק לקחים למניעת אירועים דומים בעתיד".

עם זאת, המבקר ציין לטובה את פעילותה של האוניברסיטה העברית בטיפול בסוגיות של ליקויים בנושאיח רווחת בעלי חיים. בסיכום הדו"ח, כתב המבקר כי הוא מדגיש  כי יש ליישם את ההמלצות שנתן בדו"ח משנת 2004.

"על המועצה ועל שר הבריאות להפיק את הלקחים הדרושים מממצאי הביקורת, לבחון דרכים לשיפור היישום של הוראות החוק ולנקוט את כל הפעולות הנחוצות לקיום בקרה נאותה בעניין הניסויים בבעלי חיים. מן הראוי שהאוניברסיטאות שנבדקו והמוסדות האחרים העוסקים בניסויים בבעלי חיים, יפיקו גם הם את הלקחים וינקטו את כל הצעדים הדרושים ליישום כל הוראות החוק".